דעם מציעה לציבור בישראל מצע של שינוי מהפכני, שבמרכזו קריאה לסיום הכיבוש ובניית חברה המושתתת על שוויון וצדק חברתי. פתרון הבעיה הפלסטינית והשלום מהווה תנאי הכרחי לבנייתה של חברה צודקת, שבה מוצאו של אדם לא יהיה מכשול בפני השתלבותו המלאה בחברה.
I הפרק המדיני:
1. דעם קוראת לסיום הכיבוש, הקמת מדינה פלסטינית עצמאית בגבולות ה- 4 ליוני 1967, ופירוק כל ההתנחלויות.
הסכמי אוסלו סיכלו את האפשרות להגיע לפתרון של שתי מדינות, ישראלית ופלסטינית. הסכם שלום יציב ובר קיימא מחייב את סיום הכיבוש, פירוק כל ההתנחלויות והקמת מדינה פלסטינית עצמאית בגבולות 1967, שירושלים המזרחית היא בירתה. המשבר הכלכלי בגדה המערבית, ואזלת יד הרשות הפלסטינית, יגרמו במוקדם או במאוחר להתפרצות אינתיפאדה עממית, שתהיה מכוונת נגד סמלי הרשות המושחתים. ישראל לא תוכל להבטיח לעצמה יציבות פוליטית וכלכלית ללא פתרון שורשי של הבעיה הפלסטינית.
2. דעם תומכת באביב הערבי, ובמאבקו של העם הסורי, וקוראת לשלום עם המשטר העתידי בסוריה, על בסיס סיום הכיבוש של רמת הגולן.
דעם רואה במהפכות הדמוקרטיות בעולם הערבי מפתח לשינוי היחסים בין ישראל ושכנותיה. האביב הערבי נושא מסר של דמוקרטיה וצדק חברתי, ומהווה גשר לבניית יחסים בריאים ושוויוניים בין חברה ישראלית לבין העולם הערבי הסובב אותה. דעם עומדת לצידו של העם הסורי במאבק הגבורה נגד משטר אסד, ומצרפת את קולה לקריאת העם הסורי להפיל את הרודן.
II הפרק הכלכלי:
דעם היא מפלגה סוציאליסטית, הרואה בעבודה, ולא ברווח, את זכותו הטבעית של כל אדם, ואת מקור הצמיחה של הכלכלה והחברה. דעם פועלת למען ארגון העובדים שאינם מאורגנים באיגודים מקצועיים, ולחתימה על הסכמים קיבוציים, שיבטיחו את זכויותיהם הסוציאליות ואת הביטחון התעסוקתי שלהם.
1. ההפרטה: דעם דורשת מהממשלה להלאים שירותים חברתיים, ומפעלים שנסגרים.
2. מיסוי: דעם דורשת להעלות את מס החברות ולהוריד את מיסוי העובדים.
3. תקציב המדינה: דעם דורשת להרחיב את הגרעון התקציבי כדי לעודד את התעסוקה, הרווחה, החינוך, הדיור והבריאות, לבטל את חוק ההסדרים, ולקצץ בתקציב הביטחון.
4. יוקר המחיה: דעם דורשת להחזיר את הפיקוח על המחירים, לסבסד תחבורה ציבורית, ולהפעיל את הסכם תוספת היוקר שבוטל.
5. תעסוקה: דעם פועלת לאגד את העובדים הבלתי מאורגנים, להחיל הסכמים קיבוציים על כלל העובדים בענפי המשק השונים, ולבטל את תופעת עובדי הקבלן.
6. מהגרי עבודה ופליטים: דעם פועלת להפסיק את ייבוא העובדים הזרים בכבילה, ותומכת במתן מקלט מדיני לפליטים. דעם קוראת להסדרת נושא התעסוקה של מהגרי העבודה, פליטים ועובדים פלסטינים מהשטחים הכבושים, תוך אגודם והעסקתם על פי חוקי ההעסקה בישראל. דעם ומתנגדת לכליאה, גירוש ופגיעה לזכויות האדם של מהגרי עבודה ופליטים.
III אפליה מגדרית:
שוויון מלא בין המינים:
דעם פועלת לקידום נשים בכל תחומי החיים: פוליטיקה, כלכלה, תרבות וחברה. קידום מעמד האישה מצריך שירותים חברתיים מפותחים ויציאה מהעוני, שנשים מהוות את מרבית קורבנותיו. פעילות דעם מהוות כוח מניע ודומיננטי בהנהגת המפלגה, ועומדות בראש המאבק לשינוי חברתי ופוליטי.
