השאלה הפלסטינית והאלטרנטיבה הסוציאליסטית

היד החופשית שניתנה לבעלי ההון חיסלה שכבות רחבות של מעמד הביניים האמריקאי. הניגוד בין המעמדות עלה מחדש. כנגד 20% מהתושבים הנהנים מ"הכפר הגלובלי", ישנם בארה"ב 26 מיליון איש החיים על תלושי מזון. המנהל האמריקאי מרויח פי 209 ממה שמרוויח הפועל. ביפן למשל מרוויח המנהל פי 9 מהפועל. בעוד המנהל היפני מרוויח מיליון וחצי דולר בשנה, המנהל האמריקאי מרויח בין 40 ל- 100 מיליון דולר בשנה. כאן כדאי להזכיר כי מדיניות הפיטורים והקיצוצים בהוצאות לא רק מעלה את שיעור הרווח, אלא שהיא מתבטאת בעליה במחירי המניות. אם נקח בחשבון שחלק ניכר ממרכיבי השכר של המנהלים משולם במניות, הרי נבין מדוע הם מעונינים בפיטורים. הקיצוץ בהוצאות שכר עבודה מעלה את משכורות הבכירים בשיעור של 13%. (Luttwak, pp. 23-204)

הגלובליזציה אינה רק מהפיכת מידע. במהותה זוהי מהפיכה ביחסים בין המדינה, בעלי ההון והפועלים. המדינה מתפטרת מתפקידיה החברתיים ומאחריותה להבטיח את רווחת תושביה על ידי חיסול הבקרה על בעלי ההון. למעשה היא מתפטרת מתפקידה כמתווך בין בעלי ההון והפועלים, ובכך היא מאפשרת לראשונים להשיג את מקסימום הרווח האפשרי. זהו לב לבה של הכלכלה החדשה.

לחץ אמריקאי לשינוי הכלכלה היפנית

לאחר שהגלובליזציה אחדה את השוק העולמי, החלה ארה"ב ללחוץ על גרמניה ועל יפן להתאים את כלכלתן לשיטה האמריקאית. בתחילה גרמה עדיפות השיטה הכלכלית היפנית להתמוטטות החלום האמריקאי. אולם, בראשית שנות התשעים, תוך שהיא מכה במעמד הפועלים שלה, השיבה לעצמה הכלכלה האמריקאית את עליונותה. התוצאה היתה, איום על החלום היפני, שהיה מבוסס על עקרון של עבודה לכל – אפס אבטלה. השיטה האמריקאית מאיימת עתה גם על הכלכלה הגרמנית, הדבקה עדיין בעקרונות מדינת רווחה.

עד היום, הצליחה יפן להטיל מכסי יבוא גבוהים על סחורות, ובכך חסמה תחרות של סחורות זולות מבחוץ. הדבר הבטיח לחברות היפניות את מכירת סחורותיהן בשוק המקומי במחיר גבוה מעבר לנדרש. מחירי הסחורות בשוק היפני אפשרו לחברות היפניות להעסיק מספר גבוה של עובדים במשרות חלקיות מבלי שהדבר יגרום להורדת הרווחים.

אם תרצה יפן להתאים את עצמה לגלובליזציה, היא תצטרך לבטל את האמנה החברתית ואת החוקים שהגנו על הסחורות המקומיות. האמנה החברתית התבטאה בקשרים הדוקים בין הבנקים, החברות והפועלים, דבר אשר הבטיח יציבות חברתית ורווחה. הורדת מכסי המגן מול סחורות מבחוץ, תגרום לחוסר יציבות בחברה היפנית ולאנרכיה שעלולה להוביל להפיכות פוליטיות.

השיטה לפיה פעלה הכלכלה היפנית, שהיתה בנויה על יצוא תוקפני והגנה על השוק המקומי מפני חדירת סחורות, אבדה היום את ההצדקה לקיומה. בתקופת המלחמה הקרה גילתה ארה"ב סובלנות כלפי שיטה זו, בגלל חשיבותה של יפן בבלימת סין. אולם היום גובר הלחץ עליה להתאים את עצמה לכלכלה החדשה. במיוחד לאור המשבר הכלכלי אליו נכנסה עקב המבנה הכלכלי המיוחד שלה.

יחד עם זאת, הלחץ על יפן מוגבל מאוד בגלל כמות ההון האדירה שיפן מחזיקה בו. בשנת 1995 כסתה יפן 60% מהגרעון התקציבי של ארה"ב, קנדה ומקסיקו. כמו כן ברשותה ניירות ערך בסך 20 מיליארד דולר, שהנפיקה הממשלה האמריקאית. אם תפסיק יפן לכסות את הגרעון האמריקאי, יהי על זו האחרונה להודיע על פשיטת רגל. (Luttwak, pp. 140-143)

עמודים: 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36 37 38 39 40 41 42 43 44 45 46 47 48 49 50 51 52 53 54 55