השאלה הפלסטינית והאלטרנטיבה הסוציאליסטית

הישראליות הפעילות בבורסה של ניו יורק עולה על מאה, והיא נחשבת למדינה השניה במספר החברות הנסחרות בוול-סטריט אחרי קנדה.

השינויים המבניים בכלכלה הישראלית, שהתבטאו בהורדת מכסים, פגעו בתעשיות המסורתיות המקומיות, כמו הטכסטיל המתכת והעץ, ואפילו בתעשיית ההנעלה שהעסיקה ידיים עובדות רבות. שינויים אלה גרמו לעליה באחוז האבטלה בישראל, והביאו לצמצומים ולפיטורי עובדים גם בתחום התעשיה האווירית והבטחונית. מצד שני, עברו ההשקעות לתחום הטכנולוגיה המתקדמת ורשתות האינטרנט. עם כניסת הפועלים הזרים דרך חברות כוח אדם פרטיות, עלה אחוז האבטלה והגיע ל- 9%. כדאי להזכיר שהאבטלה נפוצה בעיקר בין הפועלים הערבים אזרחי ישראל, ובמספר עיירות פיתוח רחוקות מהמרכז.

בשנתיים האחרונות בלטה התופעה של חברות אמריקאיות הקונות חברות ישראליות לטכנולוגיה מתקדמת (high tech). ישראל הכינה עצמה להתפתחות זאת בשנים האחרונות, דרך הקמת קרנות השקעה לתמיכה בפרוייקטים הקשורים בהמצאות טכנולוגיות (start up). כמות ההשקעות בקרנות אלו הגיעה ל- 800 מיליון דולר בשנת 1997, בעוד שבשנת 1985 היא לא עלתה על 29 מיליון דולר. בכך הלכה ישראל בעקבות ההגיון של ההון האמריקאי, המעדיף לקנות חברות טכנולוגיות מתקדמות קטנות ולהעביר את הידע לארה"ב, על פני השקעה בתעשיות מקומיות ויצירת מקומות עבודה חדשים.

למרות הצלחתה הגדולה בתחום הטכנולוגיה, ישראל ממשיכה לסבול מבעיות כלכליות עצומות, כתוצאה ממיקומה הגיאוגרפי מצד אחד, והרכבה החברתי מצד שני. ואולם, לפני שנכנס לפרוט אותן בעיות, כדאי להבהיר שסוד ההצלחה הישראלית אינו טמון במאמציה העצמיים בלבד, אלא נובע מעשרות אלפי מהנדסים ומומחים רוסים שהגיעו לישראל לאחר נפילת בריה"מ. אין לשכוח גם את התמיכה האמריקאית, את תרומות יהודי אמריקה, את הפיצויים מגרמניה, ואת ההלוואות הנוחות שניתנות לאזרח הישראלי ומעניקות לו רמת חיים גבוהה ממה שיכולה להבטיח לו הכנסתו הריאלית.

הבעיות הפוליטיות בתוך ישראל וכלפי הפלסטינים, לא מאפשרות לה לייצב את משקה הקפיטליסטי. עצם קיומה טרם הוכרע, למרות ההסכמים שנערכו עם הפלסטינים. חוסר היכולת של ישראל לבלוע את העם הפלסטיני, או להפרד ממנו פוליטית וכלכלית, יוצרים מקור מתמיד לחיכוכים, שיש לו השלכות ישירות על העולם הערבי. בעיות כרוניות אלה מקשות על ישראל לספק יציבות בטחונית הנחוצה למשיכת הון זר יציב ומתמיד שרווחיו מובטחים. דעת הקהל הערבית מתנגדת לנורמליזציה עם ישראל, לאחר שהתברר שהמרוויח היחיד ממנה הוא ההון הישראלי, ואילו העם הערבי ממשיך לשקוע בעוני ובאבטלה.

ההשקעות אינן מגיעות לארצות ערב

למרות השינויים המבניים בכלכלה, לא הצליחה ישראל עד היום ליצור אווירה נוחה שתמשוך השקעות זרות אליה, זאת בשל המתח הבטחוני המתמיד. במשך השנים שלאחר חתימת הסכם אוסלו והסכם הערבה, גדלה העוינות הערבית והפלסטינית כלפי ישראל , והתחזקה התנועה הערבית העממית והתרבותית המתנגדת לנורמליזציה עם ישראל ולקשרים הכלכליים עמה. עמדה זו התחזקה בצורה דרסטית עקב ההאטה בפעילות הכלכלית בשטחים הכבושים בשיעור של 30% ביחס לרמתה לפני חתימת הסכם אוסלו.

מידת התלות של הפלסטינים בכלכלה הישראלית העמיקה עקב המנעותם של בעלי הון פלסטינים וזרים גם יחד 

עמודים: 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36 37 38 39 40 41 42 43 44 45 46 47 48 49 50 51 52 53 54 55