השאלה הפלסטינית והאלטרנטיבה הסוציאליסטית

החיבור שלפניכם הוא פרי דיון תיאורטי מעמיק שניהלה מפלגת דעם במהלך חמש השנים האחרונות. הוא הוגש כמסמך לועידה הכללית שנערכה בנצרת בנובמבר 1999. המסמך הוא נסיון לחשוף את השורשים האידאולוגיים, הפוליטיים והפרוגרמטיים של המשבר העמוק אליו הגיעה השאלה הפלסטינית. המסמך אינו מסתפק בניתוח בלבד, אלא מציע קווים כלליים לפתרון הלאומי, הקשור קשר בל ינתק בשינוי מהפכני כלל עולמי לקראת סוציאליזם.

בעבר מלאה המדינה תפקיד חשוב ומוביל בנווט הכלכלה. אולם, מאז עבר ההון לידיים פרטיות, איבדה המדינה כל יכולת למנוע משברים. היום אין זה מסמכותה להחליט על מדיניות פיסקלית או מדיניות מסים הלוקחת בחשבון את האינטרס הכללי. קברניטי העולם החדשים, בעלי ההון היושבים בבורסה בוול סטריט, כופים על המדינה להשיל מעצמה כל מחויבות סוציאלית, ולהפוך לכלי שרת למען האינטרסים שלהם בלבד.

שליש (33%) מהכנסות המדינה בארה"ב, למשל, לפני מלחמת העולם השניה, נאסף מגביית מסים מחברות פרטיות. היום ירד חלקן של הכנסות אלו ל12%- בלבד. מעמד הפועלים, לעומת זאת, מזרים לקופת האוצר מסים בשיעור של 50%, פי שלוש מהחברות הפרטיות. בשנת 2000 תגיע זרימת ההון של החברות הפרטיות בשווקי העולם ל81- טריליון דולר. סכום זה גדול פי שלושה מסך כל היצור הלאומי של 21 המדינות העשירות ביותר בעולם. מספרים אלה מוכיחים כי החברות הפרטיות תפסו את מקום המדינה. (Longworth, p. 59)

לאחר שהמדינה זנחה את תפקידה החברתי והכלכלי, כל מה שנותר בה הם מנגנוני דיכוי, דוגמת הצבא והמשטרה. מנגנונים אלה מדכאים כל מי שמנסה למרוד במשטר שהפקיר את תושביו לניצול החברות הגדולות ולאבטלה התופחת. מדיניות המקל בלי הגזר גרמה בארה"ב לעלייה כה נכרת בשיעור הפשיעה, עד שזו הפכה לדרך חיים אלטרנטיבית. תשובת הממשל האמריקאי למצב א-נורמלי זה היא בניית בתי סהר נוספים ודיכוי השכבות העניות, במקום למצוא פתרונות ולספק מקומות עבודה. (Longworth, p. 61)

משמעות המדינה העצמאית בצל המשטר החדש

רק במסגרת זו ניתן להבין את המורכבות הטמונה בנסיון להקים מדינה לאומית עצמאית היום. העצמאות הלאומית היתה מושג יחסי מאד גם בתקופה שקדמה להתמוטטות בריה"מ. למרות העצמאות הפוליטית שהשיגו מדינות שונות הן נשארו תלויות לחלוטין מבחינה כלכלית. כיום, כמעט בלתי אפשרי להקים מדינה שתשען על משאביה העצמיים, מבלי להיות מושפעת מחוקי הגלובליזציה. בתקופה שבה אפילו המעצמות הגדולות, כמו ארה"ב, מאבדות את תפקידן הכלכלי המקומי, קשה לתאר קיומה של מדינה פלסטינית שתהנה מעצמאות פוליטית וכלכלית.

עלינו לקבוע כי הרשות הפלסטינית דומה בתכלית לשאר המדינות התלויות בסדר העולמי החדש. אין לה כל תפקיד כלכלי או חברתי, זולת דיכוי עמה, לשירות הבורגנות הפלסטינית בשיתוף פעולה בטחוני עם ישראל ועם האמריקאים. בסדר הכלכלי הקיים תפקידה היחיד של המדינה הוא להבטיח את השמירה על רכוש המעמד הבורגני והאינטרסים שלו. למרות המאפיינים המיוחדים של הרשות הפלסטינית, אין ביכולתה למלא היום שום תפקיד אחר.

 פרק 6 : הגלובליזציה והמלחמה

לאחר נפילת בריה"מ, הכריז הממשל האמריקאי על פתיחת העידן החדש בהנהגתו. מעתה, כך התבשרנו, יהנו העמים מחירות, דמוקרטיה וזכויות האדם. אולם, עשר "שנות החסד" שעברו, חשפו את חוסר הממשות שבהבטחות אלו, שנועדו אך ורק להסתיר את שאיפת הממשל האמריקאי לשלוט בעולם.

המשטר העולמי החדש, אשר פרס את חסותו על "הכפר הגלובלי", הצליח לקצר מאוד את המרחקים בין המדינות, ואפשר חילופי טכנולוגיה, מסחר ותרבות. אלא שהחברות ב"כפר הגלובלי" היא אקסקלוסיבית ומצטמצמת לשכבות העלית החברתיות שאינן מונות אלא 20% מאוכלוסיית העולם. יתר 80% תושבי כדור

עמודים: 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36 37 38 39 40 41 42 43 44 45 46 47 48 49 50 51 52 53 54 55

אודות דעם כלכלה ירוקה - מדינה אחת

מפלגת דעם מציעה את הגרין ניו דיל ישראלי-פלסטיני כתשובה המתאימה הן למשבר הפוליטי והכלכלי שישראל עוברת, והן ליצירת בסיס לבניית שותפות ישראלית-פלסטינית אמתית. זוהי התכנית שבאמצעותה ניתן לסיים את הסכסוך בין העמים, ולהביא לביטול משטר האפרטהייד אשר ישראל כופה על הפלסטינים בשטחים הכבושים. זאת התכנית שבכוחה להחליף את הכיבוש בשותפות על בסיס של צדק אזרחי, שיעניק זכויות אזרחיות מלאות לפלסטינים כמו לישראלים במסגרת מדינה משותפת. אנו קוראים לשינוי סדר העדיפויות הכלכלי והחברתי. המאבק לעצירת משבר האקלים והצלת העולם מכיליון, אינם משימה "ציונית" או "פלסטינית", אלא משימה כלל אנושית. כמו שאי אפשר ליישם מדיניות ירוקה בארה"ב במנותק מטיפול בגזענות נגד השחורים; כך אי אפשר ליישם מדיניות ירוקה בישראל במנותק מחיסול משטר האפרטהייד כלפי הפלסטינים, והאפליה הגזענית נגד האזרחים הערבים בישראל. הצטרפו היום למאבק במשבר האקלים ולמען חברה צודקת ושוויונית.