הקונצנזוס הישראלי סביב השמירה על גושי ההתנחלויות בכל הסדר עתידי, שומט את הקרקע מתחת לקיום גיאוגרפי וכלכלי של מדינה פלסטינית. גושי ההתנחלויות מבתרים את הגדה, וקוטעים את הרצף הטריטוריאלי הדרוש לבניית ישות מדינית ברת קיימא. הנסיגה במעמד הרשות הפלסטינית, הפילוג הפנימי והעימותים שהפכו לתופעה כרונית, יצרו אצל הפלסטינים תחושה שאין דרך להגיע לפתרון באמצעות מו"מ, והקמת מדינה פלסטינית היא משימה בלתי אפשרית. ההתפרצות של "אביב פלסטיני" היא רק שאלה של זמן. הרשות הפלסטינית, שעיקר פעילותה מסתכם בחלוקת משכורות לפקידים ושוטרים, אבדה את ההצדקה לקיומה, והיא מהווה למעשה קבלן משנה של הכיבוש הישראלי, שמצידו ממשיך להרחיב את ההתנחלויות ולהנציח את המצב הקיים. הסכם אוסלו והסכמי פריס הכלכליים התבררו כהסדרים המשרתים את הצד הישראלי, בעוד שבצד הפלסטיני העוני והאבטלה רק מעמיקים.
האביב הפלסטיני, שעתיד לפרוץ נגד הרשות הפלסטינית, מהווה איום ישיר על הימין הישראלי. הוא יחשוף לעיני העולם את הפרוגראמה האמיתית של נתניהו. הוא יראה שממשלת ישראל אינה מוכנה להציע פתרון סביר לחמישה מיליון פלסטינים החיים בעזה, בגדה המערבית ובירושלים. העם הפלסטיני חיי במציאות יומיומית של דיכוי וטרור מצד צבא הכיבוש והמתנחלים. האביב הפלסטיני יעמיד בפני הישראלים שתי אפשרויות מאד ברורות: חזרה לכיבוש ישיר של הגדה, שפירושו עימות עם אזרחים בלתי חמושים הנאבקים למען חירותם; או פירוק ההתנחלויות והכרה במדינה פלסטינית עצמאית במלוא מובן המילה. בחירתו של נתניהו שוב לראשות הממשלה, והמשך מדיניותו הקודמת, תהיה בעלת השלכות קשות ומסוכנות.
במישור הכלכלי-חברתי אנו צפויים לקיצוצים של כ-14 מיליארד ₪. מהלך זה נועד לפצות את האוצר על ירידה חדה בהכנסות ממסים, הנובעת מהאטה במשק ומירידה ברווחי החברות וההשקעות בבורסה. קיצוצים בסדר גודל כזה עשויים להחזיר לרחוב את תנועת המחאה, שעלתה בישראל בקיץ 2011 בעוצמה שלא נודעה כמוה בהיסטוריה של המדינה. תנועת המחאה אילצה את הממשלה לשנות את מדיניותה, להפסיק את ההפחתה בשעורי המס, להעניק העלאות שכר לעובדים במגזר הציבורי, ולהעביר את חוק חינוך חינם לילדים בגילאי 3-5. צעדים אלה, לצד השקעות גדולות בתשתיות, נועדו להשתיק את המחאה.
ישראל נמצאת כיום על סף משבר כלכלי. רבות מהחברות הישראליות מתקשות לייצא לשווקים המתכווצים בהיקפים שהורגלו להם. חברות אחרות מתקשות להתחרות עם הייצור הסיני הזול, וחברות ההשקעות של הטייקונים פושטות רגל ומשאירות אחריהן שובל של הלוואות חדלות פירעון והתחייבויות כספיות מסופרות לבנקים ולמשקיעים המוסדיים (קרי, קרנות הפנסיה). מצב זה מזעזע את היציבות של המגזר הפיננסי בארץ, בדיוק כפי שקרה במדינות אירופה שנפגעו מהמשבר העולמי. שלא כמו בשאר העולם, מחירי הנדל"ן בישראל ממשיכים לעלות, דבר שיוצר לחץ כבד על זוגות צעירים שלקחו משכנתאות גדולות. במקרה של פיטורים המוניים ואינפלציה, קיימת סכנה שאותם רוכשים צעירים לא יוכלו לעמוד בתשלומים, דבר שיכניס גם את הבנקים בישראל למצב משברי.
בישראל, כמו באירופה, הציבור מרגיש כי המדינה בגדה בו. בתקופת הפריחה הכלכלית, הצליחה קבוצה קטנה מאד של מולטי מיליונרים, בתמיכה ואמון מלא

כתיבת תגובה