- אתר
- http://heb.daam.org.il
- תיאור
- מפלגת דעם מציעה את הגרין ניו דיל ישראלי-פלסטיני כתשובה המתאימה הן למשבר הפוליטי והכלכלי שישראל עוברת, והן ליצירת בסיס לבניית שותפות ישראלית-פלסטינית אמתית. זוהי התכנית שבאמצעותה ניתן לסיים את הסכסוך בין העמים, ולהביא לביטול משטר האפרטהייד אשר ישראל כופה על הפלסטינים בשטחים הכבושים. זאת התכנית שבכוחה להחליף את הכיבוש בשותפות על בסיס של צדק אזרחי, שיעניק זכויות אזרחיות מלאות לפלסטינים כמו לישראלים במסגרת מדינה משותפת. אנו קוראים לשינוי סדר העדיפויות הכלכלי והחברתי. המאבק לעצירת משבר האקלים והצלת העולם מכיליון, אינם משימה "ציונית" או "פלסטינית", אלא משימה כלל אנושית. כמו שאי אפשר ליישם מדיניות ירוקה בארה"ב במנותק מטיפול בגזענות נגד השחורים; כך אי אפשר ליישם מדיניות ירוקה בישראל במנותק מחיסול משטר האפרטהייד כלפי הפלסטינים, והאפליה הגזענית נגד האזרחים הערבים בישראל. הצטרפו היום למאבק במשבר האקלים ולמען חברה צודקת ושוויונית.
"אני מצביעה דעם בבחירות האלה מתוך הבנה שאני לא יכולה להיצמד לבחירות הקודמות שלי ולצפות שהתוצאה תהיה שונה. אני מבינה שאם אני רוצה לזוז אני לא יכולה לעשות את זה מתוך בטחון מוחלט שיבואו איתי, אלא מתוך אומץ ואמונה שזה הצעד הנכון ולכן גם יבואו עוד. ואת כיוון התנועה הנכון אני מוצאת בדברים של דעם. כבר שנים אני שומעת כמה “מורכב לשלב ערבים” ו”מורכב לשלב נשים” ו”מורכב להביא את המורכבות”. ופתאום באים נשות ואנשי דעם, ופשוט עושים את זה. בלי התנצלות על סימון הקשר בין הכיבוש למצב החברתי-כלכלי, בלי התפתלויות לגבי חוסר ייצוג. והשיח הזה מחלחל, ואני שומעת אותו מהדהד שוב ושוב מאיזורים שמהם הוא נעדר כליל קודם לכן. אז אני רוצה להצטרף לקולות האלו, ולעשות את הצעד לשם, ומאמינה שיבואו איתי המונים, פשוט כי הם יודעים כמוני שזה הצעד הנכון." 
תוצאות הבחירות כבר ידועות, ולכן הפרשנים מדלגים עליהן, וחוזרים על האמירה המוזרה שהם יתקיימו בעוד שנתיים, כאילו בעוד שנתיים יהיו לנו בחירות אמתיות, עם תחרות אמתית בין מנהיגים אמתיים בעלי אג'נדה ברורה. אלא שזוהי אשליה. המציאות מראה שלפוליטיקאים אין מילה, וברגע שהם מתיישבים על כיסאם, הם נאחזים בו בכל הכח. מאחר והציבור מיואש ואדיש, ואין סיכוי שבשנתיים הבאות תופיע מנהיגות אלטרנטיבית שתטרוף את הקלפים, מה שמצפה לנו הוא עוד כמה שנים רעות של אותו הדבר.
בידיעה קטנה שמתפרסמת בעמוד 19 בידיעות אחרונות, כותב נעם ברקן שהנהלת סנמינה העולמית הודיעה על החלטתה הסופית לסגור את המפעל בלוד. 300 עובדים יפוטרו, בנוסף ל- 70 שכבר פוטרו במסגרת תכנית הבראה. הכותרות הגדולות תופסות את הפוליטיקאים מסיירים בשווקים, ואת ביבי מפגין גאווה לאומית מול אובמה. גורלם של עובדים שעולמם חרב עליהם לא מעניין אף אחד.
הכרזתו של אובמה, שנתניהו "פחדן ומוביל את ישראל להרס" אינה מחדשת דבר לאזרחי ישראל, וגם אינה מעלה ואינה מורידה במערכת הבחירות הנוכחית. למרות דבריו, אובמה ממשיך את תמיכתו החד צדדית בישראל, ללא כל קשר למדיניות ממשלת נתניהו. עובדה הוא שבשנת 2012 אושרו ע"י הממשלה יותר מ-1,400 התחלות בנייה חדשות ויותר מ-6,000 יחידות דיור חדשות, כולן מעבר לקו הירוק, עפ"י הדו"ח השנתי של שלום עכשיו, ובאו"ם אובמה נלחם בשניים נגד הרשות הפלסטינית ומגן על נתניהו.
