השאלה הפלסטינית והאלטרנטיבה הסוציאליסטית

במישור הפלסטיני, אש"ף (יציר העידן הקודם) חוסל, ובמקומו נולד בן כלאיים של הסדר העולמי החדש בדמות הרשות הפלסטינית. אש"ף קיבל גט כריתות לתמיד. ההכרזה על מותו נעשתה בלחץ ישראלי באמצעות הביטול הכפול של האמנה הפלסטינית. בפעם הראשונה בימי שלטון מפלגת העבודה, ובפעם השניה בימי שלטון הליכוד, ובנוכחות הנשיא האמריקאי קלינטון. (עזה, אוקטובר 1998)

מול השינוי שחל ביחסי הכוחות, חובה על כל מפלגה פעילה בשורות מעמד הפועלים הפלסטיני, להציג אלטרנטיבה מהפכנית. הסתמכות על השקפה ריאליסטית של המצב תאפשר להגדיר את גורמי השינוי החבויים במשטר הקפיטליסטי הקיים. אי אפשר להגיע לפרוגרמה נכונה בלי ראייה שלמה של העולם בו אנו חיים, היעדר ראיה כזאת יוביל, בלי ספק, למסקנות פשטניות, דוגמת אלו שהגיע אליהן השמאל הפלסטיני. המחיר ששילם השמאל בגלל המסקנות האלו, היה איבוד תמיכת ההמונים. הללו נטשו אותו לאחר שוויתר על השקפת העולם המהפכנית ועל השאיפה המתמדת שאפיינה אותו לשנות את החברה ולהפכה לחברה סוציאליסטית טובה יותר, שבה ימצא כל עם וכל אדם את מקומו.

פרק 5: הלאומיות בעידן הגלובליזציה

שורשי הגלובליזציה נטועים בשנות השבעים, כאשר הממשל האמריקאי החליט לבטל את ההצמדה של הדולר לזהב. החלטה זו שמה קץ להסדרים הכלכליים שהתקבלו ב1944-, לאחר מלחה"ע השניה, על ידי ארה"ב ומדינות הברית בועידת ברטון וודס (Bretton Woods). מטרת החלטות ברטון וודס היתה למנוע התפתחותם של זעזועים כלכליים, כדוגמת אלו אשר הרסו את כלכלות המערב ואשר גרמו בסופו של דבר לפרוץ מלחמת העולם. לצורך זה הוחלט להצמיד את שער הדולר לאונקיה אחת של זהב, ולהעריך את שערי שאר המטבעות ביחס לדולר. כך הפך הדולר למטבע הקשה היחיד בעולם, ונשמר ערך שאר המטבעות.

לאחר מלחה"ע השניה השוק הפיננסי העולמי היה עדיין קטן יחסית, ולא היה בו מקום לספקולציות. אולם, בשנת 1971 נוצר גרעון במאזן התשלומים של ארה"ב עקב ההוצאות על מלחמת וייטנאם. גרעון זה גרם לאינפלציה, והנשיא דאז, ניקסון, נאלץ להוריד את שער הדולר. בינואר 1973 הודיע ניקסון על ביטול הסכמי ברטון וודס. החל עידן המטבעות הצפים, אשר שעריהם משתנים בהתאם לחוקי ההיצע והביקוש. בפעם הראשונה נוצרה אפשרות להרוויח מקניה ומכירה של מטבעות.

(Richard Longworth, “Global Squeeze”, 1998 p. 46)

ביטול הקשר בין הדולר לזהב היווה הודאה בכך שהשוק האמריקאי איבד את עליונותו. כעת הוא נאלץ להתחרות כשווה בין שווים עם הכלכלות של אויביו מאתמול ובני בריתו דהיום – גרמניה ויפן. הממשל האמריקאי נאלץ להתחלק עם אותן מדינות על השליטה בעולם, דבר שיצר גושים כלכליים חדשים. באופן פשטני ניתן לומר כי הין היפני הפך למטבע הראשי בכלכלות "הנמרים" של אסיה; המארק הגרמני הפך למטבע החזק בשוק האירופי, בעוד שהדולר האמריקאי השתלט על השווקים של אמריקה הלטינית ועל יצרניות הנפט במזה"ת.

במציאות אין גבול ברור המפריד בין הגושים ולא פעם נוצרות חדירות הדדיות. ליפן למשל יש יתרון גדול במסחר עם ארה"ב. מוצרי האלקטרוניקה שלה, המכוניות ואפילו הפלדה היפנית כבשו את השוק האמריקאי. היפנים הצליחו לפתח אופן יצור שחסך בכוח אדם ובהוצאות, ויחד עם זאת סיפק מוצר ברמה גבוהה. הצפת השוק האמריקאי במוצרים יפניים הרסה ענפי יצור רבים שנהנו בעבר מבלעדיות.

עמודים: 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36 37 38 39 40 41 42 43 44 45 46 47 48 49 50 51 52 53 54 55