1. נשים בעבודה: מען נאבקת למען שוויון הזדמנויות לאישה בעבודה, דורשת להגביר את אכיפת החקיקה בנושאי השוואת תנאי השכר בין נשים לגברים, ומניעת אפליה בגין הריון ולידה. דעם דורשת תמיכה ממשלתית ביום לימודים ארוך, סבסוד מעונות יום לנשים עובדות, הכרה בהוצאות טיפל בילדים לצורכי מס, וסיוע למשפחות חד הוריות. דעם מתנגדת להארכת גיל הפרישה לנשים.
2. דיני אישות וזכויות אדם: דעם דורשת להפריד באופן מוחלט בין הדת למדינה, ולספק שירותי נישואים, גירושים וקבורה אזרחיים, ולאפשר בחירה חופשית של בני/ות זוג.
3. אלימות נגד נשים: דעם דורשת להגביר את האכיפה והענישה של חקיקה הנוגעת לסחר בנשים, זנות, הטרדה מינית ותקיפה מינית.
IV איכות הסביבה:
דעם דורשת להפסיק את הפרטת המשאבים הציבוריים ואוצרות הטבע בארץ, ולמקסם את חלקו של הציבור בהם. דעם דורשת להשקיע משאבים בתחומי התשתיות, להרחיבה ולייעל את מערך התחבורה הציבורית בארץ. ולסגור את מרכזי הערים לרכב פרטי לטובת תנועה ציבורית אלטרנטיבית ונקייה. דעם תפעל להחזרת תאגידי המים לרשויות המקומיות.
V האוכלוסייה הערבית בישראל:
אזרחיה הערבים של מדינת ישראל, המהווים 20% מהאוכלוסייה, סובלים מאפליה ממוסדת מאז קום המדינה, החושפת את מגבלותיה של הדמוקרטיה הישראלית. העדר תשתיות כלכליות ואפליה בהקצאת משאבים, יצרו מציאות של עוני והרס חברתי קשה ביישובים הערבים. המנהיגות הערבית משתמשת באופי הפטריארכלי והשמרני של החברה הערבית, על מנת להדק את שליטתה בציבור הערבי. ההפרדה והחשדנות בין יהודים וערבים מהוות מכשול בפני התמודדות עם מדיניותה הקפיטליסטית של הממשלה. דעם מעמידה סדר יום אלטרנטיבי, שבמרכזו שינוי פנימי של החברה הערבית והפתחותה לשותפות עם גורמים חברתיים שמאליים ברחוב היהודי, יחד עם המאבק נגד הגזענות בחברה הישראלית, ובעד שוויון זכויות מלא ובלתי מותנה של האוכלוסייה הערבית.
1. תעסוקה: דעם מציבה את התעסוקה של האוכלוסייה הערבית, ובמיוחד תעסוקת נשים ערביות, כתביעה מרכזית וציר של פעולה ציבורית. דעם דורשת העדפה מתקנת לקליטת עובדים ערבים במוסדות הממשלה וחברות ציבוריות, תנאים מועדפים לבנייה ופיתוח של אזורי תעשיה בישובים ערבים, קידום קווי תחבורה ציבורית בין היישובים הערבים ובין מרכזי תעשייה ומסחר, והפסקת מדיניות יבוא מהגרי עבודה (ראה בפרק הכלכלי סעיף 6).
2. דיור ופיתוח: דעם דורשת להפסיק את הרס הבתים ביישובים הערבים, להרחיב את שטחי הבנייה והשיפוט של המועצות המקומיות הערביות, לבטל את כל החוקים והתקנות הגזעניים המונעים מערבים לגור בכל מקום בו יבחרו, ליזום בנייה ציבורית ברשויות הערביות, להכיר ביישובים הערבים "הבלתי מוכרים", ולשים קץ למדיניות נישול הערבים והרס הבתיהם בנגב.
3. חינוך ושירותים חברתיים: דעם תובעת את הפסקת האפליה הממוסדת מטעם המדינה כלפי הערבים בתחום ההקצאה של תקציבים לפיתוח, חינוך ושירותים חברתיים ותרבותיים; מינוי צוותים חינוכיים על פי יכולות ולא על פי מפתח משפחתי או שיקולים זרים; הקצאת עובדים סוציאליים ופסיכולוגים; הקצאת תקציבים לתשתיות וליום לימודים ארוך; דעם פועלת לערב את התושבים בנעשה בבתי הספר, לטפל בנושא האלימות, ולהשקיע בתלמידים במסגרות רשמיות והתנדבותיות.
