II הפרק הכלכלי:
דעם היא מפלגה סוציאליסטית, הרואה בעבודה, ולא ברווח, את זכותו הטבעית של כל אדם, ואת מקור הצמיחה של הכלכלה והחברה. מדינת ישראל אימצה את השיטה הקפיטליסטית הנאו- ליברלית, המטפחת את בעלי ההון על חשבון העובדים. ממשלות ישראל אימצו ב-25 השנים האחרונות את כלכלת השוק שבה הרווח ולא העבודה הוא מנוע הצמיחה של המשק. מדיניות זאת גרמה לעוני משווע של מאות אלפים, לריסוק רשת הביטחון של קצבאות הביטוח הלאומי, החינוך ושירותי הבריאות חינם ולהיווצרותם של פערים חברתיים אדירים. כך נוצרה שכבה דקה של מתעשרים ומנגד המוני מתרוששים ועניים. כך הוטל על כתפי העובדים נטל המסים למימון הוצאות הממשל.
1. נגד ההפרטה: הלאמה של שירותים חברתיים,ושל מפעלים שנסגרים.
ההפרטה עומדת במרכז המדיניות הכלכלית השלטת. משאבים לאומיים חיוניים כמו גז, מים וחשמל נמכרים בזול לידיים פרטיות באמתלה שיש להפוך אותם לרווחיים. כך, גם התחבורה, מפעלים ממשלתיים, אוצרות טבע, רשויות ציבוריות, השיכון, הבריאות, החינוך, הרווחה וקרנות הפנסיה. מאחר וכאשר המשאבים והשירותים שהופרטו נקלעים למשבר, הממשלה מעניקה להם סיוע על חשבון הציבור, בפועל מדובר במדיניות של הפרטת הרווחים והלאמת ההפסדים. דעם דורשת מהממשלה להלאים מחדש את השירותים החברתיים, ולקחת אחריות על ביטחונם האישי, החברתי והכלכלי של התושבים. דעם דורשת מהממשלה להלאים תעשיות מקומיות העומדות להימכר למשקיעי חוץ, ומפעלים שפושטים את הרגל.
2. מיסוי: להעלות את מס החברות ולהוריד את מיסוי העובדים.
בנוסף למכירת נכסי ציבור לבעלי הון, הקפיטליזם הניאו-ליברלי מעניק להם גם הקלות מס. ככל שרווחיה של חברה גדלים, כך יורד חלקה היחסי בתשלום המסים. הקלות המס לחברות זרות, וההורדה של מס החברות ותשלומי הביטוח הלאומי למעסיקים, יוצרות גן עדן למשקיעים. מדיניות זו מובילה למחסור תקציבי והתוצאה היא הגדלת נטל המסים על העובדים והרחבת הפערים החברתיים. דעם דורשת להעלות את מס החברות כדי להוריד את הנטל הרובץ על כתפי העובדים ולצמצם את הפערים החברתיים.
המדיניות התקציבית של ישראל אימצה את תורת קרן המטבע הבינלאומית, הדורשת "ממשלה קטנה ורזה", וגירעון תקציבי שלא עולה על 3% מהתוצר הלאומי. מאז 1985 הובילו ממשלות ישראל קו של קיצוץ בהוצאות הממשלה. כתוצאה מכך, התרחבה מאוד העסקת עובדים באמצעות קבלנים ומיקור חוץ, תוך פגיעה אנושה ביציבות התעסוקתית של מאות אלפים ובעתידם. קיצוץ זה בא לידי ביטוי גם בפגיעה קשה בקצבאות הביטוח הלאומי, בחינוך, בבריאות ובדיור.
דעם תובעת מהממשלה אחריות לדאוג ליצירת מקומות עבודה והרחבת השירותים הציבוריים, שיחד מהווים מפתח ליציבות הכלכלית והחברתית. במקום לכפות תוכנית צנע בשעת משבר, דעם קוראת להרחיב את התקציב על מנת לספק שירותים ציבוריים הולמים לשכבות המוחלשות, להבטיח את הפנסיות, להאיץ את הפעילות הכלכלית על ידי השקעה בתשתיות והזרמת כספים למשק, לספק דיור ציבורי, ולהטיל את מלוא הנטל התקציבי על בעלי ההון.
3. תקציב המדינה: הרחבת הגירעון התקציבי, וקיצוץ בתקציב הביטחון.
