קורונה בחצר האחורית

מדינת ישראל מתכוננת לצונמי הקורונה העומד להציף אותה בשבועות הקרובים. הגרף של העליה במקרי הקורונה המתפרסם מדי יום מראה על עלייה אקספוננציאלית, ואיתה עולה גם סף החרדה. ראש הממשלה נתניהו פועל מכוח צווי חירום, ומגייס את כל המשאבים האפשריים במלחמת הבלימה של המגפה – השב"כ, המוסד, הצבא, משרד הבטחון, משרדי הבריאות והאוצר. המטרה האסטרטגית שלו היא לשטח את העקומה.

אלא שכמו מדינות רבות בעולם המערבי ובראשם ארה"ב, ישראל נתפסת עם המכנסיים למטה לאחר ייבוש ציני של תקציבי הבריאות. במשך שנים צעקו הרופאים זעקות שבר עקב עומס העבודה, החוסר במיטות, והמשמרות של 24 שעות, וצעקתם נפלה על אוזניים ערלות. סדרי העדיפויות של הממשלה היו שונים לחלוטין. עכשיו ישראל נכנסת למלחמה קיומית כאשר מחסני החירום מדולדלים וחיילי הרפואה מותשים.

למרות זאת, גיוס המשאבים העצום הזה, הבידוד, הבידוק, רכש הציוד המסיבי, והמעקב האלקטרוני הצמוד של החולים ושל סביבתם הקרובה אמורים להביא לתוצאות. ככל שהסגר יהיה הדוק יותר כך תיעצר המגפה מהר יותר, כפי שניתן ללמוד מהניסיון הסיני. נתניהו מופיע על מסכינו ערב ערב עם הנחיות חדשות, מבלי שהוא מפסיק להתפאר בהישגיה של ישראל, המהווה כביכול דוגמה לעולם כולו. אם מזפזפים בשלט באותה שעה ממש ועוברים למסיבת עיתונאים של טראמפ, משתאים מהדמיון בתעמולה. אלא שכאן נעצרת ההשוואה. טראמפ אובד עצות, העם האמריקאי אינו נהנה ממערכת רפואית ציבורית, טראמפ חי בהכחשה, ממשיך בתעלוליו הפוליטיים, ומעביר את המושכות אל סגנו מייק פנס, הידוע בספקנותו במדע וברופאים.

בישראל נראה כי המגיפה נמצאת תחת שליטה גם כאשר התחזיות לגבי מספר הנפגעים ומספר המתים קודרות ביותר. אלא שיש לאסטרטגיה הישראלית עקב אכילס, והוא ללא ספק מצב הרשות הפלסטינית בגדה המערבית והמצב ברצועת עזה תחת החמאס. חוסר האיזון בין מערכת הבריאות הישראלית לפלסטינית מבליט לראשונה את ההשפעה ההדדית ואת הקשר ההדוק בין הפלסטינים והישראלים, אשר גורלם תלוי זה בזה.

אפשר לכנות את חברי הכנסת הערבים "טרוריסטים" לצרכים פוליטיים זולים, כפי שניתן להעלים 5 מיליון פלסטינים מהעין הישראלית. אלא שאם וכאשר הגל הצפוי בישראל יתפרץ בבת אחת גם בגדה המערבית ובעזה, יפרוץ כאן אסון הומניטרי שיעמוד לפתחה של מדינת ישראל. רבות מדובר על הכנסתם של 60,000 פועלי בניין לישראל למשך חודשיים, והלנתם באתרי העבודה בתנאים ירודים. אלא שמה שחשוב יותר הוא גורלן של משפחותיהם הנשארות מאחור, מסוגרות ללא כל רשת הגנה אמתית ועם מערכת בריאות ירודה. מה יקרה אם במשך אותם חודשיים תתפרץ המגפה בחצר האחורית של ישראל באותה העוצמה? האם יישארו הפועלים במקומות העבודה בישראל, או שהם יחזרו מיד הביתה כדי לסעוד את בני משפחתם שנפגעו?

רק לפני שבועות ספורים גינה אבו מאזן את הרופאים הפלסטינים בעקבות שביתת הסתדרות הרופאים הפלסטינים על רקע תביעות שכר. היחס של אבו מאזן לרופאים מראה עוד פן של מערכת בריאות רעועה, ומצביע על חוסר אמון מוחלט של הציבור הפלסטיני כלפי הרשות. הדברים הגיעו לכך, שחוסאם חאדר, חבר פרלמנט מטעם מפלגת הפת"ח, מפלגתו של אבו מאזן, נעצר על פי התקנות לשעת חירום. סיבת המעצר היא הביקורת שמתח חאדר בפייסבוק על אבו מאזן, בעקבות דבריו האומללים נגד הרופאים, האמורים לעמוד בחזית המאבק נגד מגפת הקורונה.

אם ממשלת ישראל חוששת מקריסת מערכת הבריאות הישראלית, כפי שקורה באיטליה, לרשות הפלסטינית אין ממה לחשוש. מערכת הבריאות שלה כבר הרוסה, וכל מה שנותר לה לעשות הוא לנסות לסגור את התושבים בבתיהם ולמנוע תנועה בין ישראל לבין הגדה המערבית. אלא שלדברי דר' סלאח חאג' יחיא מארגון רופאים לזכויות אדם, "הסגר הזה לא ימנע את המחלה והתפשטותה, ואין כל היערכות משותפת רצינית להתמודד עם המחלה כאשר היא תגיע לשטחי הגדה המערבית. המערכת הישראלית לא מכירה במצב של המערכת הפלסטינית, ואינה מסייעת לה בשום צורה להתמודד עם המשבר".

