מכתב מאישה טיפשה

* תמונה ראשונה

קול:      אדוני היקר/זהו מכתבה של אישה טיפשה/ האם כתבה לך לפני אישה טיפשה?

(אור על הבמה. מטבח בית מגורים מפואר למדי. דלת יציאה מאחור. מדרגות

            עולות מן המטבח לקומה השנייה . לילה. אור קלוש  על אישה באמצע שנות

            השלושים לחייה, כותבת במכונת כתיבה ישנה. האור עולה לעבר המדרגות,

            בצעדים איטיים , יורד גבר בתחילת שנות הארבעים. הגבר לבוש בפיג'מה .

            הוא יורד באיטיות כדי שהאישה לא תשמע את צעדיו).

היאם:   (קוראת לעצמה את שהיא מדפיסה) …"אם אתה אהובי, עזור לי כדי שאטוש

            אותך.. או אם היית הרופא שלי, עזור לי כדי שארפא ממך/ לו ידעתי שהאהבה

            מסוכנת מאוד לא הייתי אוהב/ לו ידעתי שהים עמוק מאוד לא הייתי מפליג…"

            ( הגבר  מתקרב אליה מאחור בצעדים זהירים , ונוגע  בתקיפות בכתפה.

           האישה נבהלת)

ראדי:    מדברת לעצמך?

היאם:   לא.. לא..

ראדי:    מה את עושה?

היאם:   כותבת..

ראדי:    "כותבת"(בלגלוג) ומה את כותבת?

היאם:   שום דבר. שום דבר מיוחד.. כותבת.

ראדי:    כל הלילה את מתקתקת לי בראש, ואחר כך את אומרת , "שום דבר מיוחד".

            ( הוא מנסה לראות מה כתוב , אולם היא מכסה בידה) מה זה? (מרים קולו)

היאם:   תראה, ראדי, זה שום דבר. בוא נעזוב את זה.

ראדי:    את מה נעזוב? (מנסה להסיט את ידה)

היאם:   אתה לא עייף?

ראדי:    זה העניין שאני מאוד עייף ואני לא יכול לישון בגלל התקתוקים שלך.

            (חוטף ממנה בכוח את הנייר והולך לקדמת במה . היא רודפת אחריו, אולם הוא

            מסתיר את הנייר מאחורי גבו)

היאם:   תעזוב את זה. זה לא חשוב.

ראדי:    אז למה את לא באה למיטה?

היאם:   כי אני לא כל כך עייפה.

ראדי:    שמתי לב  שאת לא עייפה. ( מקרב את הנייר  למנורת הלילה, וקורא מתוכו)

            "התגעגעתי אליך. למד אותי שלא אתגעגע" ( מפסיק , מתבונן בה. ספק

            ברצינות ספק בצחוק) אל מי התגעגעת כל כך?

היאם:   למה אתה מתכוון?

ראדי:    אני מתכוון למה שכתוב פה. את כותבת לגבר שילמד אותך איך לא להתגעגע

            אליו.

היאם:   זה לא ני כתבתי את זה..

ראדי:    (מתקרב אליה)

היאם:   אני מתכוונת שאני הדפסתי את זה, אבל זה שיר מפורסם. אתה מבין, זה שיר

            שאני מתרגמת מערבית לעברית.

ראדי:    ולמי את מתרגמת את הזבל הזה?

היאם:   זה לא זבל. זה שיר של ניזאר קבאני.

ראדי:    אני לא מבין, אני לא מבין מה את עושה עם שירים בכלל?

היאם:   אמרתי לך, מתרגמת אותם לעברית.

ראדי:    בשביל מה את מתרגמת את שירים של מה שמו לעברית?

            יש להם את שלהם, לא? איפה הצניעות שלך, אישה? (פאוזה) ומי זה בכלל

            ניזאר… מה שמו?

היאם:   ניזאר קבאני.

ראדי:    ומי זה ה"ניזאר קבאני" ? (מדגיש את השם בכוונה)

היאם:   משורר.

ראדי:    משורר.. הא, כן.. משורר. ככה הוא קורא לעצמו? זה משורר זה? ( קורא מן הנייר)

            "הגבר לא מבין אישה חוץ מאשר במיטה.." כן, ככה את קוראת לזה? את.. את..

            כמו נחש מתחת לקש, מכיש ומסתתר. מכיש ומסתתר… את שולחת אלי ארס…

היאם:   לא ראדי. באמת שלא.