4. שירות לאומי: דעם מתנגדת לשירות לאומי ולכל התניה במתן זכויות שוות לאוכלוסיה הערבית.
מסכימה עם הכל מלבד הרחבת הגרעון ועניין האיגודים. ראינו מה קורה כשיש ועדים חזקים: הנמל, חברת חשמל=אסון ועל זה אתם לא אומרים מילה! שנית, הצעת הרחבת גרעון כמצע ללא תנאים למצב בשטח גובלת בחוסר אחריות או בחוסר הבנה כלכלית. אני מתלבטת בינכם לבין מרצ, שלה הצבעתי בעבר, אבל אני לא מסכימה עם כמה נקודות כלכליות שם. לצערי, אותן נקודות מופיעות גם אצלכם… קיוויתי שאמצא פה ראשכלכלי יותר אחראי… חבל.
שלום דנה.
העמדה של דעם לגבי האיגודים הגדולים באה לידי ביטוי בהקמת ארגון העובדים מען. דעם רואה בהסתדרות גוף בלתי שוויוני שזנח את רוב העובדים בארץ לטובת אותם ועדים גדולים וחזקים ולכן לא ראתה לנכון להצטרף להסתדרות אלא ליזום ארגון עובדים עצמאי שידאג לעובדים הבלתי מאורגנים ויאגד אותם. אם זאת, המשבר הכלכלי בארץ לא נגרם על ידי הוועדים הגדולים ולא יפטר על ידם, אלא רק על ידי מדיניות כלכלית הוגנת שדואגת לאזרח ולא לרווח, או לתקציב הביטחון וההתנחלויות בלבד. אנחנו מאמינים שאת הכסף לגירעון אפשר להשיג ממיסוי הוגן יותר של העשירון העליון, החברות הגדולות וקיצוץ בתקציב הביטחון וההתנחלויות.
המצב הכלכלי העכשווי, והגירעון, הם תוצאה ישירה של המדיניות הממשלתית ה"אחראית" הנוכחית. דעם קוראים למדיניות אחראית אמיתית, שרואה את האזרחים, כולם, לפני רווחים ואינטרסים פוליטיים צרים.
כדי שיתקיים צדק חברתי בישראל צריכים להתקיים הרבה תנאים, ולא רק הפסקת הכיבוש וההתנחלויות. יותר מכך, אלה בעיקר *סימפטומים* של *חשיבה* לא נכונה ופחות *מכשולים אופרטיביים* ותנאים הכרחיים להחלה של צדק חברתי בתוך ישראל, כפי שהמצע והמשיבים טוענים. הבחירה "להדבק" קודם כל לכיבוש וההתנחלוית היא לא מקרית אלא טעונה במטען לאומי ורגשי כבד, שנובע מכאבם המובן והמוצדק של אחינו הערבים. בעיני בחירה זאת היא "מתוסבכת", כלומר לא כל-כך עניינית, אלא באה מהמקום הלאומי והרגשי הפגוע. יוצא שמה שמוצג כדגל של חתירה לצדק חברתי למעשה מופעל במידה רבה מרגשות של עלבון וקיפוח לאומי, שזה סיפור הרבה יותר קשה לעיכול לרובנו – היהודים. בנוסף, העובדה שהמניע הלאומי לא מוצהר אלא מובלע ומוסווה תחת מניע חברתי וסוציאליסטי רק מגבירה את החשדנות. וחבל!
לגבי שוויון בחובות – אני מסכים כמעט עם כל מה שנכתב בתשובה, אבל לגמרי לא מסכים שזאת תשובה לטענתי…! שוויון זה שוויון, ולא כל מפלגה תקבע איזה יוצאים מהכלל מוצדק בעיניה לעשות מהעיקרון הזה. מה גם שכאמור, המוטיבציה הלאומית-ערבית נמצאת כאן חזק מאד בין השורות, וזה ישר מחשיד שזו המוטיבציה האמיתית לנסות לשחרר את הציבור הערבי מחלק מן החובות האזרחיות.
חשבתי שהנה זה קורה… אבל נראה שאצטרך לחכות עוד, מקווה שלא עוד הרבה.
