עדויות מהכיבוש ארכיון

לרצות לחזור הביתה אחרי ניתוח זה דבר אחד. להתגבר על הבירוקרטיה והמכשולים שמציבים מנגנוני הכיבוש זה דבר אחר.

המשך קריאה..

בקלנדיה יום עסל ויום בסל يَوْم عَسَل وَيَوْم بَصَل אמרתי לבחור שמוכר קפה על הדרך. "לא" אמר, "בקלנדיה כל יום הוא בסל". מי כמוהו יודע.

המשך קריאה..

זה אזור לחימה, אמר מפקד הכוחות שדרש שאסתלק. גם לעצמי נשמעתי מטומטמת כשעניתי לו שזה אזור אזרחי. כי הוא צדק. קלנדיה זה אזור לחימה.

המשך קריאה..

מוחמד שגר בבית-לחם חזר מרמאללה שם קיבל מהרשות הפלסטינית התחייבות כספית לכיסוי הוצאות שלושה ניתוחים שהוא צריך לעבור בהדסה כדי לשקם את כלי הדם והעצבים ביד שנפגעה ממסור כשעבד בנגרות.

המשך קריאה..

הפיקוח על בני האדם שמגיעים לפתח המחסום ועל אלפי המשפחות שגרות במחנה הפליטים קלנדיה ועל עשרות העסקים שנמצאים בדרך המלך שבין רמאללה למזרח ירושלים הולך ומתהדק והפער שבאי-הסימטריה שבין החיילים החמושים ברובים ורימונים לבין הילדים והנערים שמשליכים לעברם אבנים ובקבוקי תבערה מאולתרים או מגלגלים צמיגים בוערים הולך ומתרחב.

המשך קריאה..

וזה תמיד אותו הדבר, ותמיד הם, שאחראים על הנפקת האישורים עונים ב: "זה לא אנחנו אשמים, זה במת"ק בעזה לא הכינו להם את התסריח", כאילו שזה משנה למי מהחולים מי האחראי על העיכוב ועל מי מוטלת אשמת העינוי.

המשך קריאה..

חוק האזרחות שהוא בעיקרו חוק גזעני שאין לו אח ורע במדינות העולם, שקובע באופן גורף שכל פלסטיני הוא סכנה לביטחון מדינת ישראל ומטרתו היא למנוע מעמד מבני זוג פלסטינים

המשך קריאה..

וכולם, האדם שהתמוטט והאישה החולה ומחפשי הלחם והנער שידו מגובסת וגם האחרים – רק רוצים לחיות.

המשך קריאה..

וכשמעל כולם ומעל הכל מעיקה המלחמה בעזה המקפחת חיי קרובים ומיודעים נעלם צמד המילים: "כביכול שגרה" ונשארת רק עננה שחורה החונקת בגרון ומבשרת רעות.

המשך קריאה..