יעקב בן אפרת ארכיון
-
מצרים: הפיכה בלבוש ליברלי
פורסם ב 17 ביולי 2013
בשלושים ביוני האחרון הגשימו צעירי תחריר את חלומם הליברלי. כביטוי לרצון העם, הפך מוחמד בראדעי לנשיא בפועל של מצרים החדשה, שכבשה את הרחובות כדי להגשים את מה שלא הוגשם לאחר מהפכת ינואר 2011. מה שתנועת ה- 6 באפריל וצעירי המהפכה לא הצליחו להגשים בזמנו, השיגה תנועת "תמרוד" בקלות יחסית, מאחר ולמדה משגיאות העבר ותיקנה אותם. כאשר חוסני מובארכ סולק מהשלטון, המהפכנים דרשו להקים ממשלת מעבר, לכתוב חוקה חדשה ומודרנית, ולאחר מכן לנהל בחירות לפרלמנט ולנשיאות על בסיס משטר דמוקרטי חדש. והנה התגשם החזון: תנועת "תמרוד" פתחה במערכה חדשה שכותרתה "העם כותב את החוקה", והמועמד שלה בראדעי מנצח על התזמורת, בדיוק כפי שחלמו המהפכנים בכיכר תחריר.
-
מצרים איבדה את דרכה
פורסם ב 10 ביולי 2013
ביום ראשון (7.7.13), נאספו רבבות מצרים בכיכר תחריר, בניסיון להוכיח לעולם שלא מדובר בהפיכה צבאית, אלא בתיקון שיחזיר את מהפכת ה- 25 בינואר לפסים דמוקרטיים. כדי להעניק לניסיון משנה תוקף, שבו מטוסי חיל האוויר המצרי לחוג בשמי קהיר כשהם מותירים מאחוריהם שובל עשן בצבעי דגל הלאום המצרי. המהפכנים המצרים זעמו על אובמה שלא נתן את ברכתו להדחת הנשיא הנבחר מורסי, וממש התחננו בפני ה- CNN שישנה גרסה ויפסיק לתאר את האירועים כהפיכה. -
לא להפיכה הצבאית!
פורסם ב 3 ביולי 2013
כותרות היומון אל-אהראם אינן מותירות מקום לספק – מצרים עומדת בפני הפיכה צבאית שבאה כביכול כדי "לענות על רצון העם". תנועת "תמרוד" (המרד), שאספה לפי טענתה 22 מיליון חתימות בדרישה להתפטרות הנשיא מטעם האחים המוסלמים, מוחמד מורסי, ותובעת בחירות חדשות לנשיאות, קראה להפגנות של מיליונים ב-30 ליוני, שהוא יום השנה לכהונתו של מורסי. ההענות ההמונית לקריאה זו היתה גדולה מאוד – דומה לזו שמצרים חזתה בה במהפכת ה- 25 לינואר 2011. הקריאה היתה ברורה ונועדה להעביר לעולם כולו את המסר – מצרים אינה מזוהה עם האחים המוסלמים ועם "לשכת המדריך" (המוסד המנהיג את תנועת האחים המוסלמים), אלא עם העם הצמא לחופש, לדמוקרטיה, ולצדק חברתי. בנוסף להפגנות ההמוניות פורסם גילוי דעת מס' 1 של הכוחות המזויינים המצריים, שנתן לנשיא הנבחר אולטימטום של 48 שעות להיענות לתביעות העם. אם לא יעשה כן, נאמר בגילוי הדעת, יקבע הצבא "מפת דרכים" ליציאה מהמשבר הנוכחי. -
נתניהו: תקוע על ערוץ מדיני עקיף בדרך לשובו של הכיבוש הישיר
פורסם ב 27 ביוני 2013
החלטת נתניהו להחרים את ועידת הליכוד ולוותר על ההתמודדות ליו"ר הוועידה, מעידה על מצבו הנחלש. המנצח הטרי ח"כ דני דנון ידוע בעמדותיו הקיצוניות, והוא כבר הודיע כי מוסדות הליכוד לא יאשרו כל הסכם עם הפלסטינים על בסיס שתי מדינות. לצדו עומד יו"ר הקואליציה הנוכחי יריב לוין, שמקדם את חוק יסוד "מדינת הלאום" כדי להדגיש את יהדותה של המדינה על חשבון אופייה הדמוקרטי. אביגדור ליברמן, שותפו של נתניהו, דואג מצדו להפיץ לכל עבר שאבו מאזן אינו פרטנר למו"מ מדיני. על פניו נראה שהליכוד מקדם אג'נדה של סיפוח כל "ארץ ישראל", בנוסף לחקיקה אנטי ערבית מובהקת.