הסתקרנתי והתחברתי לדברים ששמעתי על דעם בתקשורת, ולכן נכנסתי וקראתי.
ראשית אני מברך על מה שנשמע כצעד קדימה בהסתכלות של אירגון פוליטי על דרכנו המשותפת – המשותפת באמת – בארץ הזאת.
אבל לצערי עדין חסרים צעד או שניים כדי שאוכל להגיד שאני הולך איתכם.
א. אם זאת מפלגה כל כך חברתית לא מתאים שהפרק הראשון (מתוך ארבעה) במצע הוא המדיני. אם זאת עוד מפלגה שלא מצליחה לעשות שום הפרדה בין הדברים, שמתנה אחד בשני ללא יכולת להתחיל להתקדם בחברתי בלי לפתור קודם את המדיני – אז לא חידשתם הרבה – לפחות מבחינת מה שחשוב לי.
ב. אתם דורשים להגיע לשוויון, אבל לא מוכנים לעיקרון של שוויון בחובות?! איזה מין שוויון הוא זה ולמי אתם חושבים שתצליחו למכור את זה כ"שוויון"? ההסברים שניתנו לכותבים לפני נשמעים יותר כתרוצים של אוכלוסיה מדוכאת שעוד לא בגרה מספיק כדי להבין שאיך שלא מציגים את זה, שוויון = זכויות + חובות. כמו שהמדינה לא ראוי שתתנה זכויות במילוי חובות, כך לא ראוי שאתם תתנו חובות במימש זכויות. להתנות חובות במימוש זכויות זה לחשוב מדוכא ולעזור למדוכא להשאר כזה. כי השתחררות מדיכוי איננה רק ביטול הדיכוי, היא גם קידום ההזדקפות. מי שחושב מדוכא לא יכול לחשוב זקוף. אם אתם רוצים להנהיג את אוכלוסית המדוכאים להזדקפות – הזדקפו אתם.
המשותף לשני הסעיפים: אל תתנו (מלשון התניה) אחד בשני, זה גם לא נכון במהות וגם מבחינה מעשית אם המטרה היא לחולל שינוי – פחות מצליח.
המצב המדיני, כלומר הכיבוש והבנייה בהתנחלויות, הן נושא עקרוני בכל ניסיון לפתור את הנושאים החברתיים העומדים על הפרק. לא תוכל להביא צדק חברתי בזמן שישראל מחריפה את הסכסוך ומפרה באופן בוטה כל כך את החוק הבינלאומי. זה פשוט לא ייתכן, לא מבחינה מוסרית ולא מבחינה פוליטית. זו הסיבה שהמצע של דעם מתחיל בסעיף המדיני.
שנית, השימוש כרגע בשירות הלאומי כמדד לשוויון מטרתו לא להביא לשוויון בין יהודים לערבים אלא לנגח את האוכלוסייה הערבית ולגרום לה להיראות כסרבנית ובדלנית. בפועל אין כל ניסיון לשלב את האוכלוסייה הערבית לא בשוק העבודה ובטח שלא בצבא. הרי לערבים בישראל ישנה רק האפשרות להתנדב בשירות לאומי אך לא להתגייס ליחידות קרביות ובטח שלא חל עליהם חוק גיוס חובה. אז כאשר ניגשים לנושא של שוויון בחובות צריך לקחת גם את זה בחשבון. דעם לא קוראת לגיוס חובה של כולם, וגם לא לשירות לאומי, מהסיבה הנוספת ששירות לאומי הפך לכלי עזר בידי הממשלה למלא תפקידים ושירותים חברתיים בכוח עבודה חלש, זול ומתחלף, ובכך מתנערת מאחריותה לספק שירותים חברתיים ומקומות עבודה לאזרחיה, היהודים והערבים.
דעם רואה בנושאים אלה כקשורים אחד בשני באופן מהותי ובלתי ניתנים להפרדה. לכן במחאה החברתית דעם הייתה מבין הכוחות שקראו לסיים את הכיבוש, מתוך ההבנה שלא ייתכן צדק חברתי לאף אחד כאן ללא פתרון שתי מדינות. גם עכשיו, בבחירות, דעם נשארה האלטרנטיבה היחידה להרבה מאוד אנשים שמחפשים ולא מוצאים את העמדה הזו בקרב מפלגות "שמאל" אחרות.
חשבתי שמדובר באיזשהו משב רוח מרענן בפוליטיקה הישראלית.
