פורסם ב 23 בדצמבר 2012 אין תגובות
נולדה ב- 1962, למדה תיאטרון בלונדון. ביימה במשך מספר שנים בתיאטרון הקהילתי בטייבה, היתה מדריכה ארצית להוראת התיאטרון בבתי ספר דוברי ערבית, ולימדה תיאטרון דרך שילוב תרבויות באוניברסיטה העברית. כתבה מחזות ורומן (ואדי מילח), והיא מתרגמת מערבית לעברית שירה וגם מחזות, שחלקם הוצגו בתאטרון החאן, פסטיבל ישראל, פסטיבל עכו וסמינר הקיבוצים. המחזות הוצגו גם בצפון אירלנד, שם השתתפה בדיונים על החיים תחת כיבוש. זוכת פרס אקו"ם לעידוד היצירה לשנת 2002, מועמדת לפרס ספיר על ספרה ואדי מילח. נשואה לד"ר פואד עקאד, יליד ג'ת, ומתגוררת אתו ועם שני ילדיהם בתל אביב. עבדה עם נשים מוכות, והיתה פעילה בפעולות מחאה נגד הכיבוש ונגד הגדר. הכירה את אסמא בשנת 2003, והתקרבה לדעם בתקופת עופרת יצוקה.
המשך קריאה..
"אני בן 48 נהג משאית שנים רבות ותושב חיפה. המצב של נהגי המשאיות בישראל קשה מאד. בגלל שאין לנו איגוד עובדים פעיל אנחנו מופקרים, עובדים ללא זכויות וללא הגנה. עד שאנשי דעם התחילו להגיע לנמל ולהציע את עזרתם. בעבר הצבעתי למפלגת העבודה אבל לא יצא לנו דבר ממנה. השנה אני עם דעם. אני רואה איך דעם עומדת לצד הפועלים, לצד השכבות החלשות. בדעם אין אפליה - עוזרים ליהודים וערבים באופן שווה. אני קורא לכל הנהגים ולכלל אזרחי המדינה, במיוחד למי ששייך לשכבות החלשות, להצביע דעם - שיהיה לנו קול בכנסת." 
"הנהגים הם עם יתום. הבוקר יצאתי מהבית בשש וחצי וחזרתי בתשע וחצי בערב הביתה. 15 שעות על המשאית. אנחנו צריכים שמישהו ידאג לנו ויטפל בכל הבעיות שלנו. הנהגים רוצים לעבוד ולהתפרנס בכבוד. בשביל זה צריך דעם בכנסת. דעם נותנת לנהגים את כל העזרה כל השנה. אם תהיה נציגה של דעם בכנסת זה יועיל לכולנו. אני קורא לכם להצביע דעם כי זה הקול של הנהגים ושל כל הפועלים." ![נולד ב- 1940 בכפר קרע, התחיל לעבוד ב- 1956 במפעלים, ומאז 1959 עובד בענף הבניין. נהיה מנהל עבודה לאחר קורס לימודי ערב של ההסתדרות, והוא מנהל עבודה בבניין עד היום […]](http://heb.daam.org.il/wp-content/themes/arras_1512/images/thumbnail.png "מועמד מס' 10: מוניר קעוואר")
ילידת ארה"ב 1978, משנת 1983גדלה בירושלים, מתגוררת בת"א, נשואה+1. בוגרת בהצטיינות יתרה בביה"ס לקולנוע ע"ש סם שפיגל. מפיקה, במאית ובעלת חברת ההפקות "בלאק שיפ הפקות סרטים בע"מ", עקבה מקרוב אחרי פעילות דעם ומען החל ממערכת הבחירות ב-2003. ב-2011 התחילה לצעוד עם הגוש האדום של דעם ולתמוך במפלגה. 
