הסוציאליזם והניסיון הסובייטי

השאיפה לסוציאליזם, שיושג על ידי ארגון מעמד הפועלים במסגרת מפלגה מהפכנית, מהווה אבן יסוד בפרוגרמה של מפלגת דעם. הסוציאליזם יושג במהפכה חברתית עמוקה שבלעדיה לא ניתן להעביר את אמצעי היצור מידי בעלי ההון לכלל החברה. המהפכה החברתית שנדרשת תהיה חייבת להתמודד עם כל חולייה של החברה המודרנית, המקדשת את הרכוש הפרטי כזכות יסוד, וכתנאי יסוד לחופש.

מכאן שאין מנוס מחידוש התפיסה הקיבוצית, הקוראת לסולידריות חברתית והקובעת מטרות מהפכניות חדשות שיוציאו את החברה ממצבה הנוכחי. אין בנמצא כוח חברתי שיש בכוחו להוביל, משימה זו זולת מעמד הפועלים הנמצא במאבק מתמיד על זכויותיו הבסיסיות.

המדינה והסוציאליזם

המדינה כפי שראינו ממלאת תפקיד ראשי בניהול החברה, הן הקפיטליסטית והן הסוציאליסטית. אין אפשרות לנהל את המדינה ללא פוליטיקה וללא הגדרת סדרי עדיפויות. אין בנמצא פוליטיקה בלי שיהיה חופש ביטוי, כלומר משטר פוליטי שמבוסס על מפלגות, הקובעות בסופו של דבר את הפרוגרמות שלהן לניהול המדינה תוך השגת תמיכת ההמונים באמצעות בחירות. המפלגות מהוות אם כן חולית קשר בין הציבור ובין השלטון, והן הקובעות כיצד תנוהל המדינה ומה יהיו סדרי העדיפויות שלה. לכן לא יתכן לארגן את החברה ללא המדינה, ולא יתכן לבסס מדינה ללא פוליטיקה ומפלגות שונות שכן העדרן יביא בהכרח לניתוק הקשר בין השלטון והחברה, והמדינה תאבד את תפקידה החברתי.

המשימה המוטלת על המדינה קשה ומורכבת שכן מוטל עליה לאזן בין צרכי החברה ככלל ובין צרכי הפרט, בלי שתטה את המשקל לצד אחד על חשבון השני. על המדינה מוטל גם ליצור איזון בין שאיפות השכבות החברתיות השונות וליצור בסיס מינימום לקונצנזוס. מטרה זו אינה ניתנת להשגה בלי שיוצגו כל הדעות במסגרת משטר פוליטי המבוסס על מפלגות. הנסיון הסובייטי בתחום זה הוכיח שהמדינה אינה יכולה להחזיק מעמד לאורך זמן בלי שיושג סוג כזה של איזון פנימי חברתי ובלי שיתמלאו צרכי החברה העיקריים.

המשטר הסוציאליסטי אינו יכול להיבנות על דיכוי. כדי לבסס משטר יציב חייב להיווצר סוג של קונצנזוס שלוקח בחשבון הן את הצורך להתקדמות והתפתחות של אמצעי הייצור, מטרות שנובעות מהבנה חברתית עמוקה של צרכי החברה הכלליים, והן את צרכי הפרט המממש את שאיפותיו תוך כדי היותו גורם פעיל בחברה. מכאן שלמשטר הסוציאליסטי יש צורך חיוני בכוחות היצירתיים של הפרטים בחברה. כאשר המשטר בבריה"מ איבד יסוד זה, איבדה המדינה הסוציאליסטית את ההצדקה לקיומה והתמוטטה.

חיסול הבורגנות ואיסור הניצול הקפיטליסטי לא מחסלים את ההבדלים הקיימים בין שכבות שונות בחברה. הקונצנזוס שיווצר סביב הרעיון של בעלות ציבורית, והכלכלה המתוכננת, לא ימנע קיומן של שכבות חברתיות בחברה כאשר לכל שכבה יש תפקיד בכלכלה הסוציאליסטית. הכלכלה הסוציאליסטית המשחררת את האנרגיות היצירתיות של החברה, יוצרת איתה מקצועות חדשים וצרכים חדשים. חברה שבה יש דעה אחת בלבד היא חברה מוגבלת. זוהי תופעה אנטי מדעית, שכן המדע מתפתח תוך ויכוח בין דעות מנוגדות, דבר המקדם את החברה. אין ספק שיש צורך בשכבה של מנהלים ומדינאים שיש להם תפקיד חשוב בחברה, אלא ששכבות אלו אינן נהנות מזכויות יתר, והן חייבות להיות כפופות לרצון הקולקטיבי, הבא לבטוי באמצעות מפלגות שנבחרות בבחירות חופשיות. אין דרך אחרת להגיע להחלטות נכונות.

המשטר הסוציאליסטי מבסס את הלגיטימיות שלו על חוקה, אשר מוגדרת כחוק הבסיסי אשר מגדיר את החיים הפוליטיים והעקרונות הבסיסיים של המשטר. התנאי היחיד להשתתפות בחיים הפוליטיים היא ההסכמה על איסור כל סוגי הניצול והדיכוי – דתי, גזעי או מיני. פירוש הדבר הוא שלא תתאפשר פעולתו של מי שפועל להחזרת תקופת הגזל, הניצול,

עמודים: 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14

אודות דעם כלכלה ירוקה - מדינה אחת

מפלגת דעם מציעה את הגרין ניו דיל ישראלי-פלסטיני כתשובה המתאימה הן למשבר הפוליטי והכלכלי שישראל עוברת, והן ליצירת בסיס לבניית שותפות ישראלית-פלסטינית אמתית. זוהי התכנית שבאמצעותה ניתן לסיים את הסכסוך בין העמים, ולהביא לביטול משטר האפרטהייד אשר ישראל כופה על הפלסטינים בשטחים הכבושים. זאת התכנית שבכוחה להחליף את הכיבוש בשותפות על בסיס של צדק אזרחי, שיעניק זכויות אזרחיות מלאות לפלסטינים כמו לישראלים במסגרת מדינה משותפת. אנו קוראים לשינוי סדר העדיפויות הכלכלי והחברתי. המאבק לעצירת משבר האקלים והצלת העולם מכיליון, אינם משימה "ציונית" או "פלסטינית", אלא משימה כלל אנושית. כמו שאי אפשר ליישם מדיניות ירוקה בארה"ב במנותק מטיפול בגזענות נגד השחורים; כך אי אפשר ליישם מדיניות ירוקה בישראל במנותק מחיסול משטר האפרטהייד כלפי הפלסטינים, והאפליה הגזענית נגד האזרחים הערבים בישראל. הצטרפו היום למאבק במשבר האקלים ולמען חברה צודקת ושוויונית.