נוכחתי שאתם עוד רשימה שבמקום לעסוק בענייני אזרחיה הערבים של מדינת ישראל, היא כנראה תייצג את הפלסטינים, כמו שאר הרשימות הדומות..
כמו שאמרו לפני – הכל מתחיל בשוויון..
אני מאוד בעד שוויון. כבר לפני 65 שנים, במגילת העצמאות קראנו לכם, אזרחיה הערבים של מדינת ישראל, לקחת חלק בבניינה על בסיס אזרחות מלאה ושווה. מעט מכם עשו צעד קדימה, נתנו יד. הרוב לא.
חבל מאוד שהשוויון מתחיל ונגמר בזכויות.
אני סטודנט באונ' ת"א, ולצידי חברים ערבים רבים. כולם חכמים ומוכשרים. כשאני בגיל 18 נתתי 3 שנים (עוד קצת בקבע) הם הגיעו לאונ' ללמוד, עם העדפה מתקנת בקבלה ללימודים ובמלגות וסבסוד.
מי פה סובל מאפליה?
על הערבים אמנם לא חל גיוס חובה, אך לא מאוחר מדי לחברה הערבית בישראל להתחיל בצעדים "בוני אמון" שתכליתם לא שריפת דגלי ישראל ביום העצמאות שלנו ודקות דומיה לזכר "רמטכ"לים" של ארגוני טרור, אלא התנדבות ופעילות חברתית, וכן – גם להתגייס לצבא.
בתפקידי כקצין הייתי אמון על חיילים מהגדס"ר הבדואי. נידבתי עשרות חיילים בדואים ברהט לגיוס לצבא. החיילים האלו משתחררים עם משכורת מכובדת, משתלבים בשוק העבודה ויוצאים להתחיל את החיים ברגל ימין. מפקד הגדוד היום הוא קצין בדרגת סגן אלוף (הבדואי הראשון), אחיו רב סרן במילואים, כל בני המשפחה התגייסו לשירות קרבי משמעותי.
לגבי הדיבור על 'שילוב' בצבא ובעבודה – אתם מוזמנים לקרוא על אנט חאסכייה.. "ערביה, מוסלמית, וישראלית גאה".
http://www.youtube.com/watch?v=PTVjNdkpjFc
הבן בדוכיפת, הבת כנראה תהיה קצינה והבן הקטן בגולני.
מי שרוצה לתרום ולהשתלב – יכול לעשות את זה.
וכמובן לשמור על ערכיו כערבי, מוסלמי וישראלי. אין פה סתירה.
אני הראשון, אפילו לפניכם, להילחם על זכויותיה וזכויות ילדיה במדינה.
אני מניח שכשכל האזרחים הערבים בישראל יראו נכונות לצאת מד' האמות שבהם כולאים אותם חברי הכנסת שלהם (בדומה לחרדים) וליצור פה חברה שוויונית אמיתית, בזכויות ובחובות, נוכל לצעוד יחד – יהודים וערבים, יד ביד, לעתיד טוב יותר..
לגבי האמירה על השירות הלאומי – זאת אמירה חסרת אחריות ואפילו מקוממת, זה כמו להגיד שבגלל שיש מתנדבים בבתי חולים אז בתי החולים מזניחים את הטיפול בחולים ומפטרים אחיות ורופאים.
זה אגב תירוץ טוב למה לא להתנדב ולתרום בכלל – הרי כל התנדבות 'תביא להחלפת כוח העבודה בכוח זול, מתחלף וחלש ולהתנערות מאחריות'.
ע"ס ההיכרות הרחבה שלי וחבריי מהמגזר הערבי – אני יכול לומר בפה מלא: כולנו, יהודים וערבים, מוכנים לשים בצד את החשדנות ההדדית הזאת שמלווה אותנו שנים, לעבוד יחד, ללמוד יחד, לחיות יחד וגם לשרת יחד.
הגיע הזמן שגם הנציגים בכנסת (ואלו שמתיימרים להיות) יבינו זאת.
