נתניהו ו- MBZ מתגייסים לטובת טראמפ

ב 28 לינואר השנה העניק דונלד טראמפ לחברו בנימין נתניהו את "עסקת המאה" שהוכרזה בטקס מיוחצן בבית הלבן. טראמפ איפשר לנתניהו לספח התנחלויות לישראל והעניק לפלסטינים להלכה מדינה, למעשה מדינת חסות. בסבב הבחירות השלישי, כדי להשיג 61 מנדטים ולהבטיח לעצמו חסינות בפני העמדה לדין, ביבי היה זקוק להסכם הזה, ובעיקר לטקס המפואר כמו אויר לנשימה. הסוף ידוע. המטרה לא הושגה, וביבי נאלץ לבלוע את גלולת הרעל ולהקים קואליציה פריטטית עם "כחול לבן", תוך הסכמה להעביר את רשות הממשלה לבני גנץ בנובמבר 2021. על כל זה נוספה המגיפה שהכתה בישראל וצמצמה את מרחב התמרון הפוליטי של נתניהו, ובעיקר הורידה את חברו הטוב טראמפ ביגון שאולה.

בינתיים, הכשלון הקולוסלי הידוע מראש, הידוע כעסקת המאה, ירד מהפרק.  הסיפוח לא מומש מהסיבה הפשוטה שלא ניתן לאכול את העוגה ולהותירה שלמה, כלומר אי אפשר לספח את הגדה המערבית ולהשאיר את הרשות הפלסטינית על הרגליים. לא פלא שאף אחד לא לקח אחריות על הפארסה הזאת. אך ראה זה פלא, צצה לפנינו מייד פארסה חדשה – הסכם השלום עם איחוד האמירויות בהפקת ג'ארד קושנר, המפיק והמשווק של עסקת המאה הכושלת. אין זה מפליא. באותו הטקס בינואר בבית הלבן, שהמתנחלים היו בו אורחי הכבוד, הסתודדו בפינה שגריר האמירויות יוסף אל עותייבה לצד שגרירי עומאן ובחריין. מדובר במדינות השמות את מבטחן על ממשל טראמפ, שמדיניותו המזרח תיכונית מבוססת על בידודה של איראן ותמיכה מוחלטת במדיניות הסעודית.

יוסף אל עותייבה הוא איש של טראמפ וחבר של קושנר. כך הוא חבר לנתניהו, אשר עשה את הכל כדי להפיל את הדמוקרטים, ואף הוזמן לנאום בקונגרס במרץ 2015 שם יצא חוצץ נגד מדיניות אובמה והסכם הגרעין עם איראן. דונלד טראמפ היה ונשאר הקלף המנצח של נתניהו ושל הסעודים, והוא הדבק המאחד את ישראל עם "הציר הסוני המתון". זהו אותו הציר, שלמצער, גם השמאל הישראלי רואה בו בסיס להשגת "שלום אזורי". כך יוצא שההסכם עם האמירויות מגשים את חלומו של השמאל הישראלי ע"י יריבם המר, ביבי נתניהו, "crime minister"". הם חוגגים אתו את ההישג עם כניסת השבת, אבל מפגינים מול ביתו עם צאת השבת.

אתו חוגגים גם הרפובליקאים, העושים את כל מה שלעיל ידם כדי להיחלץ מהתבוסה הכואבת בבחירות נובמבר הקרבות. ומה יעיל יותר משיכוך כאבי הקורונה באמצעות טקס שלום נוסף במדשאות הבית הלבן? האמריקאים עדים מדי יום למספר הבלתי נתפס של 50,000 חולים מאומתים ו-1500 מתים.  מספרים אלו חושפים את אזלת ידו המוחלטת של הממשל הנוכחי. אמריקה חווה משבר בריאותי, כלכלי וחברתי מהקשים בהיסטוריה שלה, וטראמפ חי בהכחשה.

טראמפ עושה את ימיו האחרונים בשלטון ועושה הכול כדי לדחות את הקץ: הוא פוגע בשירות הדואר כדי למנוע הצבעה באמצעותו, תוקף את סגנית הנשיא קמלה הריס תוך הפצת תיאוריה כוזבת שהיא לא נולדה בארה"ב, תומך בפתיחת שנת הלימודים למרות התפשטותה של המגיפה, תוקף את המומחים האפידמיולוגים על כך שהם מתריעים מפני אסון בריאותי, ועוד כהנה וכהנה מעשיים הזויים בתקווה שימנעו את מפלתו.

ידידו היקר נתניהו עושה בדיוק את אותו הדבר, הכל כדי לסכל את המשפט באשמת, שוחד, מרמה והפרת אמונים שאמור להיפתח בינואר, ימים ספורים לפני כניסת הנשיא האמריקאי הבא לתפקידו. הוא שולח מכתבים פומביים המעלים האשמות חסרות שחר נגד פרקליט המדינה, רעייתו נותנת ראיונות הזויים כשהיא טוענת לאונס ציבורי המתנהל נגדה, הוא עורך מסיבות עיתונאים המציגות הישגים כאשר במציאות המשבר הבריאותי והכלכלי הולך ומחמיר, וכל זאת כאשר הממשלה עסוקה במריבות, ונתניהו עושה ניסיונות בלתי פוסקים להוביל לבחירות כדי להשיג את 61 המנדטים שיצילו את עורו.