דעם קוראת לקיצוץ חד בתקציב הביטחון הבזבזני, המטפח את שכרם של אנשי הקבע, מנציח את הכיבוש וההתנחלויות ומעודד הרפתקאות מלחמתיות מסודן ועד איראן. ישראל מנהלת בפועל שתי כלכלות: כלכלת רווחה בהתנחלויות וכלכלה קפיטליסטית נאו-ליברלית בתוך ישראל, כאשר האחת מסבסדת את השנייה. הקיצוץ בתקציב הביטחון הוא הדרך הנכונה להעביר את משאבי המדינה לתחומים אזרחיים ולעודד את התעסוקה, הרווחה, החינוך, הדיור והבריאות. דעם דורשת לבטל את חוק ההסדרים שמאפשר לבצע מדיניות כלכלית ללא הליך חקיקתי תקין.
4. יוקר המחיה: דעם דורשת להחזיר את הפיקוח על המחירים, לסבסד תחבורה ציבורית, ולהפעיל את הסכם תוספת היוקר שבוטל.
ישראל היא אחת המדינות היקרות ביותר בין המדינות המפותחות, דבר שהבעיר את מחאת קיץ 2011. רמת השכר קופאת על שמריה, בעוד מחירי המצרכים הבסיסיים והדיור מאמירים בהתמדה. מים, דלק, חשמל, תחבורה, מוצרי מזון, טלוויזיה, חינוך, וביטוחי בריאות מתייקרים בהתמדה. תקציבה של משפחה ממוצעת אינו מכסה את הוצאותיה.
יוקר המחיה נובע ממדיניות של הסרת הפיקוח על המחירים,ומביטול הסבסוד שמיטיבים עם המונופולים. המדינה מוכרת זיכיונות לחברות ישראליות וזרות בכל תחומי החיים, בנקאות, תקשורת, חברות ביטוח, קופות חולים וענקיות המזון, ומאפשרת להן לעשות רווחי עתק על חשבון הציבור. הניסיון מוכיח שפתיחת השוק לתחרות גלובלית גורמת לאבדן מקומות עבודה, והורדת המחירים הנלוות לכך היא קצרת טווח בלבד.
התשובה ליוקר ולשחיקה בכוח הקנייה טמונה בהחזרת הפיקוח, בסבסוד התחבורה הציבורית, בהלאמת השירותים החיוניים ובבניית דיור ציבורי. בנוסף, יש להפעיל מחדש את מנגנון תוספת היוקר שבוטל מאז שנת 2004. דעם דורשת לתגמל את כלל העובדים במשק על התייקרות באמצעות הסכמי תוספת יוקר שנתיים.
5. תעסוקה: דעם פועלת לאגד את העובדים הבלתי מאורגנים, להחיל הסכמים קיבוציים על כלל העובדים בענפי המשק השונים, לבטל את תופעת עובדי הקבלן,ולהפסיק את ייבוא העובדים הזרים בכבילה.
תנאי התעסוקה בישראל מהווים צירוף של שכר נמוך, העסקה פוגענית,ואפליה ברורה בין מרכז לפריפריה, בין יהודים לערבים, בין גברים לנשים. שכבה מצומצמת של עובדים בתחומי הטכנולוגיה והפיננסים מרוויחה משכורות גבוהות. ההבדלים בין עובדי כפיים לעובדי הצווארון הלבן הולכים ונשחקים ומשתווים סביב שכר המינימום.
כמה גורמים מביאים למצב זה: ראשית, כתוצאה מהפרטת השירותים והמפעלים, מרבית העובדים אינם מאורגנים ומועסקים בלי שחלים עליהם הסכמים קיבוציים. ההפרטה הצליחה להוזיל את עלות כוח העבודה. שנית, התרחבות מגזר עובדי הקבלן, שהפכו למגזר מקופח המתחרה עם העובד הקבוע, ובכך מחליש את כוח המיקוח של העובדים.
דעם פועלת למען ארגון העובדים שאינם מאורגנים באיגודים מקצועיים ולחתימה על הסכמים קיבוציים שיבטיחו את זכויותיהם הסוציאליות ואת הביטחון התעסוקתי שלהם. דעם קוראת להחיל את ההסכמים הקיבוציים על עובדי העמותות המופרטות, ולבטל את תופעת עובדי הקבלן.
