השאלה הפלסטינית והאלטרנטיבה הסוציאליסטית

הפועלים. הוא גם מעמיק את הפער בין העמים המדוכאים ובין האימפריאליזם. הסכם אוסלו, במקום שיגשר על התהום הפעורה בין העם הישראלי והפלסטיני, העמיק אותה עד לסף של התפוצצות וסתם את הגולל באופן סופי על כל אפשרות של דו קיום בצל המשטר הנוכחי.

גם אם קשה היום להגדיר את המסגרת המדויקת שבה תמצא הבעיה הפלסטינית את פתרונה, הרי ברור כי פתרון זה יבוא על חשבון המדינה הציונית. התנועה הציונות דחתה את כל הפתרונות שהיו מבוססים על פשרה. היא ניצלה את הקוניוקטורה ההיסטורית הנוכחית כדי לכפות את תוכניתה הקולוניאליסטית על העולם הערבי. מה שכן ניתן לקבוע היום במדויק, הוא כי אין פתרון לבעיה הפלסטינית במנותק מהפתרון הסוציאליסטי. ללא שינוי מהפכני בחברה לא יוכלו העמים המדוכאים להשתחרר. במערכה הזאת לשחרור ימלא מעמד הפועלים תפקיד מנהיג. זאת לאחר שהבורגנות הוכיחה את קוצר ראותה ואת נכונותה לסחור עם האימפריאליזם בעקרונות הלאומיים.

נצחון המהפכה הלאומית, הנושאת תכנים מעמדיים סוציאליסטים, מותנה בחורבנה של הבורגנות הפלסטינית.זו נצמדה להון הישראלי והאמריקאי כדי להגן על האינטרסים הצרים שלה, כשהיא מפקירה את העם הפלסטיני טרף לניצול מעמדי ולשלילת כל זכר לזכויותיו הלאומיות והפוליטיות. הבעיה הפלסטינית הפכה לבעיה של מנהיגות ופרוגרמה. לא יהיה ביכולתה לנצח את לא תצמח מקרבה הנהגה חדשה שתוכל לארגן תנועה עממית אדירה על בסיס הפרוגרמה הסוציאליסטית כאלטרנטיבה יחידה למשטר הקפיטליסטי הנוכחי.

פרק 11: משימתנו הנוכחית – בניית אלטרנטיבה מהפכנית

המסקנה העיקרית העולה מהניתוח שפרשנו לגבי המצב הבינלאומי הערבי והפלסטיני, היא כי אין כיום תוכנית והנהגה אלטרנטיבית לסדר העולמי החדש. השינויים המהפכניים לא יוכלו להתרחש ללא התערבות הגורם המודע. גורם שיוכל לנצל את משבר השיטה הקפיטליסטית כדי לבנות משטר סוציאליסטי חדש על חורבותיו.

השואה האמיתית שהאנושות עומדת מולה אינה רק רעב עוני ואבטלה הפוגעת בשני שליש מתושבי כדור הארץ. מדובר על העדר אלטרנטיבה פוליטית מאורגנת וחזקה שתוכל להציל את האנושות מסכנת החורבן שהמשטר הקפיטליסטי מובילה אליו. משבר ההנהגה הפוליטית נובע מהתמוטטות המפלגות הקומוניסטיות על שלושת זרמיהן. הזרם הראשון היה מורכב מהמפלגות הקומוניסטיות אשר אמצו את הקו של מוסקבה. מפלגות אלו הפכו ברובן למפלגות רפורמיסטית בנוסח המפלגות הסוציאל דמוקרטיות שאפיינו את התקופה שלפני התמוטטות בריה"מ. הזרם השני, שכלל את המפלגות הסוציאל דמוקרטיות עצמן, הפעילות היום באנגליה, צרפת וגרמניה, עבר לחלוטין לצד של הסדר העולמי החדש. ובאשר לזרמים הרדיקלים, המאואיסטים ביניהם (תומכי דוקטרינת מאו צה טונג) נחלו מפלה בעקבות כניעת המפלגה הקומוניסטית הסינית לתכתיבי הגישה הקפיטליסטית. ואילו הטרוצקיסטים, אשר דגלו במהפכה נגד המשטר בבריה"מ ותמכו בתנועות ההתנגדות למשטר, סייעו בסופו של דבר למערכה האימפריאליסטית לחסל את המשטר הסוציאליסטי בבריה"מ כדי לשלוט בלעדית על העולם.

השרדותן של מפלגות אלו, שקפאו על שמריהן, מעיד על כך כי התקופה הנוכחית היא תקופת מעבר. אלו הם שרידים מתקופה שקדמה לגלובליזציה, בעלי פרוגרמה בלתי מפותחת שהפכו ספיחים למשטר הקיים. שרידים אלה יעלמו כאשר יתחדדו המשברים החברתיים והפוליטיים של המשטר העולמי.

עמודים: 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36 37 38 39 40 41 42 43 44 45 46 47 48 49 50 51 52 53 54 55