ההרוג היחיד במתקפת הטילים מאירן היה פועל מעזה

מתקפת הטילים האירנית על ישראל ביום ג' 1.10 הסתיימה בהרוג אחד – פועל מעזה, ששהה בבסיס המשטרה הפלסטינית ליד יריחו. לפי דווחים הוא נפגע מרסיסים של מיירטים ושברי טילים שנפלו […]

מתקפת הטילים האירנית על ישראל ביום ג' 1.10 הסתיימה בהרוג אחד – פועל מעזה, ששהה בבסיס המשטרה הפלסטינית ליד יריחו. לפי דווחים הוא נפגע מרסיסים של מיירטים ושברי טילים שנפלו באזור הכפר נועיימה, שם שהו עובדים מעזה שנותרו באזור אחרי ה-7 באוקטובר. העובד שנהרג, סאמח ח'ד'ר חסן אלעסלי (38), נפגע בראשו ומת במקום. לפי תעודת הזהות שלו, שפורסמה ברשתות החברתיות הפלסטיניות, היה סאמח אלעסלי, שנהרג בהתקפה, תושב ג'באליה בעזה והיו לו שלושה בנים – עדי, עמרו, יזן.

טירוף המערכות באירוע הזה הגיע לשיאו. המשטר האירני, שמתיימר להנהיג את מה שהוא קורא "ציר ההתנגדות" לכיבוש הישראלי, ומציג את עצמו כתומך האולטימטיבי של הפלסטינים, שיגר 180 טילים בליסטיים לעבר ישראל, כדי לבטא את המחויבות שלו למאבק השחרור של העם הפלסטיני. למרבה האירוניה, התוצאה המעשית היחידה של האקט המגלומני הזה, היתה עוד קורבן פלסטיני. ולא סתם קורבן, אלא פועל עזתי, שיחד עם כמה מאות מחבריו נאלץ לחפש מקלט בגדה המערבית במשך שנה, לאחר שדרכו חזרה למשפחתו בעזה נחסמה מאז אוקטובר 2023.

לפי הדיווחים של סוכנויות הידיעות, שברי טילים ומיירטים נפלו בכמה מקומות בישראל אבל גם בכמה עיירות פלסטיניות בגדה המערבית. בעיירה עזון ליד קלקיליה נחת טיל שלא התפוצץ למרבה המזל. על העיירה ג'יוס נחתו רסיסים במגרש ריק מבלי שגרמו נזק. בעיירה דורא מדרום לחברון פרצה שריפה עקב נפילת שברי טילים. רסיסי טילים נפלו גם באזור רמאללה, בעיירה סבסטיה ליד שכם, ובכפר סנור באזור ג'נין. בסוף הערב המתוח הזה נרשמו בישראל ובשטחים כמה פצועים קל ונזק מצומצם לרכוש ולמבנים.

כאמור, למשטר האירני יש יומרה להנהיג את האזור הערבי. כדי לקדם מטרה זו הוקמה מערכת של ארגוני חזית (פרוקסי) בעזה, בלבנון, בתימן, בסוריה ובעירק במימון ובחימוש המשטר בטהרן. אירן היא זו שעמדה מאחורי מתקפת הטרור של חמאס ב-7 באוקטובר. היא זו שקבעה שחיזבאללה ינהל מלחמת התשה מוגבלת על גבול הצפון במשך שנה שלמה, מול ישראל.

 

על רקע הכישלון המהדהד של חזבאללה במהלך השבועיים האחרונים, ושל מתקפת הטילים האירנית, מתחילה להתגבש באזור ההכרה שאירן היא משענת קנה רצוץ.

מתקפת הטילים האחרונה נועדה להיות התגובה האולטימטיבית למכה הקשה הנחילה ישראל ליוקרתו של המשטר בטהרן ולמעמדו האסטרטגי. אלא שבמקום לייצר תמונת ניצחון, שתוכיח לעולם כולו את עוצמתו ותחזק את האמון של תושבי האזור בו, הפכה המתקפה הזאת לכישלון מביש והוכחה לכך שמדובר במשטר כושל, שחי על יומרה ועל שקר. ואינו מסוגל לענות על צרכיו הבסיסיים של 90 מליון תושבי אירן.

כרגיל הכישלון הוסתר על ידי מכונות התעמולה של המנהיג העליון חמנאי, שעבדו שעות נוספות. אלפים גויסו לחגיגות ניצחון ברחובות טהרן; ערוצי התקשורת והמדיה החברתית התמלאו בתמונות של הפגיעות הקשות, כביכול, במטרות אסטרטגיות בישראל. הדיווח הישראלי על כך שהמתקפה נבלמה בסיוע אמריקאי בריטי וירדני, הוצג כתעמולה שקרית של הישות הציונית והמערב הרקוב. רמת האמינות של הגרסה האירנית למתקפת הטילים הזאת, אינה עולה על זו של נסראללה שהתפאר בזמנו בפגיעה בבסיס יחידת 8200 בתל אביב.