אני נשאר במרצ, תודה
היי שלום רב לכם
אני אדם מזה שבוע לוקח לעצמי שעתיים ביום ומדפדף בין אתרי המפלגות
שרצות לכנסת קוראה.. רואה סרטונים …כדי לראות לאן אני מפנה את הקול שלי ביום הבחירות
את הרעיונות שלכם מאוד….אהבתי נתנו לי תקווה וחיים חדשים מקווה שתמשיכו עם זה בהצלחה
שלום, אני מסכימה מאוד עם רוב המצע שלכם. בנוגע לנקודה האחרונה של שירות לאומי לערבים: לפי תמונת המצב שאתם מתארים של ישובים ערביים מוזנחים ומוכי אבטלה, יש מקום ליצור את התשתיות לשירות לאומי, גם אם הן לא קיימות כרגע. לא על חשבון מקומות עבודה אלא ככלי לשיפור המצב: הדרכת קבוצות נוער וילדים אחרי הצהריים, קבוצות נשים לעידוד ועזרה ביציאה לעבודה, ארגון פעילות קהילתית תרבותית, בניה ושיפוץ של המרחב הציבורי וכדומה. כל אלו יכולים להעשות בישובים הערביים על ידי תושבי הישובים ולמענם, מבלי לפגוע במקומות עבודה קיימים!
בקשה
האם יש כוונה לארגן חוג בית בחיפה
בהחלט, יתקשרו אליך לתאם
שלום,
נחשפתי למספר קטעי וידאו שלכם באמצעות חבר בפייסבוק ואני בהחלט מתרשם. יש לי אבל מספר שאלות והערות לגבי המצע שלכם שהייתי מאד שמח אם תוכלו להתייחס אליהם –
1. אתם תומכים בסיום הכיבוש והקמת מדינה פלסטינאית. אבל אתם לא מתייחסים לעומק, ולדעתי מתחמקים קצת מהשאלה, מה יהיה אופיה של מדינת ישראל שבתוכה ימשיך להתקיים מיעוט ערבי גדול. "שיוויון" הוא מילה כללית. מה למשל דעתכם בנושא חוק השבות? האם ליהודים עדיין תהיה עדיפות בהשגת אזרחות? האם תוכלו להכיר בקשר המיוחד של הלאום היהודי לארץ ישראל? האם המיעוט הערבי ישאף לאוטונומיה תרבותית?
2. מה בנוגע לסוגיית הפליטים? יכול להיות שפספסתי אבל לא ראיתי התייחסות לסוגייה הזאת בתחום המדיני. איפה אתם עומדים? אלה נושאים חשובים שאסור להתחמק מהם והם חייבים להופיע במצע!
3. מדוע אתם מתנגדים לשירות לאומי/צבאי (בעתיד) של האוכלוסיה הערבית? אני יכול להבין שכל עוד לא הושג הסדר מדיני ושלום צודק עם הפלסטינאים אי אפשר לדבר על שירות כזה. אבל עם שינוי מגמה מדוע להמשיך להתנגד לכך? אני מודע לכך שהמדינה מפלה את הציבור הערבי במשך שנים. אבל דרך השינוי יכולה וצריכה לבוא משני הצדדים ביחד. זה לא קשור לצדק זה קשור ליצירת שינוי אפקטיבי ותודעתי בשני הצדדים!
אנחנו מתנגדים לשירות לאומי לערבים מכמה סיבות, והעיקרית שבהם, שהוא מתנה את קבלת הזכויות שמגיעות להם כאזרחים במתן שרות למדינה, שמפלה אותם באופן שיטתי במשך כל שנות קיומה ומסתכלת עליהם מרגע לידתם כעל איום דמוגרפי. זכור שהנושא של שרות לאומי עלה בהקשר של החרדים, שלא עובדים ולא משרתים בצבא מתוך בחירה, ומהווים עול על המשק, ואז מישהו העלה את הרעיון לכלול גם את הערבים בעסקה, כדי לאזן… הערבים, בניגוד לחרדים, רוצים לעבוד, אבל אין במקומות מגוריהם תשתיות או מקומות תעסוקה, וגם אין תחבורה מסודרת לערים היהודיות ששם יש מקומות עבודה, וזה בנוסף לאפליה בקבלתם במקומות עבודה. ולבסוף, הישובים הערבים כל כך מוזנחים ולא מפותחים שאין שם שום תשתית לשירות לאומי לצעירים. כל צעיר שיכנס לעבוד בהתנדבות פשוט יגזול מקום עבודה של עובד קשה יום, אם בכלל ימצא מקום להתנדב בו.
כמה יהירות, כמה התנשאות על ציבור שלם. מתברר שאתם לא שונים מגזענים אחרים. להגדיר ציבור שלם ככזה שלא רוצה לעבוד ומהווה נטל על החברה…….?! במה אתם שונים מגזענים שאומרים את אותו הדבר על אוכלוסיה ערבית ?