אביב ערבי ארכיון

המשך קריאה..

סיכול המהפכה הדמוקרטית המכונה האביב הערבי לא הביא להתבססות "הציר המתון" אלא לצמיחתה של דאע"ש מחד, ולהעמקת הסרבנות של הימין הישראלי וממשלתו להכיר בפתרון של שלום המבטיח חופש וצדק חברתי לשני העמים. זוהי הקרקע בה יצמח דאע"ש המקומי. דאע"ש אינו רחוק, הוא מתדפק על דלתות הממלכה הירדנית, הוא התבסס בסיני, הוא זוכה לאהדה בגדה המערבית ובעזה, ולא קיימת גדר שיכולה למנוע את התפשטותו.

המשך קריאה..

לפני שבוע נחטפו ארבעה פעילים מרכזיים במרכז לזכויות האדם בדומא, השוכן בפרברי דמשק, אזור הנתון לשליטתו של "צבא האסלאם" בפיקודו של זהראן עלוש. החטופים הם רזאן זיתונה –  דמות מרכזית באופוזיציה האזרחית, עורכת דין שמגינה על אסירים בבתי המשפט של משטר אסד –  סמירה ח'ליל  , ואיל חמאדה, ונאזם חמאדי.

המשך קריאה..

הנאום של נתניהו היה עד כדי כך כולו אמת, שהוא סחט שבחים מופלגים מכל מבקריו. איש מהם לא האמין שנתניהו מסוגל להגיד אמת, ועשרים שנות פעילות ציבורית יעידו על כך. הבעיה היא, אומרים פרשניו המנוסים, שנתניהו נזכר להגיד את האמת שלו בזמן שאף אחד כבר לא רצה לשמוע אותה, אחרי שהוא איבד את אמינותו בעיני העולם. חוסר האמינות של נתניהו לא נובע מעמדותיו כלפי איראן, אלא מעמדותיו כלפי הפלסטינים מחד, ומדיניות העמימות כלפי 'מפעל הטקסטיל' בדימונה.

המשך קריאה..

הסיפור די פשוט. כאן בסוריה יש משטר שהורג בנתיניו בלי רחמים מזה שלושים חודשים. נוצר הרושם שמדובר במלחמת אזרחים מסתורית הכרוכה במציאות המורכבת של המזרח התיכון המפולג בין צירים פוליטיים שונים, אך האמת שונה לגמרי.

המשך קריאה..

נוכח האפשרות שארה"ב תשנה עמדתה ותפעל נגד המשטר הסורי עולות בשמאל ובימין קריאות בכותרת "לא למלחמה בסוריה". בפועל מהוות קריאות אלו אישור למשטרו של אסד להמשיך לטבוח את עמו בלי התערבות

המשך קריאה..

בסוף אסד סיפק את האקדח המעשן שדובר עליו כה רבות במהלך השנה האחרונה. גופות התינוקות המוטלות על הרצפה לא השאירו אף אדם אדיש, כמו גם סיבת המוות. לא היו עליהן סימני דם. המוות היה שקט ואכזרי. התמונות גם לא השאירו מקום לפקפוק בשאלה מי נושא באחראיות לטבח ולשימוש בגז קטלני. זהו משטר שכבר מעל שנתיים טובח בבני עמו בנשק קונבנציונלי, במטוסים ובטילי סקאד. הוא כבר גבה מחיר של למעלה מ- 100 אלף קרבנות בנפש, מאות אלפי פליטים ומליוני עקורים בארצם. שני מיליון בתים הרוסים. כפי שראינו אין אמצעי שמשטר זה בוחל בו כדי לשמר את שלטונו גם לא הנשק הכימי, האסור בכל האמנות הבינלאומיות.

המשך קריאה..

ביום ראשון (7.7.13), נאספו רבבות מצרים בכיכר תחריר, בניסיון להוכיח לעולם שלא מדובר בהפיכה צבאית, אלא בתיקון שיחזיר את מהפכת ה- 25 בינואר לפסים דמוקרטיים. כדי להעניק לניסיון משנה תוקף, שבו מטוסי חיל האוויר המצרי לחוג בשמי קהיר כשהם מותירים מאחוריהם שובל עשן בצבעי דגל הלאום המצרי. המהפכנים המצרים זעמו על אובמה שלא נתן את ברכתו להדחת הנשיא הנבחר מורסי, וממש התחננו בפני ה- CNN שישנה גרסה ויפסיק לתאר את האירועים כהפיכה.

המשך קריאה..

כותרות היומון אל-אהראם אינן מותירות מקום לספק – מצרים עומדת בפני הפיכה צבאית שבאה כביכול כדי "לענות על רצון העם". תנועת "תמרוד" (המרד), שאספה לפי טענתה 22 מיליון חתימות בדרישה להתפטרות הנשיא מטעם האחים המוסלמים, מוחמד מורסי, ותובעת בחירות חדשות לנשיאות, קראה להפגנות של מיליונים ב-30 ליוני, שהוא יום השנה לכהונתו של מורסי. ההענות ההמונית לקריאה זו היתה גדולה מאוד – דומה לזו שמצרים חזתה בה במהפכת ה- 25 לינואר 2011. הקריאה היתה ברורה ונועדה להעביר לעולם כולו את המסר – מצרים אינה מזוהה עם האחים המוסלמים ועם "לשכת המדריך" (המוסד המנהיג את תנועת האחים המוסלמים), אלא עם העם הצמא לחופש, לדמוקרטיה, ולצדק חברתי. בנוסף להפגנות ההמוניות פורסם גילוי דעת מס' 1 של הכוחות המזויינים המצריים, שנתן לנשיא הנבחר אולטימטום של 48 שעות להיענות לתביעות העם. אם לא יעשה כן, נאמר בגילוי הדעת, יקבע הצבא "מפת דרכים" ליציאה מהמשבר הנוכחי.

המשך קריאה..