ערוצי התקשורת של "ציר ההתנגדות" לא מזכירים, ולו ברמז, את הפועל העזתי שנהרג ביריחו. ארגון חמאס, שמכר את נשמתו לכסף ולנשק האירני, והפך לראש החץ של ציר ארגוני החזית של טהרן, אינו סופר את העובדים הפלסטינים שמועסקים בישראל ובהתנחלויות. הוא רואה בהם אנשים חלשים חסרי אופי, שנכונותם לעבוד אצל מעסיקים ישראלים הופכת אותם לבוגדים ומשתפי פעולה.

יותר ממאתיים אלף (200,000) עובדים פלסטינים, תושבי הגדה המערבית, שעבודתם בישראל שימשה עד מתקפת הטרור באוקטובר 2023 כעורק חיים לכלכלה הפלסטינית מנועים מאז מלהיכנס לישראל. עובדים אלו יחד עם רבים אחרים הם קורבנות ישירים של המלחמה, ולרוע המזל, גם הרשות הפלסטינית ברמאללה מסרבת לתמוך בהם. במקום להתייצב באופן ברור נגד המלל השקרי של "ציר ההתנגדות", להתנער מחמאס, ולהציג את עצמם כחלופה ראויה, מנהיגי הרשות מופיעים כסרח עודף של חמאס. העובדים הפלסטינים אינם מהווים גורם במשוואה – לא עבור חמאס ולא עבור אנשי אבו מאזן.

על רקע הכישלון המהדהד של חזבאללה במהלך השבועיים האחרונים, ושל מתקפת הטילים האירנית, מתחילה להתגבש באזור ההכרה שאירן היא משענת קנה רצוץ. המלחמה השקרית של משטר כוהני הדת בטהרן נגד ישראל נועדה ליצור שעיר לעזאזל, שיסיט את המבט ואת תשומת הלב של הציבור מאופיו המושחת ויבטיח את יציבותו.

העם האירני מבין את השקר הגדול כבר זמן רב. מאז המהפכה הירוקה בשנת 2009 נגד זיוף הבחירות לטובת אחמדינג'אד, היינו עדים לגלי מחאה והתקוממויות עממיות חוזרות ששיאן היה בהתקוממות הנשים שהחלה בספטמבר 2022, אחרי רצח מאהסה אמיני. מחאה ציבורית זו נתקלה בדיכוי רצחני, הוצאה להורג של מתנגדים, סתימת פיות של פעילים ואמנים. באוקטובר 2023 ראינו את הקהל באצטדיון כדורגל בטהרן שורק בוז לנציגי המשטר שדרשו ממנו לעמוד דום בסולידריות עם פלסטין. העם האירני מבין שהדיבור על "האויב הציוני" ועל סולידריות עם פלסטין הוא ביטוי של צביעות ופשוט לא מאמין לו. גם תוצאות הבחירות לנשיאות שהתקיימו ביוני 2024, שיקפו את הביקורת ואת אי האמון העמוק שחשים האזרחים כלפי שלטונו של המנהיג העליון.

חשוב להזכיר שישראל תחת נתניהו אינה חפה מאחריות להדרדרות של האזור למלחמה הרסנית. התפיסה לפיה ניתן לדחות עד אין קץ את פתרונו של הסכסוך עם הפלסטינים וכך להשאיר 5 מליון נפש בלי זכויות אדם ואזרח בסיסיות (לתפיסה זו היתה שותפה גם ממשלת השינוי של בנט ולפיד),  היתה הפתח דרכו הצליחו טהרן, חמאס וחזבאללה לחדור לזירה הפלסטינית ולנצל אותה למטרותיהם.

ככל שהמשבר כיום מסוכן וקשה, הוא מהווה גם הזדמנות לטפל בבעיה מהשורש. המכה שספג הציר האירני וחשיפת השקר שלו, יכולה להביא לחיזוק המאבק למען דמוקרטיה באזור. מאבק זה מאיים לא רק על מנהיגי הדת ומשמרות המהפכה בטהרן, לא רק על ארגוני החזית שלהם, אלא גם על נתניהו ושותפיו הגזעניים, שראו בחמאס נכס אסטרטגי שפטר אותם מהצורך להתקדם להסדר מדיני.

הכוחות הדמוקרטיים הישראלים והפלסטינים, שמחפשים פתרון של שלום וחיים משותפים, צריכים להתייצב בצורה ברורה ונחרצת לצד הכוחות הנאבקים לדמוקרטיה וחופש בכל מדינות המזרח התיכון כולל אירן.

המפתח לשינוי דמוקרטי בישראל טמון קודם כל בהכרה בזכותם של הפלסטינים לחיים של בטחון, כבוד ושוויון. הבה נהפוך את זכרו של סאמח אלעסלי – קורבן מתקפת הטילים האירנית – לסמל של מאבק משותף נגד המלחמה, למען זכויות העובדים וזכויות אדם וחופש בכל ארצות האזור כולל ישראל פלסטין, לבנון, סוריה ואירן.

Avatar

אודות אסף אדיב