דעם בפייסבוק
תחומים נוספים
- 7 באוקטובר
- אביב ערבי
- אביב פלסטיני
- אמנות ותרבות
- בחירות 2013
- בחירות 2015
- בחירות 2019
- בחירות 2020
- בחירות 2021
- בחירות 2022
- בחירות מוניציפליות
- במת כותבים
- דעם
- ה 7 באוקטובר
- הודעות לעיתונות
- הועד לסיוע הומניטרי לעם הסורי
- הפיכה חוקתית
- הפלסטינים בישראל
- כותבים
- מדברים עלינו
- מדיני
- מסמכים
- מצע
- משבר האקלים
- נשים ומיגדר
- סביבה
- סביבתי
- סמינרים
- סקירה פוליטית
- עבודה וחברה
- עדויות מהכיבוש
- עיר ללא גבולות
- רפורמה משפטית
- תנועת המחאה בישראל
האביב הערבי ארכיון
-
עלאא עבד אלפתאח, סמל המהפכה של צעירי מצרים, שובת רעב מזה 100 ימים בכלא המצרי.
פורסם ב 18 ביולי 2022אחרי למעלה ממאה ימים של שביתת רעב בכלא המצרי, עלאא עבד אלפתאח נחוש להמשיך במאבק עד שיוכרו זכויותיו וזכויותיהם של עשרות אלפי אסירים פוליטיים שאותם כולא משטרו הדיקטטורי של אל-סיסי […] -
נתניהו וחמאס נגד הג'יהאד
פורסם ב 13 בנובמבר 2019שאלת השאלות שכדאי למודיעין הישראלי, קברניטיה ואזרחיה לשאול עצמם היא, מה ייקרה אם האביב הערבי ידפוק על דלתות רמאללה ועזה, והסיסמה "כולם פירושו כולם, גם פתח וגם חמאס" תבקע מגרונותיהם של אלפי צעירים פלסטינים? -
אביב ירדני מלכותי
פורסם ב 11 ביוני 2018הצעירים הירדנים הראו לכל מי שקבר את האביב הערבי, מי שתיאר אותו כגל איסלמי, מי שראה בו מזימה אימפריאליסטית ועמד לצדם של אסד ואיראן, עד כמה הם עיוורים, רשעים וחסרי הבנה של ההיסטוריה. -
האיום האיראני בסכנה
פורסם ב 3 בינואר 2018רחוק מהבירה טהראן, ובלי התראה, צצה לה משום מקום ההפגנה הראשונה בעיר משהד, אחד המעוזים של משטר האייתולות באיראן, במה שנראה כגרסה חוזרת של האביב הערבי. משהד, כמו סידי בוזיד בתוניסיה, דרעא בסוריה, ומחלה אל-כוברא במצרים, היא עיר פריפריאלית, שגם בה העוני, האבטלה, השחיתות והדכוי השלטוני דחפו את האזרחים להתקומם נגד המשטר. למעט תוניסיה, אזרחי אותן מדינות חוו מלחמות אזרחים קשות שהביאו להרס מדינותיהן. המתבונן מהצד יכול היה להסיק שהעולם הערבי, השבטי והמפולג לעדות, לעולם לא יצליח להקים משטרים דמוקרטיים ומודרניים, כפי שבקשו הצעירים אשר כבשו את הככרות והפילו משטרים דיקטטורים. -
האביב מפחיד את הסעודים
פורסם ב 6 בנובמבר 2017העולם כולו השתומם כאשר הנסיך מוחמד בן סלמן פצח במסע טיהורים, שלא פסח גם על נסיכים ואנשי עסקים מהחשובים בממלכה. בתוך יום הוא הכריז על הקמת "הועדה למלחמה בשחיתות" […] -
אובמה ויתר על המזה"ת ונתניהו ויתר על השלום
פורסם ב 12 בנובמבר 2015שנה וחצי עברה מאז פגישתם האחרונה של אובמה ונתניהו. בינתיים המזרח התיכון שינה את פניו. אובמה ונתניהו עלו לשלטון באותה שנה, ולא הפסיקו להתגושש מאז. השיא היה נסיונו הבוטה של […] -
כשאסד יופל גם דאע"ש תיפול
פורסם ב 10 בספטמבר 2014
היום יפנה הנשיא אובמה לאומה האמריקאית ויכריז מלחמה על ארגון "מדינת האסלאם" המוכר בשמו הערבי דאע"ש. מחר יחול יום השנה ה-13 להתקפת אל-קאעדה על בניין התאומים בניו יורק, מה שמדגיש את כישלונה של ארה"ב לנצח את הטרור, למרות שתי המלחמות שנהלה - באפגניסטן, ממנה היא אמורה לסגת עד סוף השנה; ובעיראק, ממנה היא נסוגה בראשית 2012. ואולי כאן טמון הכישלון האמריקאי. בעוד שאת מניעי המלחמה באפגניסטן ניתן היה להבין, המלחמה בעיראק הייתה כולה מעשה רמייה, שנועד להוליך שולל את העולם. ארה"ב תחת בוש פרקה את מדינת הלאום העיראקית לערב רב של עדות מתוכן צמח דאע"ש כתשובה סונית לכיבוש האמריקאי ולמשטר השיעי שקם בחסותה של ארה"ב. -
אוי נצרת שלי
פורסם ב 26 במרץ 2014
החלטתו של היועץ המשפטי לממשלה לערוך בחירות חדשות בבית שמש ובנצרת יצרה עניין ציבורי רב.כנהוג במקומותינו, בעוד שבית שמש זכתה במלוא תשומת הלב של התקשורת העברית, העיתונות הערבית עסקה רק בנצרת. בבית שמש התנהל קרב אימתני בין חילונים וחרדים, כאשר הקווים היו ברורים מאוד– ש"ס מצד אחד וכל היתר מצד שני. גם בנצרת הקווים היו חדים מאוד.הקרב היה בין נוצרים למוסלמים, עם חד"ש ששיקפה את המרכיב הנוצרי, ומולה קואליציה של התנועה האסלאמית, בל"ד וכל היתר. אולם בעוד שהבחירות בבית שמש לא שינו דבר ואריה דרעי חגג ניצחון מתוק, בנצרת ארע מהפך, כאשר חד"ש הפסידה את ראשות העירייה לאחר 40 שנות שליטה, מאז שתאופיק זיאד סילק את מפלגת העבודה ב- 1975. -
"מהפכת היסמין" בטוניס – ניסיון ייחודי לדו־קיום בין האסלאם הפוליטי והכוחות החילוניים
פורסם ב 12 באוקטובר 2013
ההפיכה הצבאית שהתרחשה במצרים בראשית יולי 2013 מאיימת לדחוף את המדינה למלחמת אזרחים. כוחות האסלאם הפוליטי והכוחות האזרחיים הליברליים, שעד לפני שנתיים שיתפו פעולה בתהליך המהפכני, נלחמים כעת האחד בשני. לעומת האירועים המדאיגים והנסיגה של המהפכה במצרים, מהפכת היסמין בטוניס, שהיתה הניצוץ שהדליק את האביב הערבי, מהווה מקור לתקווה. במקום ההתכתשות בין הגורמים החילוניים והאסלאמיים, שאיפשרה את חזרת המשטר הישן לשלטון, מצליחות התארגנויות ריאליסטיות ובעלות חזון בטוניס לשמור על יחסי שיתוף פעולה, ולבנות, בקשיים גדולים, הליך דמוקרטי ייחודי.