פנטזיה על שותפות

תערוכה ומחזה שמעלה האמן נועם תורן בימים אלו בגלריה רוארט בתל אביב מחזירים אותנו לסדנת הרכבת ולעובדיה הערבים והיהודים בשנות ה-30 של המאה הקודמת ומנסה לדמיין תסריט אלטרנטיבי לעימות הדמים בין שני העמים. במקום הרג ושנאה והסתגרות בנראטיבים לאומיים מציע האמן נועם תורן פנטזיה של שותפות המבוססת על סולידריות על לאומית של עובדים

תמונה: לנה גומון גלריה רוארט
פועלי הרכבת הערבים והיהודים באותו אוברול ועם אותו תיק אוכל ביד. קשה להבחין מי הוא מי. במקום רגליים וראש הניח האמן את נחשי הלאומנות.

תערוכת אמנות לא שגרתית מעלה בימים אלה האמן הרב תחומי, נועם תורן[i], בגלריה רו-ארט בדרום תל אביב. התערוכה, שאליה מתלווה מחזה פרי עטו של האמן, נושאת את השם היומרני "מטאור בוהק יאיר את דרכו של הפועל"[ii]. תורן מחזיר אותנו, הצופים של המייצג, לשנות ה-30 של המאה הקודמת, ואל העובדים היהודים והערבים בסדנת הרכבת בחיפה. הוא מתרכז בניסיון להיאבק יחד על בסיס השותפות המעמדית והכלכלית בין העובדים, וליצור סולידריות-חוצה-גבולות של לאום ושפה.

למרות הפיתוי לצייר את העבר בצבעים ורודים, אין בפרויקט המרתק של נועם תורן נוסטלגיה, אלא התבוננות ביקורתית מחודשת נטולת דעות קדומות על העבר. הפועלים היהודים והערבים בסדנת הרכבת מוצגים באותם בגדים ועם אותם תיקי עבודה. את רגליהם וראשם, שבאופן טבעי מאפשרים לזהות את השייכות הלאומית, מחליף תורן בנחשים ארסיים. דימוי ללאומנות שעלתה וחלחלה לראשיהם של העובדים, והובילה לטרגדיה של הסכסוך האלים והמדמם שנמשך כבר מאה שנה.

התערוכה כוללת מיצגי מקרטון של כלי עבודה כבדים, דמויות פיקטיביות של עובדים ערבים ויהודים, ואת תמונתה של אתל רוזנברג – קומוניסטית אמריקאית, שהוצאה להורג, עם בעלה יוליוס, בשנות החמישים באשמת מסירה סודות הגרעין לברה"מ.

בתהליך העבודה על התערוכה, צלל תורן אל מאבקי העובדים שהתרחשו בתעשיות החדשות של המנדט הבריטי בשלושת העשורים שאחרי מלחמת העולם השנייה בפלסטינה. במרכז עומד בית המלאכה האדיר של הרכבת בחיפה, שהיה כור היתוך של התאגדויות עובדים במשך כל תקופת המנדט הבריטי. מקור ההשראה של תורן הוא בולוס פרח, פעיל איגוד מקצועי קומוניסט, שספרו האוטוביוגרפי, "מהשלטון העות'מאני למדינה העברית", תורגם לעברית לפני מספר שנים[iii].

נועם תורן נולד בשנת 1975 בניו מקסיקו בארה"ב, להורים שהיגרו מישראל. סבו היה ממקימי תיאטרון האוהל. ההתחקות אחר דמות הסב ממלאת תפקיד חשוב במחקר המקדים, גם אם היא לא נוכחת, בסופו של דבר, בתערוכה. פעילותו האמנותית של תורן עוברת בין ארה"ב, אנגליה והולנד, בה הוא מתגורר היום. עבודות האמנות שלו, כוללות תמונות, מיצגים, מחזות וסרטים, והן מוצגות במוזיאונים ומעל  הבמות המרכזיות באירופה ובצפון אמריקה.