ומה ל- MBZ ולכול זה? הוא לא זקוק לבחירות, אין לו פרלמנט וגם לא קואליציה, הוא שליט יחיד על איחוד של שבע אמירויות זעירות שאוכלוסייתם מונה 10 מיליון תושבים, אבל רק 1.5 מליון מהם אזרחים. יתרם עובדים, או נכון יותר, משמשים כעבדים זרים שתפקידם לשרת את המקומיים הנהנים מרמת חיים גבוהה. זוהי מדינה טוטליטרית כמו אחיותיה במפרץ הפרסי, העומדת בפני שני אויבים שונים באופיים: משטר האייתולות באיראן השכנה, ותנועת הצעירים הדורשת דמוקרטיה בעולם הערבי. מול שני אויבים עוצמתיים כאלה צריך בני ברית רציניים: המעצמה העולמית ארה"ב, והמעצמה האזורית ישראל, וכך הגענו אל "השלום האזורי" עם המדינות הסוניות "המתונות".

הטענה שמדינות המפרץ הן מתונות היא כמובן אגדה ישראלית. סעודיה היא המפיצה הגדולה של האסלאם הווהאבי הקיצוני ממנו צמח בן לאדן, כאשר שניים ממבצעי הפיגוע בבניין התאומים בספטמבר 2001 היו אזרחי האמירויות. עד פרוץ "האביב הערבי" פעלו סעודיה ואיחוד האמירויות מאחורי הקלעים. אך עם הפלתו של משטר מובארכ ע"י הצעירים המצרים בינואר 2011, ובחירתו של מוחמד מורסי לנשיאות מצרים בבחירות הדמוקרטיות והחופשית הראשונות בהיסטוריה של מצרים, הפכו האמירויות לגורם פעיל בסיכול כל שנוי דמוקרטי באזור שעלול לסכן את המשטרים האפלים במפרץ הפרסי. הכסף של האמירויות מימן את ההפיכה הצבאית שהביאה את הגנרל סיסי לשלטון, איחוד האמירויות מעורב באופן פעיל במלחמת האזרחים בלוב, והוא גורם מרכזי במלחמת האזרחים בתימן, תוך ביצוע פשעי מלחמה נגד אזרחיה.

השלום עם ישראל נועד להרתיע את איראן, ולא במקרה. ההפצצות הישראליות בסוריה, מלחמת הסייבר נגד מתקנים איראנים חיוניים, רציחתם של מדעני גרעין, גניבת הארכיון הגרעיני האיראני ע"י המוסד הישראלי, כל אלו הוכיחו לסעודים ולשותפיהם את יעילותה של ישראל, והם מהווים כרטיס כניסה לשלום האזורי. ויש עוד דבר חשוב, יכולות הסייבר הישראלי עוזרות לא רק להרתיע את איראן, אלא גם את האזרחים בסעודיה, בחריין ואזרחי האמירויות, הדורשים חופש ביטוי, דמוקרטיה וזכויות שוות לנשים ועל כך נרדפים ונשלחים לכלא לשנים ארוכות ובלי מפשט הוגן. לדוגמא, תוכנת המעקב האלקטרוני הישראלית "פגסוס" סייעה ליורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן MBS לחסל את העיתונאי ג'מאל חשוקג'י .

לבסוף נציין, שהשלום האזורי החביב על השמאל הישראלי, קובר את השלום עם הפלסטינים, ומוכיח כביכול את נכונות התיזה של הימין, שהשלום האזורי לא עובר דרך השלום עם הפלסטינים. נשארת בעיה פשוטה – הוויתור של נתניהו על סיפוח הגדה המערבית אינו מסלק את הכיבוש. אולי הישראלים יוכלו לבלות בקניונים של אבו דאבי, אבל הפלסטינים ימשיכו להיות כלואים בתוך חומות גדר ההפרדה בלי מינימום של זכויות אדם ואזרח. לכן מניעת הסיפוח לא מקדמת כלל את הקמת המדינה הפלסטינית ופתרון שתי המדינות, אלא קוברת את הרעיון עמוק באדמה.

כך יוצא שהשלום האזורי ונרמול היחסים עם מדינות ערב מביא בהכרח לנרמול האפרטהייד, ומאפשר לכל המעוניין לשכוח מהפלסטינים ולהנות מפירות השלום בלעדיהם. את הפירות הפוליטיים של ההסכם יקטפו שלושת השושבינים – טראמפ, נתניהו ו-  MBZ. אלא שהמציאות תמשיך לדפוק בדלתותיהם, את התהליכים הדמוקרטיים שהתחילו בקהיר בשנת 2011 אי אפשר יהיה לעצור, ולקראת ינואר 2021 ייחרץ גורלם של טראמפ ושל נתניהו. האחד ביום דין הבוחר, והשני בבית המשפט המחוזי בירושלים. כך נראה שעל השלום האזורי נגזר גורל דומה לגורלה של עסקת המאה עליה השלום.