ראדי:    (מתקרב אליה) את כן! את שולחת אלי ארס.

היאם:   (צועדת לאחור) ראדי מה קרה לך? (תופס אותה בחוזקה. היא מנסה לגונן על

            עצמה) ראדי, בבקשה,  תפסיק . זה משורר. הוא זקן.. הוא חי במצרים.

            הוא.. התלמידים שלך לומדים    שירים שלו.. אתה מכיר .. "לחם, חשיש

            וירח"…"לעת מולד הירח במזרח, עת נמים גגות הלבנים את שנתם וזיוו יהל עליהם…יעזבו האנשים את החנויות וילכו סיעות סיעות להקביל את פני הירח ..

ראדי, אני בהריון! (הוא מיד נרתע לאחור)

ראדי:    אני לא יודע מה קרה לי.. קשה לי. יש לי כל כך הרבה לחצים. גם בעבודה.. אני

            לא יודע, אם יתנו לי את המינוי של מנהל בית הספר.

היאם:   אתה כבר מנהל! מי הוא עבד אלקאדר? הוא לא מבין שום דבר. כשיש בעיות

            בבית הספר, אל מי באים ההורים? הם באים אליך ולא אל אף אחד אחר.

            אתה סתם מתעצבן וחבל.

ראדי:    בזמן האחרון אני בלתי נסבל ורק אישה כמוך יכולה לשאת אדם כמוני.

            בסך הכל, אני משתדל שיהיה לך טוב..

היאם:   גם אני רוצה שיהיה לנו טוב( מחבקת אותו)

ראדי:    למה אני לא כמו השכן? הצחוקים שלהם מהדהדים לי בראש. הם נהנים כל כך

            מהחיים.. הם משפחה. אני רואה אותו מסתובב כמו טווס ואשתו.. אח אשתו,

            הולכת אחריו ומנקה לו את הנוצות. (מתבונן שוב בשירים) את השירים האלה,

            אני רוצה מחוץ לבית. טוב?

היאם:   (בקול חלוש) טוב.

ראדי:    לא שמעתי.

היאם:   אמרתי בסדר. בסדר ראדי. השירים האלה לא יגיעו הביתה.

ראדי:    אני לא מבין, בשביל מה את מתרגמת להם את "ניזאר קבאני"?

היאם:   כי אני חושבת שהוא משורר חשוב, וכדאי שגם אנשים מהמגזר היהודי ילמדו

            שירים שלו כפי שאנחנו לומדים את ביאליק או את רחל.

ראדי:    את עושה את זה על דעת עצמך.

היאם:   לא. מהוצאת הספרים של האוניברסיטה ביקשו ממני לתרגם שירים.

            ביקשו שאחשוב על משורר חשוב , הקראתי להם מספר שירים של ניזאר

            קבאני. הם התלהבו וביקשו שאתרגם עשרה שירים.

ראדי:    את עובדת?!

היאם:   לא ממש..

ראדי:    מה זאת אומרת , "לא ממש"?

היאם:   עוד לא קיבלתי כסף עבור התרגומים. זה רק ניסיון..

ראדי:    את עובדת.

היאם:   רק בבית.

ראדי:    את עובדת מאחורי הגב שלי.. חשבת שזה יעבור לך בשקט, הא.. בלי לספר לי.

            איפה את חושבת שאת חיה? (מנסה לענות לו) את גרה כאן בכפר. ועוד מעט

            כולם ידעו שאשתו של ראדי אשכר עובדת מאחורי גבו. את פוגעת בהורים שלי..

            כולם יגידו שהכל בגלל שהתחתנתי עם בחורה שלמדה באוניברסיטה ויש לה

            בראש עניינים חוץ מבית ומשפחה. את חיה בתוך הכפר, את לא יכולה להיות

            אחרת. את מבינה את זה? את רוצה לפגוע בי?

היאם:   איך ארצה לפגוע בך? אתה בעלי ואב בני. החיים האלה, להיות בבית כל הזמן

            לא מספקים אותי.

ראדי:    מה את רוצה לעשות?

היאם:   לעבוד.

ראדי:    לעבוד.. הא..

היאם:   אתה הבטחת לי בזמנו… בבית הספר שלך, זוכר?

ראדי:    אתה לא מבינה? יגידו שאני מחלק טובות הנאה למשפחה שלי.

            בנוסף לכך, יש לך בית וילד לטפל בהם וחוץ מזה אני לא זוכר שום דבר.

