בכ"ט בנובמבר 2012 (ליתר דיוק 29/11) הכירה חמאס בישראל, ומעניין יותר, אז הכירה ישראל בחמאס. הימים ימי מבצע עמוד ענן. מורסי עוד נשיא מצרים, חמאס על הסוס וישראל לפני בחירות. מטרת "המבצע" להעביר מסר מרתיע כלפי חמאס וגרירת מצרים של מורסי לקחת חלק פעיל בריסון "האחות הקטנה" והאחריות הכלכלית על עזה. לחמאס וישראל אז קיים אינטרס משותף, פתיחת מעברי הגבול המצרי ושבירת המצור על עזה. כך האחריות על 2 מליון פלסטינים בגטו הגדול בעולם יועבר מישראל לרשות האחים המוסלמים (חמאס- מורסי, לא משנה), והפילוג הפוליטי והגיאוגראפי בין הגדה לעזה רק יעמיק.
בקיצור, עבור המשך הבניה בגדה והמשך הפילוג הפנים פלסטיני הסכימה ישראל להכיר בחמאס. ועבור פתיחת המעברים הסכימה חמאס להכיר בישראל. בתיווך מצרי אמריקאי הגיעו ישראל וחמאס במסגרת עמוד ענן להסכם אינטרסים פוליטים משותפים על חשבון אבו מאזן והרשות הפלסטינית. ישראל הסכימה דה פקטו להכיר בשלטון חמאס והאחרונה הסכימה להכיר דה פקטו בישראל. לראיה, מאז עמוד ענן שומרת תנועת חמאס על מסגרת ההבנות עם ישראל.
נתניהו אמר אתמול בראיונות לטלוויזיה האמריקאית שהצהרתו של מחמוד עבאס על שואת היהודים היא תרגיל ביחסי ציבור שנועד לפייס את דעת הקהל המערבית, הזועמת לדבריו על הברית בין פתח לחמאס. עוד אמר נתניהו על הצהרות אבו מאזן כי הן חלולות לאור הפיוס עם תנועת חמאס הדוגלת החיסול ישראל.
משתמע כי הזכות "להתפייס עם חמאס" נתונה רק בידי נתניהו.
כקוריוז, ב 2012 היה זה אבו מאזן שהתמרמר על הצביעות של נתניהו "והסכם הפיוס בין ישראל לחמאס". אז הוא אמר ובמידה מסוימת של צדק כי ישראל מוכנה להעביר לחמאס יותר "נכסים" מלרשות.
כתיבת תגובה