הסוציאליזם והניסיון הסובייטי

ואיגודיו במדינות התעשייתיות ולא זכה להזדהות מעמד הביניים, שהתאפיין בשמירה על נוחיותו בלבד. המשטר הבורגני הפך ל"קפיטליזם הומאני", בניגוד למצב ששרר לפני מלחה"ע השניה, כאשר ההון פעל להשאת רווחיו ולא עשה שימוש במדינה כדי לייצב את הכלכלה הקפיטליסטית. התוצאה היתה התמוטטות המשטר עקב המשבר הכלכלי בשנות ה-30 ועליית היטלר לשלטון.

מנגד, גם המשטר הסובייטי איפשר את צמיחתו של מעמד בינוני שהגיע לעמדות השפעה בחברה. המשטר הסוציאליסטי הרים את רמת החיים של מעמד הפועלים וכן את רמתו התרבותית. נוצרה מערכת אדירת מימדים של שרותים שהעסיקה מספר רב של בעלי מקצוע בתחומים שונים אשר לא היה להם קשר ישיר לפועלים. ההשכלה שניתנה חינם, וכללה השכלה אקדמית, הביאה להיווצרות שכבה גדולה מאד של משכילים ובעלי מקצוע אשר להם היה תפקיד מרכזי בפיתוח התחומים המדעיים והתרבותיים, ואשר עלו במספר תחומים על עמיתיהם במערב.

התחרות האמיתית בין בריה"מ ובין ארה"ב התמקדה בשאלה מי מבין המשטרים ישרת טוב יותר את מעמד הביניים. בתחרות זו היה יתרון מובנה למשטר הקפיטליסטי שכן, המאפיין את מעמד הבינוני הוא שאיפתו או אפילו ההתמכרותו לצריכה. לפי התפיסה של מעמד הביניים, מידת ההתקדמות של החברה אינה נמדדת במספר הטונות של הפלדה או המכונות החדישות שנוצרו, ולא בשיפור שחל בתוחלת החיים או ברמת ההשכלה של העם, אלא בסחורות הנמצאות בשוק ובמספר המכוניות שיש לכל אחד ליד ביתו. ידוע היום שברה"מ אכן ניצחה בתחרות לכיבוש החלל החיצון אבל הפסידה בתחרות על שביעות הרצון של המעמד הבינוני בשאלת הצריכה האישית, דבר שגרם לנפילת המשטר שאיבד את תמיכתו הציבורית.

מעמד הביניים הסובייטי השתלט על המפלגה הקומוניסטית ועל כל תחומי החיים הפוליטיים והכלכליים. תהליך זה הקל על גורבאצ'וב לעשות מהפך ולהציג את הפרוגרמה של הפרסטרויקה והגלאזנוסט בשנת 1985 כתוכנית שהיתה בפועל סוג של סוציאליזם רפורמיסטי. פרוגרמה זו פתחה את הדרך בפני האוליגרכים להפיל את המשטר הסוציאליסטי בתמיכת האמריקאים. המנשביקים שסולקו מכס השלטון במהפכת אוקטובר והוצאו מחוץ לחוק חזרו, אם כן לזירה, באמצעות גורמים בתוך המפלגה הקומוניסטית שערכו הפיכה פנימית נגד העקרונות הלניניים. אלא שנצחון זה לא ארך זמן רב, שכן אחרי תקופת מעבר תפסו הגורמים הימניים בראשות בוריס ילצין את השלטון, והחלו לחלק את כל עושרה של המדינה הסוציאליסטית לחבורת הגנבים המקורבת להם. בדרך זו עברה רוסיה תוך שנים ספורות למשטר קפיטליסטי אכזרי שחיסל כליל את הזכויות החברתיות של הפועלים.

הפועלים והמעמד הבינוני

אין ספר שאחת הדילמות הקשות שבפניהן עמד לנין (ובסופו של דבר הוא נכשל בהתמודדות זו), היתה שאלת האיכרות. הקושי נמצא בעובדה שהאיכר חותר להשיג בעלות פרטית על האדמה, כלומר הוא מהווה גורם קפיטליסטי בתוך המשטר הסוציאליסטי. הרכוש הפרטי בכפר פותח את הדרך להתפתחות שכבה עשירה של איכרים, אשר עלולים להפוך בלי שום ספק לגורם שיש לו אינטרסים מנוגדים לאינטרס של הכלכלה המולאמת. מה שקרה היה שלנין גייס את האיכרות לצידו בהבטחה שיחלק להם את אדמות הפאודלים, וסטאלין נאלץ מאוחר יותר לצאת נגד האיכרים העשירים כדי לשמור על יסודות המשטר הסוציאליסטי.

עמודים: 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14