השאלה הפלסטינית והאלטרנטיבה הסוציאליסטית

הישנה. אלא שבמציאות היא מובילה להתגברות האלימות והסכסוכים, כפי שהוכח בעיראק ובבלקן ובסכסוך הישראלי-פלסטיני עצמו. הדבר המסוכן בשיטה זו היא הדוגמא הרעה שהיא נותנת. הודו ופקיסטן, למשל, הבינו כי בעולם של היום יכול הסכסוך ביניהן להפתר רק באמצעות איומים גרעיניים הדדיים, דבר שיצר סכנה של שואה גרעינית בקנה מידה עולמי.

מדיניות "התכתיב האמריקאי" היא שעודדה את ישראל להפציץ תשתיות חיוניות בביירות בתגובה להתקפות חזבאללה. אין ספק שישראל מחזיקה באופציה הגרעינית כדי לשמור על עליונותה האסטרטגית והכלכלית באזור. אי הציות של ישראל להחלטות האו"ם הנוגעות לסכסוך הישראלי-ערבי משקף את דפוסי ההתנהגות שארה"ב כפתה על העולם. היעלמות האו"ם ככוח בעל משקל, שחררה את ישראל ממחויבותה הבינ"ל. דבר זה משתקף בהסכמי אוסלו, אשר מתעלמים לחלוטין מהחלטות האו"ם הנוגעות לסטטוס של ירושלים, לאי חוקיותן של ההתנחלויות, ולזכות השיבה של הפליטים הפלסטינים.

לאחר סיומה של מלחמת העולם הראשונה, החליטו המדינות הקפיטליסטיות להקים את "חבר העמים", במטרה לקיים דיאלוג ולמנוע מלחמות. המלחמה, כך הוכח, לא זו בלבד שהיא זורעת הרס, אלא שהיא גם מזעזעת את יציבות המשטר הקפיטליסטי עצמו. כתוצאה מהמלחמה פרצה המהפכה הסוציאליסטית ברוסיה ועלה המשטר הפשיסטי בגרמניה. מלחמת העולם השניה הסתיימה בניצחון בריה"מ על גרמניה הנאצית ובהתפשטות השפעתה במזרח אירופה, ובנצחון המהפכה הסוציאליסטית בסין. בעקבות מלחמה זו הוקם ארגון האומות המאוחדות (האו"ם) ולידו מועצת הבטחון. המטרה היתה למנוע התפרצות מלחמת עולם נוספת שתוצאותיה יכולות להיות החרבת כדור הארץ.

עד פירוקה בשנת 1990 היותה בריה"מ משענת לעמי העולם נגד האימפריאליזם הבינלאומי. לאחר שהאימפריאליזם השתחרר מהמגבלות שכפתה עליו בריה"מ, הוא הביא במו ידיו להרס שסתום הבטחון שנועד למנוע ממנו להרוס את עצמו בשל טבעו האלים וחמדנותו המוגזמת. לאחרונה רבו הקולות המודאגים של אינטלקטואלים ליברלים, המעוניינים להגן על השיטה הקפיטליסטית, אבל בצורתה המתונה. הם מתארים את המצב כיום ככאוס אשר יוביל למשברים חברתיים שיזעזעו את בסיס המשטרים הדמוקרטים.

הפקת רווחים פרועים באמצעות מדיניות תוקפנית המבוססת על עליונות צבאית, היא סימן בולט לכך שהסדר העולמי החדש מתקרב לקצו. האיום במלחמה מוכיח כי המשטר איבד את יכולתו הכלכלית והמוסרית לשכנע את העמים בתכונותיו החיוביות.

התחדדות הניגודים בין הגושים השונים, ובמיוחד בין סין ורוסיה מצד אחד לבין ארה"ב ואירופה מצד שני מעידה על התקרבות הקץ של המשטר הקפיטליסטי ואולם אינו נושאת בשורה לאנושות. אף אחד מהגושים אינו מציע תוכנית פוליטית וכלכלית חלופית למשטר הקפיטליסטי האלים. התחרות בין שני גושים אלו אינה תוצאה של ניגודים מבניים במשטר הכלכלי והחברתי. היא תוצאה של התחרות ביניהם על החלוקה מחדש של השוק העולמי.

הגלובליזציה הצליחה לאחר את העולם לשוק עולמי אחד, הלא הוא הכפר הגלובלי. מצד שני היא נשענת על המדינה כמנגנון דיכוי השומר על האינטרסים של הבורגנות אותה היא מייצגת. כדי לשלוט, המדינה הקפיטליסטית מעצם טבעה מתבססת על סכסוכים לאומיים ושנאת זרים. במצב זה מעמד הפועלים עומד בפני שתי אפשרויות. לאמץ את הסכסוך הלאומי, או במילים אחרות לתמוך בבורגנות החותרת להשתלט על השוק

עמודים: 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36 37 38 39 40 41 42 43 44 45 46 47 48 49 50 51 52 53 54 55