הפיקוח על בני האדם שמגיעים לפתח המחסום ועל אלפי המשפחות שגרות במחנה הפליטים קלנדיה ועל עשרות העסקים שנמצאים בדרך המלך שבין רמאללה למזרח ירושלים הולך ומתהדק והפער שבאי-הסימטריה שבין החיילים החמושים ברובים ורימונים לבין הילדים והנערים שמשליכים לעברם אבנים ובקבוקי תבערה מאולתרים או מגלגלים צמיגים בוערים הולך ומתרחב.
לאחר רצח שני הנערים בביתוניא בידי חייל משועמם וחטיפת מוחמד אבו-ח'דיר בשועפאט, הילד שנשרף בעודו חי, כשהרוחות בפלסטין ובמזרח ירושלים החלו סוערות ומחאות הצעירים נעשו תכופות, נוספו מצלמות מעקב שהותקנו בראש המגדל החולש על מחנה הפליטים ולצדן הותקנו פרוז'קטורים רבי עצמה שדולקים בירוק בוהק כל שעות היממה ואורן פולש לכל פינה בפרטי ובציבורי.
אלו הם לא רק אמצעי מעקב והטרדה אלא גם אמצעי איום שבכוחם לערער את תחושת הביטחון של האדם המצוי בין ארבע קירות ביתו.
הדברים נעשים בכוונת מכוון או כפי שקרוי בשפה הצבאית "לייצר תחושת נרדפות בקרב התושבים".
במקביל למערכת שהותקנה מעל לפילבוקס נוספו שלוש עמדות בראש החומה שרק עשרות מטרים מפרידים ביניהן והן חולשות מלמעלה על הנתיב שדרכו מגיעים צעירי המחאה אל פתח המחסום.
הקמת העמדות המשמשות לתצפית וצליפה נעשתה בגבה של החומה, רק אחת מהן, הרחוקה מרחק נגיעה מבתי הפלסטינים, גלויה לעין גם מהצד הפנימי של החומה והיא מרושתת מכל עבריה כדי להגן על החיילים מפני אבנים ובקבוקים.
את מיקומן של האחרות ניתן לזהות לפי ווי התפס שבראש החומה.
בצדה האחורי של חומת האפרטהייד נראות העמדות ככלובים תלויים, או כמו שהיטיב לתאר מכר פלסטיני: "הם עשו שם פיגומים עד למעלה, את יודעת, פיגומים כמו שעושים כשבונים, וככה הם עולים למעלה ומשם הם מסתכלים ומשם הם גם יורים".
וכשהכל נראה והכל מצולם והכל ידוע ואין הכרח במגע אנושי וגוף אינו נוגע בגוף והאחר אינו אלא מטרה בעיינית כוונת הרובה, לא מין הנמנע שבהשאלה מאמצעי ההרג הנהוגים כלפי תושבי רצועת עזה גם זמנם של אמצעי הירי בשלט רחוק יגיעו למקום הזה.
כתיבת תגובה