השאלה הפלסטינית והאלטרנטיבה הסוציאליסטית

המדינות המפותחות להתפשטות על חשבון מדינות אחרות. בסוף המאה ה- 19 וראשית המאה ה- 20, הגיעו המדינות הקולוניאליות המתועשות באירופה למיצוי שליטתן. מכאן ואילך החלו להופיע ניגודים שאינם ניתנים לגישור והוחרף העימות הפנימי ביניהן. התהליכים האלה הובילו, בשנת 1914, לפרוץ מלחמת העולם הראשונה. בעקבות מלחמה זו השתלטו צרפת ואנגליה, שהיו המדינות המפותחות ביותר מבחינה פוליטית וכלכלית, על שברי האימפריה העות'מאנית. אותו מעמד בורגני, שהצליח בשליש האחרון של המאה ה- 19 לאחד את גרמניה ואיטליה, איבד את אופיו המתקדם, המשחרר, והפך לכח חברתי שמרן השואף לפרוס את שלטונו על העולם ולמנוע התפתחות של כוחות כלכליים ופוליטיים חדשים שיאיימו על המונופול שיש לו על כוחות השוק.

תהליך זה גבר בתחילת המאה ה- 20 . ניתן לאתר שינויים מרחיקי לכת בתכנים של האידאולוגיה הבורגנית. היא התרחקה לחלוטין מהמסרים המקוריים של המהפכה הצרפתית, שהפיצה את רעיונות השוויון והאחווה בין העמים והבטיחה לבטל את האפליה בין בני האדם על בסיס לאום, גזע ודת. התכנים החדשים בטאו זלזול ועוינות כלפי כל מה שהוא שונה. היא שללה כל תרבות ושפה השונה מהתרבות הלאומית. טיפוח העוינות והלאומנות השוביניסטית שימש דלק למלחמות שפרצו בין המדינות המתועשות. ההסתה של עם כנגד עם, שנועדה להגדיל את רווחי המעמד הקפיטליסטי, חזרה על עצמה בשתי מלחמות עולם במהלך המאה ה- 20 והביאה את האנושות לסף אבדון.

הגזענות הינה אחד המאפיינים החשוכים של הסכסוכים הלאומיים הקולוניאליים. היא מתבטאת ביחס נחות כלפי האזרחים בקולוניות יהיו אלו השחורים באפריקה, ההודים בהודו, או הערבים במזה"ת. הקולוניאליזם התבסס על פטרנליזם שגרס כי העמים ב"פריפריה" אינם מסוגלים לנהל את ענייניהם בעצמם.

התנועה הציונית, שצמחה בסוף המאה ה- 19 ינקה לתוכה את האידאולוגיה הלאומית האירופית – בשקיעתה. המפעל הציוני נועד להבנות כחלק מן המפעל הקולוניאליסטי במזה"ת. ההשתלטות הבריטית על חלקים מרכזיים במזה"ת לאחר מלחמת העולם הראשונה הלכה יד ביד עם טיפוח הציונות בדיוק כמו הדגם שהתפתח ברודזיה ודרום אפריקה.

האידאולוגיה הלאומית הקולוניאליסטית נכנסה לסתירה עם האידאולוגיה הלאומית המתקדמת בה תמכו העמים המדוכאים. הקולוניאליזם לא היה מוכן להעניק לעמים המדוכאים את מה שהעניק לעמיו שלו, כלומר, חברה דמוקרטית מודרנית, עצמאות פוליטית וכלכלה מתקדמת שתבטיח את רווחת העמים. נכון שהקולוניאליזם הקים בקולוניות מספר פרוייקטים של תשתית כמו פסי רכבת, מפעלי תעשיה, ורשת דרכים, חשמל וטלפון. ואולם, אלה לא הוקמו לשרות תושבי הקולוניות, אלא לניצול טוב יותר של אוצרות הטבע וכוח העבודה לטובת ההון הקולוניאליסטי.

השפעת המהפכה הרוסית על התנועה לשחרור לאומי

נצחון המהפכה הרוסית בשנת 1917, והקמת המדינה הסוציאליסטית הראשונה בהסטוריה, פתחו עידן חדש בפני תנועות השחרור שנמשך 70 שנה עד התמוטטות המחנה הסוציאליסטי בשנת 1990. מהפכת אוקטובר הסוציאליסטית היתה מעין תשובה של מעמד הפועלים לטבח הברברי שיזמה הבורגנות במלחמת העולם הראשונה (1914 – 1918), כשהיא נלחמת על נתח גדול יותר מעוגת השליטה בקולוניות.

עמודים: 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36 37 38 39 40 41 42 43 44 45 46 47 48 49 50 51 52 53 54 55