נולד ב-1965 בנצרת עילית, אב לשניים, למד בבצלאל אקדמיה לאמנות ולעיצוב בירושלים, מעצב גרפי. התחיל לצעוד עם דעם בהפגנות של קיץ 2011. "מצאתי שזו הסביבה הנוחה ביותר בשבילי, לא היה שום מרחב אחר שבו יכולתי להרים את הפוסטר שלי: "הכובש דורש צדק חברתי, הנכבש מבקש צדק", ולהרגיש שכולם מדברים איתי באותה שפה. 
נולדה בנצרת בשנת 1980, סיימה חינוך ולימודי מזה"ת באוניברסיטת חיפה. נשואה ואם לשני בנים, ומתגוררת בסולם. התחילה להתנדב במען בעבודה עם ילדים ונשים בשנת 2002, והצטרפה לדעם בשנת 2003. עובדת במען, היתה מעורבת בפרויקט השמה של פועלי בניין ערבים, ובכל הפרויקטים הנוגעים לייעוץ לעובדים וארגונם. מ-2009 עוסקת בהדרכת נוער במסגרת 'נוער יהודי ערבי לשינוי חברתי' מיסודו של מען. היתה מעורבת בבניית מאהל המחאה היהודי-ערבי בנצרת עלית. פועלת לשינוי מעמד האשה בחברה הערבית. 
ילידת 1965, גדלה בבארות (הקיבוץ הדתי) להורים ניצולי שואה. לאחר שירותה הצבאי עברה לירושלים ולמדה בבית הספר לתיאטרון חזותי. היא אמא חד הורית לבת. ב- 1990 עברה לתל אביב, עבדה בטלוויזיה, היתה אחראית על הסרטים הדוקומנטריים בקשת, ומשנת 2004 היא יועצת אמנותית לקרנות קולנוע. בינואר 2012 הקימה יחד עם יגאל שתיים את "מרק לוינסקי"- התארגנות אזרחית התנדבותית למען הפליטים בגינת לוינסקי בתל אביב, והדליקה בשמם משואה בטקס העצמאות האלטרנטיבי במאי השנה. היא פעילה שנים רבות במאבק נגד הכיבוש ולמען זכויות הפלסטינים. התוודעה לדעם בתנועת המחאה של קיץ 2011. 
נולדה בכפר קרע בשנת 1973, שם סיימה 12 שנות לימוד, התחתנה, וגידלה את ארבעת ילדיה. חייה השתנו כאשר נאלצה לצאת לעבוד בשנת 2003, ועבדה כעובדת קבלן מנוצלת בחקלאות. היתה הראשונה שהצטרפה לפרויקט נשים וחקלאות של ארגון העובדים מען בשנת 2004, פעלה לשכנע נשים אחרות להצטרף לפרויקט, והצטרפה לדעם. ב- 2006 הפכה לאחראית על השמת נשים בחקלאות של מען בכפר קרע, ב- 2008 פתחה את סניף מען בבאקה אל-ע'רביה והיא מנהלת אותו עד היום. פעילה מאוד בפורום הנשים של מען המארגן פגישות העצמה לעובדות ומפגשים בין נשים יהודיות וערביות. היתה מעורבת במחאה החברתית באזור פרדס חנה, ובניסיון לערב את החברה הערבית במחאה.
נולד בקרית גת ב-1960. שירת שנת שרות באזור לכיש. עבר לתל אביב ולמד בבי"ס קלישר לציור, ואחר כך לימודי תרבות במכללת עלמא. נשוי ואב לילד. הצטרף למען ב-1998 כמתנדב במערכה נגד פינוי שכונה ערבית ביפו, ולאחר שנה הצטרף לדעם. בשנת 2002 עבר לחיפה והצטרף לפרויקט החזרת פועלי בניין למקומות העבודה, לפרויקט נשים וחקלאות בסניפי מען בצפון ובמשולש. בנוסף מרכז את פרויקט נער למען שינוי חברתי, ופעיל בפרויקט ארגון נהגי משאיות. 