השאלה הפלסטינית והאלטרנטיבה הסוציאליסטית

מהפכני. ללא ספק, ביטאה הבורגנות, כמעמד העולה, את שאיפת העמים להשתחרר מהמשטר הפיאודלי שנמשך 1300 שנה. עם שקיעת המשטר הפיאודלי נסוג הרעיון הדתי, שלא הצליח להציג תוכנית כלכלית ומדינית אלטרנטיבית המשתווה לזו שהציעה המהפכה הצרפתית לעמים. לא במקרה הצליח הרעיון הלאומי החדש לנצח את המשטר הישן במאבקים רבים ברחבי העולם.

ראשיתו של השינוי באמריקה הצפונית, שהכריזה על הקמת משטר רפובליקאי מודרני 13 שנה לפני המהפכה הצרפתית. אולם, בשל מעמדה המרכזי בלב אירופה הישנה, מילאה דווקא המהפכה הבורגנית הצרפתית תפקיד מכריע בערעור יחסי השלטון והקניין הישנים, ששלטו בכיפה באירופה ובאסיה.

בהיעדר בורגנות תעשייתית מקומית, "הרעיון הלאומי" חדר לעולם הערבי מבחוץ ולא התפתח בתוכו בצורה טבעית. האימפריה העות'מאנית בנתה את כוחה על הבסיס האסלאמי. בדומה לאמפריות הפיאודליות היא נשענה על האידאולוגיה הדתית ובכך קיבעה את הפיגור של העולם הערבי. הבסיס הרעיוני של תנועת השחרור הערבית, ששאפה להפטר משליטת המשטר העות'מאני המפגר היה הלאומיות הערבית, שאימצה את יסודות המחשבה הלאומית האירופית המודרנית.

את ניצני המחשבה הלאומית החילונית ניתן לאתר במזה"ת במשטרו של מחמד עלי באשא במצרים במחצית הראשונה של המאה ה- 19. הוא הושפע מרעיונות המהפכה הצרפתית וממלחמות נפוליון. מוחמד עלי, אלבני במוצאו, היה שליט ממונה מטעם המשטר העות'מאני. הוא ניסה לערוך רפורמות חקלאיות, לבנות תעלות השקיה ולהקים גרעין של תעשיית טכסטיל במצרים. אולם, הוא ערך את כל הצעדים כרפורמות יזומות מלמעלה. במצרים לא היה מעמד כלכלי בורגני שיכול היה להשתלב ביוזמות של מוחמד עלי. הכלכלה היתה אגררית ומפגרת והאימפריה העות'מאנית לא היתה מעוניינת אלא בגביית מעט המסים שהצליחה לגבות. מוחמד עלי נאלץ ללוות כספים ממדינות במערב ויוזמותיו ירדו לטמיון בהיעדר תשתית קפיטליסטית לפיתוחן. אולם, חשיבותו של מוחמד עלי היתה בכך שהוא ניסה לקרוא תגר מסויים על הקפאון שהשליטה האמפריה העותומנית.

לאור כשלון המפעל הלאומי הערבי החילוני והכפפתו לתכתיבי הקולוניאליזם, התפתח במקביל לזרם הלאומי, החילוני באופיו, יריב מושבע בדמות הזרם הדתי, שהופץ על ידי פילוסופים כמו ג'מאל א-דין אל-אפע'אני.

הקולוניאליזם המערבי, בעיקר הבריטי והצרפתי, אשר בראשית דרכו הווה משענת לזרם הלאומי במערכה נגד האימפריות הישנות, העות'מאנית הרוסית והאוסטרית, לא ראה עתה בשחרור העמים, שמחוץ לאירופה, אינטרס חברתי או כלכלי. להפך, ערעור האימפריה העות'מאנית נועד לאפשר השתלטות מחדש על חלקיה, הפעם על בסיס קפיטליסטי חדש.

לנושאי האידאולוגיה הלאומית הערבית, כדוגמת מחמד עלי, שנטו לתמוך במשטר הקפיטליסטי, לא היה מעמד בורגני להשען עליו. גם האידאולוגיה הדתית, נמצאה בסתירה. בשל הזיהוי שעשתה בין הקולוניאליזם (המנצל) לבין המשטר הקפיטליסטי היא שללה, שלא בצדק, את הקידמה והמודרניזציה שהביא עמו הקפיטליזם. וכך מצאו שני הזרמים, הלאומי והדתי, את תמיכתם בקרב מעמדות הביניים (פקידים, סטודנטים, סוחרים קטנים), שהורחקו מכל השפעה פוליטית ומכל שליטה במערכת הכלכלית שהמשיכה להיות מוחזקת בידי כוחות קולוניאליסטים זרים.

 הבורגנות עוברת לשלב הקולוניאלי

לאחר הנצחון על הפיאודליזם איבדה האידאולוגיה הלאומית את אופיה המתקדם, והפכה לכלי בידי

עמודים: 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36 37 38 39 40 41 42 43 44 45 46 47 48 49 50 51 52 53 54 55