הסוציאליזם והניסיון הסובייטי

והכוונת המשאבים למגזרים בלתי רווחיים כמו בריאות, חינוך, תרבות, ותשתיות. דבר זה התבטא גם במדינות הסוציאליסטיות כאשר המדינה מילאה תפקיד חיוני, שאין לו תחליף, בניהול הכלכלה. ההבדל המהותי בין מדינת רווחה ומדינה סוציאליסטית טמון בכך שהראשונה מגינה על ההון על חשבון הפועלים, והשניה, שביטלה את ההון הפרטי, משרתת את החברה כולה באופן יותר שוויוני.

היום אנו חוזים בניסיון לחסל את מדינת הרווחה, זאת כדי להקל על פעולת ההון הגדול על חשבון מעמד הפועלים. ניסיון זה מוכיח שמדינת הרווחה שמשרתת באופן חלקי את מעמד הפועלים, יכולה להפוך לנטל מעיק ובלתי נסבל על הבורגנות. זאת למרות שמטרתה מלכתחילה היתה הצלת הבורגנות מזעם ותסכול הפועלים. ואולם הבורגנות היא זו שאינה יכולה לסבול את הדו-קיום בשלום עם מעמד הפועלים והיא זו שיוזמת צמצום בחירויות הדמוקרטיות ובזכויות האיגוד מקצועיות. מכאן שעל מעמד הפועלים לחשוף את האופי הדיקטטורי של הבורגנות, ששואפת לחסל את הדמוקרטיה ואת המדינה שמגבילה את יכולתה למקסם את רווחיה.

משטר מעמד הביניים

אחת התופעות החברתיות שלא היתה ברורה בימיהם של מארכס ואנגלס, ולא היה לה קיום ברוסיה של לנין, היא צמיחת מעמד הביניים כשכבה חברתית משפיעה שמחזיקה בידיה את היכולת לחולל שינויים פוליטיים משמעותיים. ההרכב החברתי שעמד בבסיס התיאוריה המארכסיסטית אודות המאבק המעמדי, היה בנוי על עימות בין מיעוט של קפיטליסטים בורגנים, ובין מעמד הפועלים שיהפוך לרוב החברה עם התרחבות התעשייה.

ואולם, ההתפתחות החברתית יצרה מעמד חדש, מעמד ביניים שעומד באמצע, בין הפועלים ובעלי ההון. למעמד זה תפקיד משני בתהליך הייצור. הוא אינו משקיע וגם אינו יוצר ערך עודף שמועיל לבעלי ההון. התכונה שמבדילה אותו ממעמד הפועלים היא השאיפה להשתייך לבורגנות והאינדיבידואליזם. הוא אינו מייצר בצורה מחוברתת כמו מעמד הפועלים. מעמד הביניים מתלונן נגד הבורגנות שמנצלת את החברה ומאיימת באופן מתמיד על רמת חייו, אבל מצד שני הוא מסוייג מאוד מהפועלים, וחרד משאיפתם לחברה שיתופית שמוותרת על רכוש פרטי. מעמד הביניים מקדש את הרכוש הפרטי גם אם הוא קטן ביחס למה שמחזיקה הבורגנות הגדולה, או מה שנקרא העשירון העליון.

המשטר הפוליטי הפרלמנטרי שצמח לאחר מלחמת העולם השניה על בסיס מדינת הרווחה היה בנוי על תמיכה וחסות של מעמד הביניים. המירוץ אחר החלום האמריקאי ביטא את כל השאיפות של מעמד הביניים לבית, מקום עבודה קבוע וזכויות חברתיות ומכונית וחינוך לילדים. כל מפלגה התחרתה על תמיכת מעמד הביניים, שהכריע מי יהיה המנצח בבחירות הכלליות. משטר זה פעל כדי להעלות את רמת החיים של מעמד הפועלים כדי שיהפוך גם הוא למעמד ביניים באמצעות שכר גבוה או מה שמכונה שכר איגוד מקצועי. מדיניות זו הובילה להתקרבות בין רמת החיים של המיליונרים והאזרח הפשוט ע"י חלוקה יותר מאוזנת של העושר. הפער בין העשיר לעני במדינת הרווחה היה קטן בהרבה בהשוואה להיום.

באמצעות התפתחות חברתית חשובה זו, נסוג המאבק בין המעמדות במדינות התעשייתיות בתקופה של אחרי מלחה"ע השניה, ונותר מוגבל לדרישות האיגוד מקצועיות גרידא. התחדדות המאבק המהפכני האנטי קולוניאלי במדינות השוליים, נותר בתנאים אלה רחוק מליבו של מעמד הפועלים

עמודים: 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14