איראן ארכיון

קאסם סולימאני כבר לא עמנו, ורבבות בסוריה, תימן, לבנון ואפילו בתוך איראן עצמה חגגו את מותו. ישראל לא חגגה, היא הביעה תמיכה רפה במעשהו של הנשיא טראמפ, תוך הוראה מפורשת […]

המשך קריאה..

חמש שעות תמימות דן הקבינט הבטחוני מדיני בנושא האיראני, ארוע שהפרשנים הישראלים מנסים לפענח בלי הצלחה. הדיון נסוב על השאלה האם נתניהו ממציא בעיה בטחונית, או שבפנינו מצב באמת דחוף […]

המשך קריאה..

שבועיים לפני הבחירות נתניהו עשה את זה שוב, ועם ישראל חזר להתרווח בנחת בכורסא. הוא גם נתן סטירה מצלצלת לנסראללה, וגם יצא מזה בזול. זה היה מדהים, כי הפרשה כולה […]

המשך קריאה..

הפלת מטוס הביון הרוסי ע"י מערך ההגנה האוירי הסורי מראה כי גם בסוריה תרופת הפלא הישראלית, "הקופקסון הצבאי", אם תרצו, לא עובדת. אלא שהפעם מי שעומד מול נתניהו אינו איסמעיל הנייה אלא וולדימיר פוטין. ההסתבכות בסוריה נובעת מהתפיסה השגויה הגורסת שלישראל ולרוסיה אינטרס משותף, מאחר ושתיהן רוצות לסלק את האיראנים ואת חיזבאללה מאדמת סוריה. מכאן נובעת המסקנה שהפצצת מטרות איראניות בסוריה משרתת גם את האינטרס הרוסי, וככל שירבו כן ייטב לשני הצדדים.

המשך קריאה..

הפתרון על פי נתניהו הוא ללא ספק "עיסקת המאה" אשר זוכה כנראה לתמיכת בני בריתו הערבים מהציר "הסוני", אלא שללא הנהגה פלסטינית שתסכים ותוכל לממש את העיסקה המוצעת, היא לא תחרוג ממה שהיא כבר עכשיו, תכנית על הנייר שלא ניתנת למימוש.

המשך קריאה..

דו"ח פוליטי שהוגש לוועד המרכזי של ה- 13.5.2018 כותרת המסמך שהוגש לוועד המרכזי בראשית השנה היתה "ההכרה בירושלים כבירת ישראל קברה את פתרון שתי המדינות". שלושה חודשים לאחר מכן אנחנו […]

המשך קריאה..

בנובמבר אשתקד ביקר תומאס פרידמן בסעודיה, ישב בכורסה מרווחת בארמונו של יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמן הידוע בכינויו MBS, ויצא בכותרת בומבסטית בניו יורק טיימס: "האביב הערבי הסעודי, סוף […]

המשך קריאה..

בזמן שהארץ רועשת וגועשת סביב "החוק הפולני", הזימון של נתניהו להעיד בפרשת הצוללות, והתכניות לגרש אלפי מבקשי מקלט, נתניהו עורך בליץ דיפלומטי, ובהפרש של ימים ספורים פוגש גם את דונלד טראמפ וגם את ולדימיר פוטין.

המשך קריאה..

רחוק מהבירה טהראן, ובלי התראה, צצה לה משום מקום ההפגנה הראשונה בעיר משהד, אחד המעוזים של משטר האייתולות באיראן, במה שנראה כגרסה חוזרת של האביב הערבי. משהד, כמו סידי בוזיד בתוניסיה, דרעא בסוריה, ומחלה אל-כוברא במצרים, היא עיר פריפריאלית, שגם בה העוני, האבטלה, השחיתות והדכוי השלטוני דחפו את האזרחים להתקומם נגד המשטר. למעט תוניסיה, אזרחי אותן מדינות חוו מלחמות אזרחים קשות שהביאו להרס מדינותיהן. המתבונן מהצד יכול היה להסיק שהעולם הערבי, השבטי והמפולג לעדות, לעולם לא יצליח להקים משטרים דמוקרטיים ומודרניים, כפי שבקשו הצעירים אשר כבשו את הככרות והפילו משטרים דיקטטורים.

המשך קריאה..

"הממשלה גוררת אותנו למלחמה" כך הכתיר ידיעות אחרונות (22.10) את מאמרו של האלוף (מיל') עמירם לוין שהתריע: "מי שעיניו בראשו וכוחו במותניו חייב להתגייס כדי לסיים את כהונת הממשלה טרם […]

המשך קריאה..