"מבחינה היסטורית אני מעדיפה את האסתטיקה המהפכנית של קשתות בענן, חדי קרן מעופפים וכוח-הפרח על פני פטישים וכוכבים אדומים. אבל העלטה שבה ארצנו שרוייה מבקשת מהפכה של אש. לא של מים. לכן מפלגת דעם בראשות אסמא אגבארייה זחאלקה היא הדבר הכי מעודד שקרה כאן לאחרונה. עד כדי כך שהיא מסוגלת להתמיר אש במים. אכן, כל מילה שאני שומעת מפי המנהיגה האמיצה והנבונה הזו היא עוד טיפה במדבר הולך וחרב של גזענות, שחיתות וניהיליזם שבו נישאר בלי אנשים כמוה בכנסת." 
הממשלות בישראל אינן קובעות את המדיניות הכלכלית, הן קבלן המשנה הצייתן של קרן המטבע בינלאומית, המנוהלת מוושינגטון. הנאמנות המוחלטת להוראות קרן המטבע מתבטאת במינוי של אחד מסמליה הבולטים, סטנלי פישר, לנגיד בנק ישראל. קרן המטבע יצרה גן עדן גלובלי עבור הטייקונים, העושים בכלכלת העולם כל אשר יחפוץ ליבם. ארה"ב, יוון, ספרד ואיטליה הן רק דוגמא לאסון שהמיטה הכלכלה הניאו ליבראלית.
"כל חיי פעלתי בשיתוף פעולה ערבי-יהודי.
בבית הספר, במפעל לשיש של אבי בחיפה שבוא עבדו יהודים וערבים, כבמאי בתאטרון הקהלתי יהודי-ערבי ברמלה, לוד וביפו, ואת הקבוצות תמיד הדרכתי עם במאים יהודים. בתאטרון הערבי-יהודי ביפו, בהרבה סרטים והצגות ששיחקתי בהם , אפילו את חיי אני חולק עם זוגתי היהודייה ובני הוא גם יהודי וגם ערבי.
השילוב הזה תמיד הרגיש טבעי ואף פעם לא היה בעייתי לא בעייני ולא בעייני היהודים והערבים שעבדתי איתם במשך חיי. הבעיות שהתמודדו רוב אותם אנשים היו קשיי היום יום הרגילים במדינה שלנו, ובעיקרם פרנסה. לכולם נמאס מהפוליטיקאים שהזניחו אותם ותמיד זרקו את האשמה על המצב הביטחוני והאויב הערבי, והסריחו משחיתות אבל תמיד חוזרים ונבחרים לממשלה כי אין במי לבחור.מפלגת דע”ם היא המפלגה הראשונה שיש בא את השילוב של מפלגה שבנויה משיתוף פעולה כובש של יהודים וערבים. מפלגה שקודם כל מניפה את דגל השוויון הכלכלי והחברתי לפני כל תרוץ מדיני או בטחוני. מפלגה עם רוח ועוצמה חדשה ובועטת שלא נדבקה במחלת השחיתות." 
"הגרעון כפול מהתחזית", זועקות כותרות העיתונים. במקום גרעון של 2% מהתמ"ג הוא צמח ל- 4%, והקיצוצים בדרך. האמת היא שגרעון של 4% אינו אסון, אבל על פי תורת הקפיטליזם הניאו ליבראלי הוא קטסטרופה, כי הוא עלול לעודד את האינפלציה,שפוגעת קשות במשקיעים. המסקנה פשוטה, הממשלה תקצץ 40 מיליארד שקל מהוצאותיה, כי היא דואגת למשקיעים ולא לעובדים. יהיה פחות לחינוך, לבריאות, לתחבורה, לקצבאות ויותר מסים.
המאחזים, כמו כל ההתנחלויות, הם מעשה בלתי חוקי בעליל. ממשלות ישראל כולן, ליכוד, עבודה וקדימה, למדו איך לחיות עם הגזל, והן נמנעות במפגיע מעימות עם המתנחלים. ההתנחלויות הן הסיבה העיקרית להעדר כל התקדמות במו"מ, וככל שהן מתרחבות והימין מתחזק, נמוג חזון שתי המדינות השוכנות זו לצד זו בשלום.
"עוד מפלגה שלאט לאט מתקדמת זאת מפלגת דעם, מפלגה יהודית ערבית של אסמא אגבארייה זחאלקה", אמר היום ברק רביד ("הארץ") ב"נכון להבקר" בגל"צ, בתשובה לשאלה איזה מפלגות קטנות בשמאל עשויות להפתיע ולהיכנס לכנסת. לעומתו כותב עמיתו מ"הארץ" חיים לוינסון במדור "סקרן": "דעם, למי שמתעניין, לא עוברת באף סקר".