מהסכם אוסלו ועד האביב הערבי – הכרות עם דעם מפלגת פועלים

הרצאתו של יעקב בן אפרת, מזכ"ל דעם מפלגת פועלים, ב"בית דעם" בתל אביב, 15.10.12. ההרצאה מתבססת על סקירת המסמך "השאלה הפלסטינית והאלטרנטיבה הסוציאליסטית", שנכתב ואומץ על ידי המפלגה ב-1999. ברקע […]

הרצאתו של יעקב בן אפרת, מזכ"ל דעם מפלגת פועלים, ב"בית דעם" בתל אביב, 15.10.12. ההרצאה מתבססת על סקירת המסמך "השאלה הפלסטינית והאלטרנטיבה הסוציאליסטית", שנכתב ואומץ על ידי המפלגה ב-1999.

ברקע הדיון הזה, שנוגע לבחירות המתקרבות, נמצא מסמך שכתבנו בשנת 1999 ונקרא "השאלה הפלסטינית והאלטרנטיבה הסוציאליסטית". הכותרת הזאת עשויה להישמע לרבים תמוהה. רבים בציבור הישראלי סבורים שהשאלה הפלסטינית נפתרה ב-1993, במסגרת הסכמי אוסלו. הישראלים והפלסטינים קיבלו כל אחד את שלו, ואפשר לעבור לסדר היום. מצד שני הסוציאליזם איבד את אמינותו מאז נפילת בריה"מ, ונתפס כרעיון יפה שלא ניתן למימוש. בקיצור, אתם רשאים לשאול, בצדק, מה לשאלות האלה ולמצב הנוכחי?

מבחינת דעם, שתי השאלות האלו היו בסיס הקיום הפוליטי והאידאולוגי של המפלגה. זוהי גם התשובה לאנשים שלא מבינים מדוע אנחנו כל כך מתעקשים להשתתף במערכת הבחירות. הסיבה היא שאנחנו מאמינים באמת ובתמים  שאם יהודים וערבים יאמצו את מה שיש לנו להציע, אפשר יהיה לחיות בארץ הזאת.

המדבר הפוליטי

כשהקמנו את דעם ללא ספק היינו במדבר פוליטי. בריה"מ התמוטטה עם כל הגוש הקומוניסטי, הפוסט מודרניזם זכה לתהילה – כל אחד עם הנרטיב שלו. אנשים הפסיקו להאמין באידאולוגיות וחשבו שהקפיטליזם, הגלובליזציה וכוחות השוק ניצחו, וכולנו חלק מהכפר הגלובלי העולמי. היתה התפרקות מכל מה שאנשים האמינו בו קודם, כולל מדינת הרווחה שכיום כולם מאמצים. לפני 20 שנה נחשבה מדינת הרווחה למדינה של אנשים בינוניים, שהרי בעלי הכשרונות – הטאלנטים – לא זקוקים למדינת רווחה, להיפך, היא רק בלמה את ההתקדמות שלהם. זו היתה מין חברה שמכריחה את כולם לאכול לחם אחיד ולשתות קפה לנדוור, וכולם רצו להתקדם ללחם תושיה וקפה illy.

דעם תמיד האמינה שהקפיטליזם הוא שורש הקולוניאליזם, הוא אנטי דמוקרטי, והוא מגביר את תאוות הבצע והעוני. שאלנו את עצמנו, מה קרה לתיאוריות של מרקס וכל מי שנבאו שהקפיטליזם יתמוטט בשל סתירותיו הפנימיות. ב-1993 הרי אפילו הפלסטינים הרימו דגל לבן, זרקו את הנשק, ובאו לישראל לבקש את המעט שהיא היתה מוכנה לתת. באותה תקופה השמאל העולמי כולו התפרק מהאידאולוגיה, והשמאל הישראלי והפלסטיני קיבלו את אוסלו למרות שהיה ברור שההסכם אינו יכול להוביל להקמתה של מדינה פלסטינית ריבונית ועצמאית שתסיים את הסכסוך.

השם של המפלגה  – דעם – פירושו בערבית "תמיכה". לא היה זה מקרה.  זה היה מסר לפלסטינים: "אל תוותרו על המאבק הזה, יש מאחוריכם 30 שנות מאבק הירואי, אלפי קורבנות, מאות אלפי עצורים". לפעמים, במקום לחתום על הסכם כושל צריך לומר "לא" ולחכות שיחסי הכוחות ישתנו. אבל הפלסטינים חשבו שרבין השתנה, והתחילו לקרוא לילדים שלהם איסחאק. אבל רבין הוא אותו רבין שב-48, ביחד עם בן גוריון, היה אחראי לגרוש של הפלסטינים מלוד, ב-67 היה הרמטכ"ל, וב-1988, בראשית האינתיפאדה הראשונה, נתן הוראה לשבור לפלסטינים את העצמות. לקראת שלהי האינתיפאדה, רבין הכיר בכך

עמודים: 1 2 3 4 5 6

Avatar

אודות יעקב בן-אפרת