6. מהגרי עבודה ופליטים:
מהגרי עבודה ופליטים: דעם פועלת להפסיק את ייבוא העובדים הזרים בכבילה, ותומכת במתן מקלט מדיני לפליטים. דעם קוראת להסדרת נושא התעסוקה של מהגרי העבודה, פליטים ועובדים פלסטינים מהשטחים הכבושים, תוך איגודם והעסקתם על פי חוקי ההעסקה בישראל. דעם מתנגדת לכליאה, לגירוש ולפגיעה בזכויות האדם של מהגרי עבודה ופליטים.
מהגרי העבודה, המגיעים לישראל כשהם שקועים בחובות עקב תשלומים גבוהים לקבלן שייבא אותם, הופכים בפועל לעובדים בתנאי כבילה, ללא זכויות סוציאליות או הגנה, וללא יכולת מיקוח על תנאי העסקתם. מהגרי העבודה חשופים לניצול, לרדיפה, לגירוש ולהפרדת משפחות הפוגעת בזכויות האדם שלהם. התוצאה היא הורדת גובה שכר העבודה במשק ויצירת אבטלה במגזר החקלאות, הבניין והסיעוד. מדיניות הדלת המסתובבת של מהגרי עבודה משרתת חברות כוח אדם המרוויחות הון עתק תמורת אשרות העבודה, ואת המעסיקים המקבלים לידיהם כוח עבודה זול המועסק בתנאי כבילה, ללא זכויות סוציאליות או הגנה. תופעה זו גורמת למשיכת השכר למטה, ויוצרת אבטלה בענפי החקלאות, הבניין והסיעוד.
שלום,
מעניין אותי מה התפישה של דע"ם לגבי מדינת ישראל כמדינה יהודית. האם דע"ם מקבלת הגדרה זו או לא?
כמו כן, אם דע"ם מאמינה במתן שוויון זכויות מלא לאזרחיה הערבים, מדוע היא מאמינה בפירוק ההתנחלויות? מדוע שמדינת פלסטין לא תתן שוויון זהה לתושביה היהודים?
אני חושב שמפלגה שמשמיעה קול ערבי שמאמין בשוויון זכויות מלא לאזרחים הערבים במדינת ישראל, יחד עם הכרה מלאה בהיות מדינת ישראל מדינה יהודית יכולה להיות משהו חריג וחיובי, כמו גם כזו שמאמינה בזכות קיומה של מדינה פלסטינית, שמעניקה זכויות מלאות לתושביה היהודיים.
אם כבר שמים ערכים נכונים לפני הצלחה פוליטית כזו או אחרת, אני חושב שאלו הדברים שנכון לקדם.
מה דעת דעם על צביונה של המדינה?
אתם קוראים להקמת מדינה פלסטינית בגבולות 67' – ועל זה עמדתכם ברורה.
אך מה עם מדינת ישראל?
האם תהיה מדינה דו לאומית – כל אזרחיה שתכלול ערבים ויהודים?
או שלאחר שתקום מדינה פלסטינית יש לכם תכנית לספח שטחים כגון המשולש למדינה הפלסטינית?
קצת מאכזב שלא זרקתם איזו מילה על זכויות בעלי חיים.
עודד, עמדת דעם בנושא זכויות בי"ח וסביבה נמצאת כאן: http://goo.gl/I3SDh
טל, עמוס ושאר המתעניינים לגבי השירות הלאומי:
ראשית, דעם לא מתנגדת לפעולת ההתנדבות אלא לרצון לכפות שירות לאומי על ציבורים שונים (ערבים, חרדים) בשם השיוויון. קשה להגיד שיש משהו שיוויוני בדרישה מאזרח שמופלה לרעה ע"י המדינה בכל התחומים להתנדב כפייה.
שנית כדאי לבחון את נושא השירות הלאומי בכללותו באופן ביקורתי יותר. הרצון של אזרח להתנדב עבור החברה הוא יפה, אבל מצד שני מנגנון השירות הלאומי משרת את מדיניות ההפרטה הממשלתית, כי הוא מאפשר למדינה להעביר כח עבודה זול לעמותות פרטיות הנותנות שירותים שאמורים להינתן ע"י הממשלה. כך יוצא שאזרחים המבצעים עבודות חשובות ביותר לא מקבלים שכר הוגן, ומצד שני שירותים חשובים ניתנים ע"י אנשים שלעיתים אין להם הכשרה מספקת (או בכלל), וע"י גופים פרטיים שאינם מחוייבים לאזרח כמו המדינה.