-
ההתנחלויות הן הרסיס בישבן הישראלי
פורסם ב 19 ביוני 2013
כאשר השווה נפתלי בנט את הפלסטינים לרסיס בישבנו של חייל גולני, הוא ללא ספק כיוון לדעת רבים בציבוריות הישראלית. מי שראה כיצד הנושא המדיני נדחק לשוליים במסע הבחירות האחרון, וכיצד תנועת המחאה חיבקה את המתנחלים, מבין שבנט אינו היחיד שחושב שעדיף לא לעקור את "הרסיס" כדי לא להסתכן בשיתוק, אלא להשאירו, דבר שיוביל לאי נוחות קלה בלבד מדי פעם. לא, לבנט שותפים רבים בכנסת ומחוצה לה. -
הניצחון של אסד באל-קוסייר מזרז את התפוררות סוריה
פורסם ב 14 ביוני 2013הקרב על אל-קוסייר הוכרע, העיירה הוחרבה, והתושבים שלא נהרגו בקרבות נפוצו לכל עבר. זהו ללא ספק נצחונו החשוב ביותר של משטר אסד על המורדים מאז פרצה המהפכה לפני כשנתיים. העיירה […] -
האביב התורכי מבלבל את היוצרות
פורסם ב 6 ביוני 2013
איסטנבול, ועמה כל ערי תורכיה, התקוממה נגד מה שכונה הדיקטטורה של "מפלגת הצדק והפיתוח", ונגד העומד בראשה, ראג'ב טייפ ארדואן. בתודעתנו, כיכר תקסים התמזגה עם כיכר תחריר, שדרות חביב בורגיבה התמזגו עם כיכר אל-עבאסיין בדמשק, ונראה היה שאנו מתבוננים בעוד אירוע מאלו שהתרגלנו אליהם מאז פרוץ האביב הערבי בחורף 2011. לא רק משום שמדובר בהפגנות ועצרות לא אלימות, אלא משום שמי שיזם אותו הם צעירות וצעירים משכילים ממעמד הביניים, אשר פסחו מעל ראשן של המפלגות המסורתיות ושל התקשורת הרשמית, והשתמשו ברשתות החברתיות לפרסום המתרחש ללא צנזורה. -
סוריה – המהפכה הנבגדת
פורסם ב 30 במאי 2013
בין המעורבים בנעשה בסוריה, אין כל ויכוח על כך שהמשטר הסורי כפי שהוא סיים את תפקידו ההיסטורי, חוץ מהשילוש הבלתי קדוש של רוסיה, איראן ושלוחתה הלבנונית חזבאללה. אלא שבדרך אל נפילתו, המשטר הסורי גורר את האזור למלחמה, ומדביק את השכנים במחלה העדתית. עם כניסת חזבאללה למערכה, התפשט הקונפליקט מסוריה לעיראק, וכמובן ללבנון. -
להון אין מולדת
פורסם ב 24 במאי 2013
הבור בתקציב המדינה העמיד את הממשלה, ובעיקר את הציבור, בפני השאלה איך ממלאים אותו. חסרים בתקציב 40 מיליארד שקל, ועקרי הכלכלה הקפיטליסטית אוסרים על הממשלות להכנס לגרעון שעובר את רף ה3% מהתל"ג. הבעיה היא שמה שמותר לקפיטליסט אסור לממשלה, והיא לא יכולה לעבור סף מסוים של גרעון מבלי להענש בירידה בדרוג האשראי. לעומת זאת, היתרון של הקפיטליסט מתמצה ביכולתו לעשות "מינוף", כלומר ללוות כספים בשיעור של פי שלושים מהונו כדי לממש את הפנטזיות העסקיות שלו. הוא קונה חברות, חוזים עתידיים וניירות ערך, ומשתלט על הכלכלה. אם הוא מצליח הוא נחשב לגאון והונו מוכפל בצורה גיאומטרית. אם הוא נכשל הוא מבקש מהמלווים למחול לו על החוב. -
ההפצצה הישראלית בדמשק: אסד חוטף סטירה ומבליג
פורסם ב 8 במאי 2013
עם פרוץ המהפכה בסוריה, הודיעה ממשלת ישראל שההתרחשויות בסוריה אינן מעניינה, ושאין בכוונתה להתערב. 40 שנות השקט ברמת הגולן, ודו הקיום עם המשטר הסורי, הביאו את ישראל למסקנה שאסד עדיף על פני כל תחליף. אך בחלוף שנתיים, כאשר המורדים שולטים על אזורים נרחבים, הצבא הסורי מתפורר, והמשטר מתקשה לשרוד, המדיניות הישראלית עוברת שינוי, מפסיביות זהירה להתערבות פעילה.

