הסוציאליזם והניסיון הסובייטי

רחוק מכך, והציב את המהפכה הסוציאליסטית על סדר היום, דבר שהעמיק את הניגוד בין מפלגתו ושאר המפלגות המתנגדות למשטר הדכאני הקיסרי. הללו סברו, בניגוד ללנין, שהתנאים טרם הבשילו למהפכה סוציאליסטית.

לנין היה צריך לפעול במצב היחודי לרוסיה כמדינה מפגרת מבחינת פיתוחה הכלכלי והתעשייתי, ובעלת מעמד פועלים שהיווה אחוז קטן מאוד של החברה, שכ-90% ממנה היו איכרים. ההנחה של לנין היתה שרוסיה תוכל להתגבר על הפיגור הכלכלי שלה באמצעות מהפכה סוציאליסטית שתתחולל באירופה ובמיוחד בגרמניה בעקבות המהפכה ברוסיה. העובדה שמעמד הפועלים היווה מיעוט חייבה את המפלגה המהפכנית לכפות משטר מדכא – "דיקטטורה פרולטרית", כאמצעי זמני לחיסול מתנגדי המהפכה מצד הבורגנות והאיכרות הגדולה וגם מצד הזעיר בורגנות.

לנין פיתח את תפיסתו של מארכס על הצורך במשטר דיקטטורי מדכא נגד הבורגנות, לאחר מעשי הטבח מהם סבל מעמד הפועלים בזמן המהפכה במאה ה-19. הוא הפך עמדה זו למשטר פוליטי שלם שנשען לא על כוח בלבד אלא על תמיכה מצד מועצות הפועלים, "הסובייטים", שנוצרו במהלך המהפכה באופן ספונטני. מכאן נולד המשטר הסובייטי שנשען על רצון הפועלים המאורגנים בסובייטים.

בבחירות הכלליות למועצה המכוננת שהתקיימו מיד לאחר שהמפלגה הקומוניסטית תפסה את השלטון באוקטובר 1917, התברר שהרוב המוחלט תמך במפלגת האיכרים (SR), והותיר את לנין והבולשביקים במיעוט. נוכח מצב זה החליט לנין באופן מיידי לבטל את תוצאות הבחירות ולפזר את הפרלמנט. בעקבות החלטה זו הוצא צו שהוציא את המפלגות המתנגדות למהפכה מהסובייטים. כך נותרה המפלגה הקומוניסטית לבדה בשלטון, ביטוי לתפיסתו של לנין לגבי הדיקטטורה הפרולטרית, שהיתה לדעתו יותר דמוקרטית מהדמוקרטיה הבורגנית המתבטאת במשטר הפרלמנטרי.

הבעיה שהתגלתה לאחר מכן לא היתה בהחלפת הפרלמנט הבורגני במועצות הפועלים, אלא בביטול ואיסור כל מפלגות האופוזיציה. צעד יוצא דופן זה היה נחוץ כדי להגן על המהפכה לאחר שמפלגות הפועלים והאיכרים האחרות הצטרפו לצבאות הזרים שתקפו את רוסיה בניסיון להפיל את המשטר הסובייטי. ואולם, תהיה הסיבה אשר תהיה, התוצאה היתה חיסול החיים הדמוקרטיים, שאינם יכולים להתקיים במשטר חד מפלגתי, שמשמעותו קידוש עמדה אחת ודיכוי חופש הביטוי. בפועל הסובייטים איבדו במהירות את תפקידם ההמוני ברגע שכל ענייני המדינה עברו לשליטת המפלגה השלטת היחידה.

סוציאליזם בארץ אחת

כפי שכבר אמרנו, מלחמת האזרחים העקובה מדם, שפרצה ברוסיה בעקבות תפיסת השלטון על ידי המפלגה הקומוניסטית, הובילה להוצאת מפלגות האופוזיציה מהחוק וכפיית משטר חד מפלגתי. ואולם, כאשר הממשלה המהפכנית החדשה הצליחה להתגבר על מהפכת הנגד, נותרה המדינה מול חורבן כלכלי מסוכן, כשהיצור החקלאי והתעשייתי נעצר לחלוטין. מול הקטסטרופה הזאת היה על ההנהגה הסובייטית להבין שהמהפכה הסוציאליסטית באירופה לא תתרחש, וששום מדינה לא תוכל להוציא את בריה"מ מהפיגור הכלכלי שרק החריף בעקבות ההרס שגרמה מלחמת האזרחים.

בעקבות מותו של לנין בשנת 1924, נפתח דיון פנימי חריף בשאלת הדרך. בשנות השלושים התחלף הדיון הפנימי הדמוקרטי בהוצאות להורג וההגלייה של מנהיגים בולטים בעלי עבר מהפכני מפואר. הדיקטטורה הפרולטרית הפכה כעת למכשיר

עמודים: 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14