השאלה הפלסטינית והאלטרנטיבה הסוציאליסטית

החיבור שלפניכם הוא פרי דיון תיאורטי מעמיק שניהלה מפלגת דעם במהלך חמש השנים האחרונות. הוא הוגש כמסמך לועידה הכללית שנערכה בנצרת בנובמבר 1999. המסמך הוא נסיון לחשוף את השורשים האידאולוגיים, הפוליטיים והפרוגרמטיים של המשבר העמוק אליו הגיעה השאלה הפלסטינית. המסמך אינו מסתפק בניתוח בלבד, אלא מציע קווים כלליים לפתרון הלאומי, הקשור קשר בל ינתק בשינוי מהפכני כלל עולמי לקראת סוציאליזם.

עשרה, למרות יציבותה היחסית, נהרסה במלחמת העולם הראשונה. בתום המלחמה נעשה ניסיון רפה לשקם אותה – נסיון שהגיע אל סופו המר במפולת 1929 ובשפל הגדול שבא בעקבותיה. מהי מידת הסבירות, אפוא, שהגירסה הנוכחית של הקפיטליזם הגלובלי תגיע גם היא אל סוף מר – אם מביאים גם בחשבון כי יסודות היציבות שהתקיימו במאה התשע-עשרה אינם נמצאים היום?" (סורוס, עמ' 23)

שאלה רטורית זו מצביעה על התשובה. בל נשכח כי השואל הוא מיליארדר שצבר את הונו ממסחר ספקולטיבי במטבעות. הוא יודע היטב כי גורלם של מיליוני בני אדם אינו נחשב במשחק ההשקעות. כלומר, כאשר הוא משקיע את הונו בתאילנד או בברזיל, אין הוא מתעניין בהשלכות מעשיו על המטבע המקומית. הוא רוצה שהמטבע המקומי יעלה או ירד בהתאם לציפיותיו ותו לא.

האסונות שהתחוללו במזרח אסיה, ואשר גרמו לסגירת מפעלים כלכליים אדירים ולאבדן מקורות פרנסה של מיליוני פועלים, הוכיחו כי גורלם של עמים אלו הוכרע בבורסה, שם המנצח הוא המהמר ששלשל לכיסו יותר רווחים.

התמוטטות שווקי ההון בפריפריה המתפתחת בסוף שנות התשעים, החזירה את ההון הגדול לבורסה בוול-סטריט ניו יורק. זאת לאחר שההון ברח ממנה עשור קודם לכן בעקבות התמוטטות הבורסה שם ב1987-. וכך, כשם שפלישת הון זר לבורסות במזרח אסיה גרמה לניפוח בערך המניות ולהתמוטטות בלתי נמנעת שם, כך גם עכשיו, חזרת ההון לבורסת ניו יורק, גרמה לעליית שערים בלתי מבוקרת. ישנן מניות שמחירן עולה עשר מונים על ערכן הריאלי. הסיבה לכך היא כמות ההון העצום שנכנסת לבורסה לצורך הימורים. תהליך זה מעלה באופן מלאכותי את הביקוש וכן את שערי המניות.

והרי דוגמא לסתירות המכלות את השיטה עצמה: ההון שברח מניו יורק לשווקי אסיה ב1987- גרם לגידול מהיר, אך בלתי מתוכנן, של התשתית התעשייתית במדינות המתפתחות. מדינות אלו, מצדן, החלו להתחרות עם המעצמות המתועשות בכל תחומי היצור, החל מיצור מכוניות ועד למוצרים פטרוכימיים. התהליך הזה גרם להצפת השוק בסחורות זולות, ובכך איים על החברות הרב-לאומיות עצמן.

אי יכולתו של השוק לקלוט את הסחורות ממזרח אסיה מחד, והגידול הבלתי מבוקר של הכלכלות במדינות בעלות משטריהם מושחתים, גרם להתמוטטות הבורסות ולהגירת הכספים בחזרה לבורסה בניו יורק.

 התמוטטות "החלום האמריקאי"

חזרת ההון לניו יורק לא היתה מקרית. בעשור האחרון הפכה ארה"ב לגן עדן למשקיעים – דוגמא לחיקוי בכל העולם, ובכללו ישראל. הכלכלה האמריקאית מתאפיינת כיום בחופש מוחלט של תנודות ההון. החוקים וההגנות החברתיות שהגבילו בעבר את פעילות החברות המסחריות, והגנו על האינטרס הכללי ועל זכויות הפועלים, בוטלו. שיעור המס המוטל על החברות הצטמצם, כמו גם השירותים שנתנה המדינה לאזרחיה בתחומי בריאות, ביטוח לאומי, דיור, חינוך וכו.’

שינוי שהתחולל בשנות ה70 ביטא מהפיכה חברתית אמיתית ששמה קץ למה שמכונה "החלום האמריקאי". בעבר נשען חלום זה על שיתוף פעולה הדוק בין המדינה, החברות והאיגודים המקצועיים. רמת החיים עלתה עד כדי כך, שבזמנו הגדירו את עצמם 80% מהאמריקאים כשייכים למעמד הביניים. סוד הפריחה היה בתפקיד המוביל של הכלכלה האמריקאית בתקופה שלאחר מלחה"ע השניה, בעוד כלכלות אירופה ויפן משתקמות 

עמודים: 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36 37 38 39 40 41 42 43 44 45 46 47 48 49 50 51 52 53 54 55

אודות דעם כלכלה ירוקה - מדינה אחת

מפלגת דעם מציעה את הגרין ניו דיל ישראלי-פלסטיני כתשובה המתאימה הן למשבר הפוליטי והכלכלי שישראל עוברת, והן ליצירת בסיס לבניית שותפות ישראלית-פלסטינית אמתית. זוהי התכנית שבאמצעותה ניתן לסיים את הסכסוך בין העמים, ולהביא לביטול משטר האפרטהייד אשר ישראל כופה על הפלסטינים בשטחים הכבושים. זאת התכנית שבכוחה להחליף את הכיבוש בשותפות על בסיס של צדק אזרחי, שיעניק זכויות אזרחיות מלאות לפלסטינים כמו לישראלים במסגרת מדינה משותפת. אנו קוראים לשינוי סדר העדיפויות הכלכלי והחברתי. המאבק לעצירת משבר האקלים והצלת העולם מכיליון, אינם משימה "ציונית" או "פלסטינית", אלא משימה כלל אנושית. כמו שאי אפשר ליישם מדיניות ירוקה בארה"ב במנותק מטיפול בגזענות נגד השחורים; כך אי אפשר ליישם מדיניות ירוקה בישראל במנותק מחיסול משטר האפרטהייד כלפי הפלסטינים, והאפליה הגזענית נגד האזרחים הערבים בישראל. הצטרפו היום למאבק במשבר האקלים ולמען חברה צודקת ושוויונית.