נשים ערביות ארכיון

גילוי הדעת יוצא נגד ההסתה האלימה מפי קבוצות ויחידים, הנשענים ספק על שיח ״דתי״ ספק על "המסורת", ונגד שתיקת הרוב הפסיבי, תופעה שהגדיר אותה גילוי הדעת כמסוכנת. הוא מסביר כי הדיכוי אינו פוגע בנשים בלבד, אלא פוגע בחברה כולה, בערכיה, בחירותה, וביצירה התרבותית שלה.

המשך קריאה..

קוראים לה חנין ראדי, בת 35, אם לארבעה ילדים, שיננית במקצועה, מתגוררת בטירה שבמשולש. אין בתיאור הזה כל דבר מיוחד, אלא אם כן נוסיף את העובדה שחנין אוהבת לרוץ, וכאן מתחיל הסיפור. ספורט נשים ויישוב ערבי לא מסתדרים ביחד, זה נחשב לשעטנז.

המשך קריאה..

מעמדן של נשים, מצבן האישי והחברתי, נשאר אחד המדדים החשובים להבנת אופייה של חברה נתונה, עד כמה היא דמוקרטית באמת, ועד כמה היא שוויונית. מאחר ושתי ההרצאות מדברות על חברות בלתי מפותחות ועניות, שמעמד האשה בהן הוא בעייתי מאוד, שאלת היסוד שאני מעלה היא: באיזה מידה האשה סגורה במרחב הביתי-משפחתי, או להפך, משתתפת פעילה במרחב הציבורי כעובדת, כפעילה חברתית, וכפעילה פוליטית, שזה התחום הסגור ביותר לנשים בחברות שמרניות.

המשך קריאה..

נשים בלבן, יהודיות וערביות, וגברים שחושבים כמוהן, צעדו יחד לאורך השדרה של שד' בן ציון מרחוב קינג ג'ורג' עד לפינת שדרות רוטשילד והבימה. היתה שם הרבה אנרגיה וקריאות קצובות שהובילה עם המגפון אסמא אגבארייה זחאלקה ממפלגת דעם: היא צעקה: "שוביניזם" והצועדים ענו "אירחל" ("תסתלק" בעברית). "ניצול עובדות – אירחל, תקיפה מינית- אירחל, תקיפה צבאית- אירחל"... השדרה קצרה מדי, מסתבר, למחאה אמיתית.

המשך קריאה..

הקבלנים מנסים לסכל את יוזמת רשות האוכלוסין וההגירה במשרד הפנים, להביא לישראל עובדי בניין מאסיה וממזרח אירופה, ללא מעורבות של חברות כוח אדם, הגובות ממהגרי ההגירה סכומים גבוהים כדי לעבוד בישראל. הסכם כזה קיים כבר עם בולגריה. אך הקבלנים רוצים להמשיך לייבא מסין עובדים, המשלמים כ- 20 אלף דולר כדי לעבוד כאן. העילה של הקבלנים לסכל את היוזמה היא, שהעובדים מבולגריה אינם מספיק טובים.

המשך קריאה..

בשבוע שעבר נתבשרנו כי אלי ישי, אותו השר החרד לרוב היהודי במדינה, שבר השנה את שיא ההיתרים למהגרי עבודה, אשר מתקרב לכ-100 אלף. דווקא השבוע בו מצוין יום זכויות האדם הבינלאומי, חשוב שנזכור את מי שעבורן כל היתר כזה מהווה פגיעה בזכות יסוד - הזכות לעבוד.

המשך קריאה..

אני רואה אותו כל יום עם זריחת השמש. פניו חיוורות, קומתו שחוחה כאילו נשא את כל דאגות העולם על כתפיו. עובר ממקום עבודה אחד למשנהו עם הקבלנים, המשלמים לו שכר זעום, שבקושי די בו לספק את האוכל של משפחתו עד סוף החודש. זהו אבו אל-בנאת, כך מכנות אותו הנשים בשכונה, אבו אל-בנאת בא, אבו אל-בנאת הלך, שאלוהים ייתן לו בן, הבנות תעזובנה, הוצאותיהם גבוהות, הן לא עושות כלום... אבל הבעיה לא מסתכמת בלזות שפתיים של שכנות פטפטניות.

המשך קריאה..

מאמר המערכת 12.10 שיעור ההשתתפות של הנשים הערביות בכוח העבודה עומד על 28% בלבד, לעומת 80% – שיעור ההשתתפות של נשים יהודיות חילוניות בשוק העבודה. המחסומים המונעים מנשים ערביות לצאת […]

המשך קריאה..