            תסתכלי על השירים האלה. מי יקרא אותם?

            זה חומר תועבה. אנשים מלומדים באוניברסיטה, לא מתרגמים שירים כאלה,

            וחוץ מזה, אני נתתי לך רשות לעבוד הא? אני רוצה שתגידי לי, אולי חסר לך

            משהו בבית?

היאם:   לא חסר לי שום דבר.. אלחמדולילה.

ראדי:    (חוזר אחריה בלעג) אלחמדולילה עלא הדי אנעמי יא היאם**.

            את חיה בבית הזה על שקדים וסוכר, ואם אני מחסיר ממך משהו, תגידי..

היאם:   באמת, ראדי, לא חסר לי שום דבר. גם תראה הבית נקי. הילד בסדר. באמת

            שאין לי שום טענות.

ראדי:    אז למה את מביישת אותי והולכת לעבוד? (סוטר לה)

היאם:   אני בבית. רק בלילה אני מדפיסה, אחרי שאני משכיבה את הילד.

            והבית, הנה הכל נקי. גם הארוחות  שלך מוכנות כמו שאתה אוהב.

            האם אי פעם הגעת הביתה  ולא חיכתה לך ארוחה חמה על השולחן?

ראדי:    ובעלך ישן לבד. כל הימים אני עובד כדי שלא יחסר לכם דבר ואת, אשתי

            לא אתי כשאני צריך אותה.

היאם:   אבל הנה אני לא ברחתי לשום מקום. תגיד לי לאן אני אלך?

ראדי:    אמרתי לך כבר אלף פעמים, שאני לא רוצה שום קשר עם העבר שלך. לא

            באוניברסיטה ולא עם התקופה שבה שוטטת בתענוגות.

היאם:   אבל מתכוונים לעשות קורס באוניברסיטה על השירה של ניזאר קבאני.

ראדי:    מה את מנסה להיות לי? מנסה לשחק את החכמה? את כבר לא באוניברסיטה,

            זוכרת? הנה תסתכלי על הבית ( לוקח את הניירות שתרגמה ומפזר אותם)

            תסתכלי מסביב, תסתכלי איך שהבית שלי מוזנח. תסתכלי! ( תופס אותה

            בצוואר ו"מראה " לה).

היאם:   ראדי..הילד..תעיר אותו. לא חבל?

            אין לך רחמים.. הבן שלך, תן לו לישון לפחות. ( כולה רועדת)

ראדי:    (נוגע בה. מלטף אותה בגסות) למה את רועדת? קרה משהו? (מוריד את

            החולצה שלו) את פוחדת?

היאם:   לא.. אני מבקשת. בחיאת ראדי, אל תעשה את זה עכשיו!

ראדי:    בואי הנה! (מושך אותה בכוח) עובדת בניגוד לדעתי… אני כל כך מתבייש בך..עייב

            (מתחיל להכות אותה ללא הבחנה) כולם צוחקים עלי מאחורי הגב. זה התודה

            שאני מקבל, עבור זה שגאלתי אותך מחרפת משפחתך. עשיתי אותך מלכה!

            שמתי אותך בוילה! כל הכפר מקנא בך! (ממשיך להכות אותה בלי הפסקה)

היאם:   אני אפסיק לעבוד..אני נשבעת לך..רק אל תעשה לי את זה, בבקשה!

ראדי:    בואי הנה! עובדת בניגוד לדעתי הא!

היאם:   די!!! די!!!

(קורע מעליה את הבגדים… חושך על הבמה נשמעות הצרחות שלה.. האור עולה מעט..

היא מוטלת על הרצפה עירומה, מנסה להתכסות בקרעי בגדיה. הוא לבוש, לוקח את

התיק שלו. לפני שהוא יוצא את הבית. נעצר , מתבונן בה) אילנא דיוף אלעשא*** (ויוצא)

קול:      אל תבקר אותי, אדוני

            אם הכתב שלי גרוע

            כי אני כותבת

            והחרבות שלופות

            מאחורי דלתי

            ומוץ לחדר קולות הרוח והכלבים.

* תמונה ראשונה מתוך מחזה של ארנה עקאד "מכתב מאישה טיפשה", שהוצג לראשונה ב- 1995 בפסטיבל עכו. שם המחזה לקוח משיר של המשורר הסורי ניזאר קבאני.

**על החמדולילה (ברוך השם) הזה תהני יא היאם

***יש לנו אורחים הערב