לכיבוש.
בראיית דעם, ההתפתחויות הכלכליות והחברתיות שמתרחשות בישראל תואמות את ההתפתחויות הכלכליות והחברתיות בשאר המדינות הקפיטליסטיות, כולל מצרים ותוניס. המשטר הקפיטליסטי שכונן את עצמו לאחר התמוטטות בריה"מ התאפיין בכלכלת שוק חופשי, נסיגת מדינת הרווחה, והתגבשות הגלובליזציה אשר אפשרה מעבר חופשי של הון, סחורות וכח עבודה בין מדינות העולם ללא מגבלות ומכסים. הניתוח המרכסיסטי שלנו הביא אותנו למסקנה שהמשטר החדש הזה מוביל למשברים כלכליים שילכו ויחריפו, ולזעזועים פוליטיים וחברתיים בעולם הערבי וגם בישראל. הסברנו בבירור שהסכם אוסלו המבטיח את השליטה הישראלית על השטחים הכבושים לא יחזיק מעמד נוכח השינויים האזוריים הדוחפים בכוון של בניית מדינות דמוקרטיות ומודרניות.
המפלגות הערביות בישראל ובעולם הערבי רואות בישראל ישות יהודית בנפרד מהעולם המבטיחה את קיומה על ידי סיוע אמריקאי, ואת תושביה היהודים כגוש אחד המאוחד סביב תמיכתו ברעיון הציוני ושנאת הערבים. גישה פשטנית זו כלפי המציאות הישראלית תואמת את הגישה הישראלית כלפי העולם הערבי, הטוענת כדברי עומר סלימאן ראש המודיעין המצרי בימי מובארכ, שהערבים אינם בשלים לדמוקרטיה, וכי מדינות ערב אינן אלא אוסף של עדות ושבטים. המפלגות הערביות מצדן מסיקות מכאן שהאביב הערבי אינו אלא צורה נוספת של תחיה אסלאמית.
מפלגת דעם רואה את ישראל כמדינה קפיטליסטית המתכסה באידאולוגיה ציונית כדי להצדיק את גזענותה כלפי אזרחיה הערבים ואת הכיבוש של הגדה המערבית, בעוד שמטרתה הבסיסית היא בניית חברה קפיטליסטית לטובת המעמד הבורגני השולט באוצרות המדינה. הקו הכלכלי המיושם בישראל הוא אותו הקו המיושם במצרים, סין, יוון וארה"ב בעצמה. מעמד הפועלים המצרי סובל מאותה צורת העסקה ששוררת בעולם הקפיטליסטי – העדר איגודים, העסקה זמנית, העסקה ע"י קבלני משנה, ניצול ושחיתות של בעלי ההון. קיים פער גדול ברמת החיים בין המדינות. בשעה שהפועל המצרי מרויח 100 $ לחודש, הפועל הישראלי מרויח 1000$, מה שמסביר את האופי המהפכני של מעמד הפועלים המצרי. יחד עם זה הוא גם מסביר את חוסר שביעות הרצון של הפועלים בישראל ממצבם מאחר והם אינם מצליחים "לגמור את החודש", בעוד שחיי העשירים עולים על כל דמיון.
על כן תנועת המחאה פרצה כדי להביע חוסר שביעות רצון גדולה של הציבור היהודי מהמדינה ומהנהגתה. ציבור זה התחיל להפנים שהמדינה היהודית אינה משרתת אותו, אלא מנצלת אותו לטובת מיעוט קטן של משפחות המבריחות את כספיהן לחו"ל, כדי לא לשלם מסים ולא להשקיע בבניית המדינה, בעודן מתקשטות בנוצות הלאומיות והקורבנות שהן הקריבו למען הציונות. הקרע האידיאולוגי הזה והתרעמות על המדינה פותחים לנו פתח רחב להציע רעיונות חדשים סביב הצורך להתפטר מהמשטר הכלכלי הקפיטליסטי השולט, וגם לפגוע באמינות הטענות הציוניות כלפי העם הפלסטיני והערבים בכלל. כי הרי מי שמשקר ליהודים וגונב את משאבי החברה משקר גם בכל מה שנוגע לבעיה הפלסטינית, ואין מנוס מהחיבור בין הבעיות. ברוח זו השתלבנו בתנועת המחאה והרמנו לראשונה את דגלי המפלגה בצורה ברורה, בשעה שנציגי חד"ש בתל אביב בחרו להשתתף בהנהגת תנועת המחאה אחרי שנכנעו לדרישותיה שתשאר א-פוליטית ובלתי מפלגתית. כלומר חד"ש נמנעה מהקריאה להפיל את נתניהו וקבלה את
כתיבת תגובה