לדעתי (האישית) עדיף לאזרח הרוצה לתרום לחברה לפעול לשינוי המצב הפוליטי במדינה באופן ישיר מאשר להתנדב לשירות לאומי, אבל זו כמובן בחירה אישית.
בהתלבטות שלי בין מפלגות לקראת הבחירות הבאות עלינו, אתם כובשים את ליבי, למרות שראשי מסתייג מחלקים במצע שלכם. קשה לי להאמין שהדרישות המוצדקות במצע כלפי המדינה מתישבות אם החיבוק למשטר פונדמנטליסטי כפי שמתחיל להצטייר במצרים ויתכן לצערינו יחשיך גם את העתיד של סוריה. הייתי חושב שיש לתמוך ב"אביב" שלהם על בסיס התניית איזו מן חברה ומשטר יקום בעקבותיו. ולמרות ההבנה שלי בנסיבות המביאות אותכם להתנגד לשירות לאומי, אני חושב שהדבר הינו טעות טקטי וגם מוסרי. זאת, בעיקר כאשר השירות יכול לפעול בתוך אותו מגזר המופלה לרעה ע"י המדינה. ואולי כמה סעיפים נוספים אינם מתיישבים עם מה שהייתי רוצה לקרוא. אבל…………
ועדיין ליבי עמכם. חילוקי דעות בין מחפשי צדק חברתי ושלום בין עמים, הינם קטנים ביותר מול הסכנות הנרקמות ע"י כוחות ימנייים ופונדמנטליסטיים. חבל שחילוקי הדעות האלו מביאות להתפצלות כה גדולה בין אלו הצריכים להיות ידידים ושותפים. אינני יודע עדיין עבור מי אצביע….אך ראו בי ידיד ושותף.
העלו כאן לפני את עניין השירות הלאומי. אני מאמין שאמנם, כל עוד ישנה אפליה ממסדית של הציבור הערבי, זו היא צביעות לדרוש ממנו את אותן החובות החלות על הציבור היהודי עתיר הזכויות. הסיסמא צריכה להיות: 'שיוויון חובות רק לאחר שיווין זכויות' ולא להיפך. מאידך, היתה מישהי לפני המזדהה עם המפלגה בה בעת שהיא רואה את קיומה של מדינת ישראל כדבר זמני. זו שאלה מעניינת, האם דעם אמנם רואה עצמה כמפלגה פוסט או אנטי ציונית או ככזו השואפת לשיוויון זכויות מלא בתוך מדינת ישראל? זה מתקשר גם לעמדת דעם ביחס לגופי הסירוב, חיזבאללה, חמאס ואחרים ועמדתם השוללת את קיומה של מדינת ישראל. לא ראיתי כי משהו נאמר על כך. ולבסוף, לעניין ה'אביב הערבי'. ידוע שבסוריה, וכפי שהיום ברור, במצרים, משתתפים גופים ימנים דתיים בנסיון להשתלט על השלטון. הזה החזון של דעם לגבי העולם הערבי? לא חייבים להיות נאיביים. תודה.
אתה טועה.
קודם כל חורשים ומטפחים את השדה אחר כך יש מה לאכול.
הפעם אני מצפה מהערבים להרים את הכפפה ולעשות שירות, ואז נדבר על זכויות.
מאז ומעולם תמיד ישראל באה לקראת הערבים – אם בהסכמי אוסלו: פינוי שטחים אדירים תמורת חתיכת נייר – "שלום" – שמעולם לא ראינו בפועל.
וגם פטור מכל חובה למדינה, אבל על הנייר הם זכאים לכל הזכויות שאני זכאי להם. הם יכולים להתחיל ללמוד "חופשיים" באוניברסיטה כבר בגיל 18. זה הוגן?
ה"אפליה" יכולה אולי להיות מצד האנשים – אך היא אינה מצד המדינה. לא תצליח לשנות את דעת האנשים בשטח. השוויון האמיתי שהם מייחלים לו יגיע אך ורק שהערבים יוכיחו לציבור שהם ראויים לכך. כל ניסיון אחר לחוקק חוקים – זוהי אפליה מתקנת, ולא שוויון אמיתי
שלום
המצע שלכם מאד קרוב לאידיאולוגיה שלי. באופן זמני, כל זמן שמדינת ישראל קיימת – אפילו אני, כאנרכיסטית – חשה צורך לפעול במסגרות הפוליטיות, לצד פעילות השטח האנרכיסטית שלי.
