אוירה החמימה בכיכר, ההתחככות האינטימית בין יהודים וערבים, ההנפה המשותפת של דגלי ישראל לצד דגלי פלסטין פרטה על נימי נפשם של המשתתפים היהודים, הכמהים מזה 20 שנה לארוע יהודי ערבי ראוי לשמו. אלא שהאירוע הזה לא היו ראוי לשמו, כי הנאומים הנוחים לאוזן היו מהשפה ולחוץ, חוק הלאום קובע שהעברית היא השפה הרשמית והערבית נועדה לערבים, ומה שנאמר בעברית לא בהכרח נאמר בערבית.
הצעירים הירדנים הראו לכל מי שקבר את האביב הערבי, מי שתיאר אותו כגל איסלמי, מי שראה בו מזימה אימפריאליסטית ועמד לצדם של אסד ואיראן, עד כמה הם עיוורים, רשעים וחסרי הבנה של ההיסטוריה.