פורסם ב 30 בדצמבר 2012 אין תגובות

"כן, זו חשיכה. ומגששים בחושך הזה של בורות ובערות ושנאה, והכל מתמלא בשכחת האפשרות של הטוב, והנכון, וההבדל בין הטוב לבין הרע. ומתרחקים כי כבר עייפנו מאוד ואנחנו גם נראים כבר טפשים לצעוק שנה אחרי שנה - שלום, עשו כבר שלום, ואיך שכחנו מה זו גזענות שרק אתמול היינו קרבנות שלה, ונאלמים מול עצמת העוול וכבר לא קוראים עתונים אלא רק כדי לדעת על מי עכשיו יורים עלינו או עליהם, ורואים בפלצות איך כהנא קם לתחייה ומושך אחריו שורה ארוכה של פושעים כמוהו. ופתאום בשממה הזו נשמע קול, והוא קולי שלי רק שאני שותקת, ולאט מתבהרת הדמות המופלאה של אסמא אגבארייה זחאלקה והיא בעד מה שכל כך מובן מאליו ואיש לא אומר עוד - שאנחנו ביחד במלחמה הזו נגד המלחמה, והעוני, והבורות, יהודים וערבים. ומשהו נפתח ומתבהר בחשיכה הזו. פתאום זה קצת פחות בודד, ההכרה שיש עוד כאלו שמפלסים לנו דרך בחשיכה, והם נחושים להצליח."
המשך קריאה..