השאלה הפלסטינית והאלטרנטיבה הסוציאליסטית

הלאומיות. היה כמובן פער עצום בין הרעיון הלאומי הציוני, ששיקף את ההתפתחות החברתית והכלכלית הגדולה באירופה, ובין הקפאון החברתי והכלכלי ששרר בעולם הערבי תחת המשטר העות'מאני. כאן נעדרה תודעה לאומית ערבית, ושלטה בכיפה הזהות הדתית המאפיינת את החברות החקלאיות הפיאודליות. התנועה הציונית החייתה את השפה העברית כאמצעי לאחד את יהודי התפוצות שהשתייכו לגזעים וללאומים שונים. בד בבד עם אימוץ הרעיון הלאומי החילוני היא הקימה כלכלה קפיטליסטית מפותחת. לציונים היו, לפיכך, יתרונות עצומים בהתמודדותם מול החברה הערבית שהיתה חקלאית ומפגרת מבחינה כלכלית.

הרעיון הלאומי ביסודו לא נוצר כדי לשחרר את העמים המדוכאים, אלא כדי לשרת את המעמד הבורגני העולה בחברות הקפיטליסטיות המפותחות. במקרה של התנועה הציונית, כפי שראינו, הפך הרעיון הלאומי מכשיר להשגת הגדרה עצמית ליהודים, ואפשר לה לזכות בהכרה של מדינות העולם כולל בריה"מ.

עובדה זו מסבירה את הסתייגותם הגדולה של המרכסיסטים, ובראשם מרכס ולנין, מהתנועה הלאומית, למרות תמיכתם ברעיון זכות ההגדרה של העמים. מרכס ואנגלס הבינו את האופי ההמוני המהפכני של התנועות הלאומיות שזעזעו את אירופה בתקופת "אביב העמים" (1848). על רקע מהפכה זו, והתפקיד שמלאו בה הפועלים, כתב מרכס את "המניפסט הקומוניסטי" שהיה הפרוגרמה הראשונה של מעמד הפועלים. במניפסט זה הוא קרא לפועלים להתאחד סביב הסיסמא: "פועלי כל העולם התאחדו!" וקבע בצורה ברורה כי – לפועלים אין מולדת !

העמדה המרכסיסטית בשאלה הלאומית

לכאורה, קיימת סתירה בין תמיכת המרכסיסטים בתנועות לאומיות המונהגות על ידי הבורגנות, ובין השלילה של הלאומיות כרעיון שאינו פרולטרי. ואולם, אם נבחן את השאלה במסלולה ההיסטורי, נמצא שהסתירה טמונה ברעיון הלאומיות עצמו ולא במרכסיזם. המרכסיסטים ראו בצורה חיובית את ההתפתחות הקפיטליסטית ואת צמיחת הלאומיות שחברה אליה, משום שהיא חיסלה את המשטר הפיאודלי המפגר, שהצמית את האיכר לקרקע ולאדוניו. צמיחת המעמד הבורגני גררה עמה את צמיחתו וגידולו של מעמד הפועלים. אם נסכים שהקפיטליזם הוא שלב שאין מנוס ממנו בדרך לבניית משטר סוציאליסטי, הרי שמעמד הפועלים חייב היה לתמוך במאבק הבורגנות נגד המשטר המלוכני הקודם. ואולם, תמיכה זו הגיעה לסופה עם עליית הבורגנות לשלטון והתגבשות שלב המדינה הבורגנית. או אז התפנתה הבורגנות לניצול הפועלים מחד ולכיבוש אסיה אפריקה ואמריקה הלטינית מאידך.

מרכס הזהיר את הפועלים לבל יפלו בפח הסכסוכים הלאומיים המשרתים את הבורגנות הלאומית בתחרותה נגד הבורגנות במדינות אחרות. תחרות זו הובילה למלחמות הרסניות שהגיעו לשיאן הטרגי במלחמת העולם השניה. מרכס לימד את הפועלים שהבורגנות מאוחדת בעוינותה לסוציאליזם ובשאיפתה למנוע ממעמד הפועלים להגיע לשלטון, דבר שאכן הוכח בבריתות השונות שנכרתו נגד בריה"מ.

עמדת לנין על תנועות השחרור הלאומי

בתקופתו של לנין בלטו תנועות שחרור לאומיות מזן חדש. היו אלו תנועות של עמים שדוכאו ונוצלו על ידי הקולוניאליזם שבמאה הקודמת נשא את דגל הלאומיות והקידמה. הקפיטליזם הקולוניאלי הגיע לשלב העליון בתהליך התפתחותו. לשלב האימפריאליזם. המהות של שלב זה היא היציאה מגבולות המדינה הלאומית, ובניית כלכלה עולמית על ידי שוד עמי תבל, ניצול אוצרות הטבע וכוח העבודה הזו

עמודים: 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36 37 38 39 40 41 42 43 44 45 46 47 48 49 50 51 52 53 54 55