למרבה ההפתעה גם ברשות הפלסטינית מתעלמים מהתחזיות הקודרות, ואין כל דיון על מוכנות מערכת הבריאות מול התפרצות המונית של המגפה. בדומה לירדן, הצעדים המניעתיים הם עוצר, סגר, וסגירת מסגדים. איש אינו מזכיר את המחסור במיטות אשפוז, בחדרי טיפול נמרץ ובמכונות הנשמה. הפלסטינים רק יכולים לקוות שהמגפה הזאת אולי תפסח מעליהם. בעזה המצב שונה, שהרי שם לא גילו אפילו מקרה אחד של קורונה. יש טענה שזה אחד היתרונות של הסגר ארוך השנים. אלא שהתושבים חוששים, הם לא מאמינים לחמאס, וברור להם שבצפיפות שבה הם חיים ובתנאים הסניטריים הירודים שלהם, יספיק מקרה הידבקות אחד כדי להצית אש בשדה קוצים.

לכן אם רוצים להבין את המציאות התברואתית בישראל, אין זה מספיק להקשיב לדבריהם של המומחים והאפידמיולוגים. כדאי להציץ מעבר הגדרות דרומה ומזרחה, כדי להבין שכל המאמצים שישראל עושה כדי לבלום את המגפה לא יישאו פרי אם היא לא תיקח במלוא החומרה את המצב המתפתח בשטחי הרשות הפלסטינית. וירוס הקורונה לא מבחין בגבולות ולא עוסק בהבדלי גזע, דת ומין. הוא עיוור לגיאוגרפיה ולדמוגרפיה, שהרי בני אדם  הם עבורו לא יותר מאשר כר נוח לדגירה ולהתרבות. היום מתברר לכולם שגורלו של עם ישראל קשור קשר בל ינותק בגורלו של העם הסיני, האיטלקי והאמריקאי. לילה אחרי לילה אנו שומעים בתקשורת את המילים, סין, דרום קוריאה ואיטליה כזירות ניסוי לטיפול במגפה. לעומת זאת, הס מהזכיר  – לא בדרג הממשלה ולא בדרג התקשורת – ולו במילה אחת את הפלסטינים בגדה המערבית ורצועת עזה.

המחשבה שהרשות הפלסטינית תוכל להתמודד לבד עם המגפה עם תקציב שנתי של 4 מיליארד דולר, בהשוואה לתקציב הישראלי של 100 מיליארד דולר, היא לא פחות מאבסורדית. יש מי שחושבים שניתן למגר את הנגיף הזה בישראל ולחזור לחיים רגילים, כאשר בגדה המערבית ובעזה תשתולל מגיפה שתפיל חללים על ימין ועל שמאל. המחשבה הזאת אינה מדעית, אינה אנושית ואינה פרקטית, שכן המגיפה תמשיך לקפוץ מעל הגדרות והחומות לתוך תחומי ישראל.

על כל מי שמנסה להיפרד מהפלסטינים, אם כדי לשמור על טוהר המדינה היהודית, ולהשאיר לפלסטינים את הזכות לנהל את העוני והעזובה שלהם בעצמם, ואם כדי לספח את השטחים האלה כדי לשמור על ארץ ישראל השלמה, לדעת, שמגפת הקורונה מהווה הוכחה טרגית ואולטימטיבית שבמציאות הסימביוטית של הכיבוש, גורלם של שני העמים קשור זה בזה.  ההתעלמות המופקרת, וחוסר העניין במתרחש בעזה ובגדה המערבית, כולל הניסיון "לתת" לפלסטינים מדינה בנוסח "עסקת המאה" מתרסקים מול המציאות. נגיף קטן וקטלני מצליח לחולל את מה שלא הצליחו לחולל הפגנות, הצהרות, אינתיפאדות, הסכמים והחלטות בינלאומיות. גורלם של הישראלים והפלסטינים הוא גורל אחד, והוא אף עולה מעל להסכמה הכללית על גורלם המשותף של הישראלים, האיטלקים, הסינים והאנושות כולה.

יש סתירה גדולה בין הניסיון להפריד בין הקידמה המדעית, הפתיחות בפני העולם הגלובלי, שיתופי הפעולה המדעיים עם כל העולם והרצון לתרום מהידע המדעי, לבין ההתעלמות, ההתעמרות, והפגיעה המכוונת בחייה של אוכלוסייה המונה 5 מיליון בני אדם החיים בחצר האחורית של ישראל. הפלסטינים לא בחרו בחצר העלובה והמוזנחת הזאת, היא נכפתה עליהם ב- 53 שנות כיבוש.

הגענו לרגע האמת לא רק לגבי גורלה של האנושות כולה, אלא בעיקר לגבי שותפות הגורל של הישראלים והפלסטינים. מי שרוצה להיות חלק מהעולם הגלובלי לא יוכל להמשיך ולהתכחש לזכויותיהם של הפלסטינים. האחריות על מה שמתרחש בחצר האחורית של ישראל היא של הממשלה בלבד. העולם לא ישפוט אותה לפי רמת טיפולה באזרחיה ולפי התרומה המדעית של "המכון הביולוגי בנס ציונה". ברגע המשבר הרפואי שיתפרץ חלילה בשטחים הוא ישפוט אותה על פי התייחסותה לאוכלוסייה הפלסטינית, ובאיזה מידה היא הושיטה את ידה כדי להציל חיים.