לשני נושאים חשובים לא התייחסתם במצע. לא אוכל להצביע עבורכם, אם לא אגע שאתם תומכים בדעתי ומתכוונים לפעול בנושאים אלו.
מדובר בנושא הירוק, כלומר בסביבה ובעלי חיים, ומדובר בנושא של ציבור הלהט"בים.
בנושא הירוק נכללים נושאי הסביבה השונים, כולל המאבק נגד זיהום המים, הקרקע והאוויר בארץ, כולל הפסקת השימוש בחומרים בלתי מתכלים למטרות אריזה, כולל הכנסה לנוהל קבוע של נושא הייצור והשימוש בקומפוסט, ועוד.
בנושא הירוק נכללת גם הלחימה לשמירת זכויותיהם של בעלי החיים.
זה כולל את חיות הבר אשר ניצודות ונרצחות בלי רחם, ואשר סביבת החיים הטבעית שלהן ניזוקה עקב זיהום הסביבה והרס המתווה הטבעי והצמחים שבו.
זה כולל גם את חיות המחמד, אשר היחס האכזרי כלפיהן בחנויות, לצד הנטישה והיחס המחפיר כלפי חיות המשק וחיות העבודה, דורשים תחיקה מתאימה ותכניות פעולה לאכיפת החוקים.
לגבי זכויות ציבור הלהט"בים, שאותן אני מכירה מקרוב כלסבית פמיניסטית פעילה, יש צורך לחוקק חוקים מתאימים לשם אפשור הקמת משפחות להט"ביות, למניעת אפליה בכל תחומי החיים ולשוויון זכויות מלא, כולל אכיפת החוקים וכולל מאבק כנגד כל סוגי האפליה והאלימות.
אני מציעה שניצור קשר טלפוני 03-6883421 (כל שעות היממה, כולל תא קולי).
להתראות
באחוות א/נשים
אורנה לביא
שלום אורנה
את העמדה שלנו בנוגע לאיכות הסביבה וזכויות בעלי חיים אפשר למצוא כאן:
http://heb.daam.org.il/%D7%A2%D7%9E%D7%93%D7%AA-%D7%93%D7%A2%D7%9D-%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90-%D7%A1%D7%91%D7%99%D7%91%D7%94-%D7%95%D7%96%D7%9B%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%A2%D7%9C%D7%99-%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D/
בנוגע לזכויות ציבור הלהטב"בים – לדעם אין מצע מנוסח בנושא, אך כן מתייחסת לנושא של חוקי אישות ונישואים אזרחיים ודוגלת בזכות של כל פרט להתחתן ולהקים משפחה עם מי שהוא\היא רוצים, ותפעל לכך.
למה ומדוע–לא מופיעה התביעה לחיסול-הציונות (בישראל)ולהסרה-ביטול- "המדינה היהודית"-שהרי זו אפליה וגזענות………..
באופן כללי אני די מסכים עם המצע המוצע מה גם שאי שוויון של שנים קשה לתמצת במספר שורות. מה שחסר לי זה 1 – התייחסות אל הקהילה הגאה. 2 – נושא השרות הלאומי או השרות בצה"ל נראה לי יותר בשביל למצוא חן ביעיני הציבור הערבי. 3 – אומנם אני לא דתי אבל עניין ירושליים המזרחית צריך להיקבע במשא ומתן. ולו בגלל הרגישות של שתי הדתות לעיר זו.כל קביעה אחרת נתפסת כלאומנית או כניסיון למצוא חן בעיני מצביעים לאומנים שכמובן לא יצביעו למפלגה כמו דעם.
קיוויתי שאוכל להצביע למפלגה, אבל לאחר קריאת המצע אני לא באמת מאמין שהיא יהודית ערבית או להיפך.
בברכה עמוס
מפעים לקרוא את המצע של דעם. אכן זה שיח חדש ומרענן, אבל בולטת בהיעדרה התייחסות לזכויות הייצוג והשיוויון של המיעוטים המיניים והמגדריים. אין אף מילה על התנגדות לאפליה על רקע נטיה מינית או זהות מגדרית, או על עמדתה כלפי המאבק בהומופוביה ובטרנספוביה, שלא לדבר על תמיכה מפורשת במאבקיו של ציבור הלהט"ב (לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים) לשיוויון אזרחי מלא.
