השאלה הפלסטינית והאלטרנטיבה הסוציאליסטית

משבר השיטה הקפיטליסטית שאנו עוברים כיום, עדיין לא הגיע לבשלות מלאה. המלחמה בין המעצמות הגדולות נשארה תחומה באזורים מסוימים כמו במפרץ הפרסי, בארצות הבלקן וכיום בקווקז. הממשל האמריקאי חושש מהתרחבות מעגל המלחמות בקנה מידה עולמי, ומנסה לרסן את המצב. אלא שהמשבר הפנימי ברוסיה והמתח בין ארה"ב וסין מצביעים על אפשרות של התפרצות משבר עולמי.

המשברים הכלכליים פוגעים במדינות השוליים, ועדיין לא הגיעו למרכז בניו-יורק. מצד שני, העליה המתמדת של מחירי המניות בבורסה בוול-סטריט מפחידה את נגיד הבנק הפדרלי האמריקאי, אשר החל לאחרונה להזהיר מאסון דומה לזה שאירע ב- 1929, עם התמוטטות הבורסה.

בניית זרם רעיוני ופוליטי חדש הנו תהליך הדרגתי התלוי בהתפתחויות אובייקטיביות. אנו עדים לשינויים בתודעה של עמים עקב העמקת המשבר. תודעה חדשה זו החלה להתפתח עקב התגברות חוסר היציבות, מלחמות, אבטלה, התפשטות הפשיעה ואף נסיגה תרבותית ומוסרית. מצד שני, אנו מתחילים לשמוע ביקורת חמורה על המשטר העולמי הקפיטליסטי מצד מומחי כלכלה קפיטליסטיים מרכזיים, תופעה המעידה כי החיפוש אחר תחליף למשטר הנוכחי הפך לתופעה עולמית.

הרשות של ערפאת ללא אופוזיציה

עשור לאחר מלחמת המפרץ עומד מעמד הפועלים הערבי בפני אותו מצב שעמד מולו מעמד הפועלים בכל מקום ומקום. מפלגות השמאל המסורתיות, אשר יצגו את מעמד הפועלים, הגיעו לסוג של דו-קיום עם המשטר. מה שקורה במצרים נכון גם בירדן, תוניס, מרוקו ותימן. המכנה המשותף למדינות הערביות היום הוא אימוץ התוכנית של קרן המטבע הבינלאומית הקוראת להפרטת הכלכלה וחיסול הסיוע החברתי. בכל המדינות האלו מתמצה תפקיד האופוזיציה במחאה נגד התוצאות החברתיות של התוכנית הכלכלית. אף אחת אינה מעיזה לפגוע בלגיטימציה של השלטון או לפעול להחלפתו.

שיתוף הפעולה בין האופוזיציה השמאלית והמשטרים הערבים גרם לאבדן אמינותה בעיני מעמד הפועלים. זאת במצב שהעולם הערבי סובל מבעיות חמורות ביותר של אבטלה, מחסור במזון ושחיתות. מעמד הפועלים והאיכרות נשארו ללא מפלגה שתארגן את השינוי המהפכני.

למרות דו הקיום בין המשטר והאופוזיציה, המצב הפנימי בעולם הערבי מוביל להתחדדות היחסים בין העמים והמשטרים וגורם לחוסר יציבות. השחיתות הפכה לאחד המאפיינים הבולטים של המשטרים הערבים המשלשלים לכיסיהם את כספי המדינה במקום להשתמש בהם לפיתוח הכלכלה.

מה שקורה בתחום הרשות הפלסטינית משקף את המצב במדינות הערביות השכנות. הרשות הפלסטינית מנהיגה משטר של דיכוי במלא מובן המילה, תוך חיקוי המשטרים הערבים. היא עוצרת מאות פעילים של התנועות האסלאמיות ומזלזלת בחוק ובהחלטות המועצה המחוקקת שלה. לעומתה, האופוזיציה הפלסטינית רואה את המשטר כמצב קבוע. אין היא מציעה פרוגרמה אלטרנטיבית ומסתפקת במחאה מילולית נגד חוסר יעילותם של מנגנוני הרשות. כאשר מנגנון זה מעורר זעם עממי, ממהרת הרשות לשחרר לחץ ולהחליף את הממשלה כדי לחפות על השחיתות ולהציל את משטרה.

האופוזיציה השמאלית הפלסטינית דורשת להחזיר לאש"ף למעמדו. אולם, התביעה של האופוזיציה להחיות את מוסדות אש"ף באמצעות שיתוף פעולה עם ארגון פת"ח ועם מנגנוני הרשות, אינה אלא אחיזת עיניים. תביעה זו מצביעה על פשיטת הרגל של השמאל המסורתי, אשר

עמודים: 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36 37 38 39 40 41 42 43 44 45 46 47 48 49 50 51 52 53 54 55