אוצרת התערוכה, לאה אביר, הכירה את נועם תורן במהלך תערוכה שהעלה במוזיאון בת ים לפני כעשור. מאז, לפי עדותה, הם חיפשו דרכים לעבוד יחד. כאשר הצטרפה לצוות של גלריה רו-ארט היא פנתה לתורן בהצעה להעלות תערוכה כאן. אביר מסבירה, שהעניין של תורן במאבק של עובדי הרכבת, מבטא את רצונו לחקור ולהאיר באור חדש תנועות פוליטיות וסוגות תיאטרוניות נשכחות מתחילת המאה העשרים. מטרתו להרחיב את הדיון התרבותי פוליטי, שהפך לדעתו צר מאד בעשור האחרון.

בתערוכה ובמחזה שיצר תורן, מנסה לדמיין תסריט אלטרנטיבי לעימות הדמים בין שני העמים,  שהגיע לשיאו הנורא במלחמת 1948, בה מימשו היהודים את עצמאותם, על חשבון ותוך הרס הקיום של העם הפלסטיני.

תורן מוביל אותנו למחוזות דמיוניים, שבהן יתכן קשר בין המנהיג הפלסטיני, בולוס פרח, ובין חיים חיימליך, דמות של משורר יהודי המחפש מקור להשראה וקשר למציאות, בתוך סדנאות היזע של הרכבת. בפנטזיה של תורן, מסייר חיימליך על גבו של חמור מעופף, בשבילי פלסטינה המנדטורית, ואף מקבל הגנה כאורח בביתו הפרטי של בולוס פרח – היחיד שמבין לליבו.

בשיאו של המחזה מגיעים פרח וחיימליך למפגש של פעילי ההסתדרות ושל איגודי העובדים הפלסטינים בקפה צנטרל בחיפה. הדיון נסוב על השאלה אם להכריז שביתה משותפת בסדנת הרכבת, במטרה לשפר את תנאי העבודה הקשים. האידיליה של שותפות יהודית ערבית מסתיימת באקט אלים, כאשר שוטרים בריטים נכנסים לקפה. הכישלון ההיסטורי של מהלך זה, ידוע.

השיחה לה נקלע המשורר חיימליך עם פול רובסון, אתל רוזנברג, נטליה סדובה, וניקולאי גוגול (לפי תורן גוגול או גוגל איך שתרצו) היא סוג של התגשמות חלום עבור האמן שמרחף בקלילות על פני יבשות ותקופות ויוצר קשרים אנושיים שאפשריים רק למי שמחשבתו השתחררה מהתבנית הלאומית הצרה.

מקורות ההשראה של נועם תורן מגוונים. התערוכה בגלריה רו-ארט מצטרפת לשורה ארוכה של עבודות אוונגרדיות, בהן מנתץ תורן גבולות ומוסכמות. בין עבודותיו, תערוכה ומחזה שכתב בהשראת "הג'ונגל", יצירתו המונומנטלית של הסופר הסוציאליסט האמריקאי אפטון סינקלר. במחזה אחר שכתב, מופיעות דמויות של אנרכיסטים פורטוגליים מהפכנים, שנשלחו לגלות באפריקה. כמו גיבור המחזה "מטאור בוהק", המרחף על גבו של חמור מעופף, מצליח תורן לאתגר את כוח המשיכה שלנו לחדשות המדכאות של היום, באמצעות פלאש-בק של 80 שנה, ודורש מאתנו לחשוב אחרת.

[1] האתר של האמן נועם תורן http://www.noamtoran.com/NT2009/

[1] "מטאור בוהק יאיר את דרכו של הפועל" תערוכה ומחזה של האמן נועם תורן. אוצרת לאה אביר. גלריה רוארט שביל המרץ 3 תל אביב יפו 7.6.18 עד 7.7.18

[1] מהשלטון העות'מאני למדינה העברית, מאת בולוס פרח. תרגום אהוד אדיב ויוסף מנסור הוצאה פרטית. 2009