ברור שדעם מחויבת לזכויות אדם לשיוויון של כל בני החברה, אבל שיוויון וזכויות אדם אינם מתמצים במישור הלאומי, העדתי והמעמדי. ממפלגה כמו דעם הייתי מצפה למחוייבות מלאה ומפורשת לזכויות הציבור הגאה.
מצטרף למה שנכתב בתגובתה של נורה גרינברג
והייתי שמח לדעת מה עמדת דעם בנושא?
לא ברורה לי ההתנגדות לשירות לאומי. אף אחד לא מדבר על לשלוח נערים ערבים לסוכנות היהודית כשירות לאומי, אלא למוסדות רלוונטיים לחייהם. מדוע להתנגד לכך? מי מפסיד מתרומה פעילה של הפרטים בחברה לשכבות החלשות בה (חולים/קשישים וכו')?
סעיף זה במצע, אינו מנומק היטב ומדיף ריח של ריצוי מגזר שנהנה מפריוולויגיה לה הוא זוכה כיום. אם המצע היה קורא לביטול כל שירות חובה (בצה"ל או לאומי), אז היה לי יותר קל לקבל אותו, אבל בניסוח הנוכחי הוא פשוט קורא בריש גלי להפליה בחברה, ואני לא יכול לקבל את זה.
אשמח לקבל את התייחסותכם,
שלום רב,
את האמת קראתי בעיון את המצע של המפלגה וציפיתי למצוא את הנושאים החשובים לנו במגזר הערבי, ציפיתי למצוא משהו שונה מהמפלגות הערביות הוויתיקות אבל בסיומו של המצע לא מצאתי את מה שציפיתי ואת זה גרם לי לאכזבה!!!
אני חושב שכדאי לכם לשים דגש על שיתוף פעולה עם הגורמים השונים בממשלה כדי לקבל תקציבים, פרוייקטים חינוכיים, ולא רק סיסמאות המצע של המפלגה, בכדי שאצביע למפלגה אני מצפה מכם לשים בפני הקהל תוכנית המתארת את תהליך פתרון הבעיות הנוקשות במגזר כדוגמת המורות שמחכות ליום קליטתם בבתי הספר, כמו בעיות קבלת משכנתאות בכפרים, כמו פיתוח מפעלים וקריירה במגזר ועוד הרבה נושאים חשובים …לכן אני חושב כדי שתוכלו להביא שינוי ומהפכה פוליטית אתם צריכים לחשוב אחרת מהמפלגות הוותיקות כי אחרת הכל שווא.
אני מאחל לכם הרבה הצלחה .
אשמח מאוד לקבל את תגובתכם ..
איך הנושא של רצח על כבוד המשפחה איננו מוזכר כלל במצע הזה?
במצע דעם – תביעות: מופיע הסעיף הבא בנוגע לאלימות נגד נשים:
אלימות נגד נשים: דעם דורשת להגביר את האכיפה והענישה של חקיקה הנוגעת לסחר בנשים, זנות, הטרדה מינית ותקיפה מינית.
במצע המורחב מופיעה הפסקה הבאה הדנה בנושא האלימות בחברה הערבית נגד נשים.
"דעם חותרת ליצור שינוי פנימי עמוק בחברה הערבית ונאבקת נגד השחיתות, המבנה הפטריארכלי משפחתי, השמרנות, ודיכוי האישה הערבייה, ופועלת להעצמה כלכלית, אישית וחברתית של נשים ערביות. דעם רואה בסלחנות של החברה הערבית כלפי אלימות המופנית נגד נשים וילדים, את המקור להתפשטות האלימות, שהפכה למגיפה חברתית. דעם מעמידה סדר יום אלטרנטיבי, שבמרכזו שינוי פנימי של החברה הערבית והיפתחותה לשותפות עם גורמים חברתיים שמאליים ברחוב היהודי, יחד עם המאבק נגד הגזענות בחברה הישראלית, ובעד שוויון זכויות מלא ובלתי מותנה של האוכלוסייה הערבית."
בפועל חברי דעם פועלים באופן יומיומי נגד האלימות נגד נשים, באמצעות ארגון העובדים מען, המקיים קבוצות העצמה לחברות מען, ונושא האלימות נגד נשים תופס שם מקום חשוב.
ברור שדעם מתנגדת לכל רצח, קל וחומר רצח נשים מסיבה כלשהי.