בנימין נתניהו ארכיון

זוהי מלחמה שאין לה כל תכלית מלבד ביסוס שלטון הימין וחיסול כל התנגדות לכיבוש בגדה המערבית. אמנם ישראל מפציצה את עזה והורגת אזרחים חפים מפשע, אך אין לה כל כוונה להפיל את חמאס, כי חמאס העביר את המפתחות לרשות הפלסטינית, והאלטרנטיבה לשלטונו היא אנרכיה שתתמלא בארגוני ג'יהאד קיצוניים למיניהם. זוהי מלחמה פוליטית של ממשלה ימנית, שכל מטרתה להפוך את הכיבוש למצב קבע. נתניהו רוצה שהישראלים יתרגלו לחיות עם "קוץ בישבן", שאמנם מציק מדי פעם אבל אפשר לחיות אתו. אלא שהחטיפה מראה כי הכיבוש אינו קוץ אלא פצע מוגלתי, וכי החיים בין יהודים וערבים הופכים לבלתי נסבלים ומדרדרים את כולם לאנרכיה. שריפת הילד מוחמד אבו ח'דיר היא סימן דרך ואות אזעקה לכל מי שחרד לעתידה של החברה הישראלית.

המשך קריאה..

"אנחנו לא מוכנים להתנצל על העובדה שאנחנו ציונים", אמר שר האוצר יאיר לפיד כדי לתרץ את האפליה הבוטה כנגד ערבים, המובנית בחוק החדש המעניק ליוצאי צבא פטור מלא מתשלום מע"מ על דירה ראשונה. הכרזתו של לפיד מחזירה אותנו לשנת 1975, כאשר שגריר ישראל באו"ם, יצחק הרצוג, קרע לגזרים מעל במת העצרת הכללית את ההחלטה המשווה את הציונות לגזענות. בשנת 1991 אמנם התכנסה העצרת כדי לבטל את ההחלטה ההיא, אלא שישראל של 2014, בהנהגת הטריו נתניהו-בנט-לפיד, חוזרת ומאשרת שהציונות היא אכן אידאולוגיה מפלה על רקע גזעי, דתי, ולאומי. על פי לפיד, "מי שמשרת בצבא הוא אזרח טוב יותר וראוי יותר". לו היינו מייחסים משפט זה לנושא משרה רמה כמו לפיד בכל מדינה אחרת בעולם, מאריתריאה ועד גרמניה (שם היהודים פטורים משירות צבאי), יש להניח שלפיד ודומיו לא היו מתקשים להסיק על איזה מן משטר מדובר.

המשך קריאה..

ג'ון קרי הסתבך. הוא הגה את המילה "אפרטהייד" כאשר הוא צפה את עתידה של ישראל, ולנוכח זעקות השבר שעלו בישראל ובקרב תומכי הימין בארה"ב הוא מיהר לתקן את עצמו. המילה אפרטהייד לא באה לתאר מציאות אלא להטיל ספק בלגיטימיות העתידית של המשטר הישראלי. קרי כמו רבים אחרים בא לברך ויצא מקלל, הוא בסך הכול אמר את המשפט הבא: " פתרון שתי המדינות יתברר כאלטרנטיבה המציאותית הריאלית היחידה. כי מדינה אחת מובילה או למדינת אפרטהייד עם אזרחים מדרגה שניה או למדינה ההורסת את האפשרות של ישראל להיות מדינה יהודית." בקיצור, המשך השליטה על הפלסטינים חותר תחת ההגדרה של ישראל כמדינה יהודית. דבריו של קרי העידו על ייאושו מהממשלה הישראלית, יותר מאשר על עמדתו כלפי ישראל.

המשך קריאה..

עיתון הארץ מנסה למכור לנו את ליברמן החדש. בכותרת הראשית (2.1.14) הוא מודיע: "ליברמן לקראת הגעת קרי: 'יש לתת סיכוי למו"מ'". מהפרשן ברק רביד, אנו למדים שליברמן, בפאזה החדשה שלו, שינה את טעמו. עכשיו הוא מוכן לתת לקרי את מה שנתניהו מסרב לו מזמן - סיכוי למצות את המהלך שלו ללא פרובוקציות. בצד הישראלי של המתרס, אם כן, מסתמנת אופטימיות, גם אם זהירה.

המשך קריאה..

מסע הצלב של נתניהו נגד שאר העולם עמד במרכז נאומו בפתיחת מושב החורף של הכנסת. הנושא המרכזי הוא כמובן איראן, אבל החיצים מופנים אל ארה"ב ובעלות בריתה במערב.

המשך קריאה..

אנחנו שוב בהריון, הודיעו ציפי לבני וסאיב עריקאת לאחר כמה ניסיונות כושלים, הפלות אין ספור, ודם שזרם כמים לאחר כל כישלון. הפעם הדברים נראים אחרת, הם מבטיחים, ומדוע? כי הציפיות הן כה נמוכות, עד שמכאן אפשר רק לעלות.

המשך קריאה..

אז מה היה לנו כאן? נשיא שמסמל את המעבר מעבדות לחירות, מדבר אל עם שעבר מעבדות לחירות, ו"ממליץ בחום" שיתנו לעם הפלסטיני ללכת גם הוא לחופשי. הייתי אומרת שזה היה נאום ציוני קלאסי של מר"צ, אלמלא המשפט הזה של אובאמה:

 

המשך קריאה..

ידיעות שפורסמו אתמול והיום מצביעות על כוונתו של נתניהו לנצל את ההרכב האנטי חברתי של הקואליציה העתידית, ובראשה יאיר לפיד, כדי לרסק את העבודה המאורגנת. נתניהו מזהה במערך הכוחות של הכנסת החדשה הזדמנות לבצע את הרפורמות הדרסטיות בשרות הציבורי שעליהן הוא וחבריו חולמים מזה עשור לפחות.

המשך קריאה..