דעם – גרין ניו דיל ישראלי פלסטיני

פעם היו לסמי חלומות. אבל מאז אותו היום בו שלושה חיילים תקפו אותו, קיללו את אמא שלו, היכו אותו, התעללו בו והשליכו אותו שותת דם ועצמותיו שבורות – אין לו יותר חלומות. מאז הוא רק שורד.

המשך קריאה..

אם נשאל את ילדי הגן מה עושה מורה, ישיבו כי המורה מלמד. ואם נשאל מה עושה הרופא, ישיבו כי הלז מרפא. ואם נוסיף וננדנד, כמעשה הורים אמביציוזיים שלנגד עיניהם עומד תפקידם כמתווכי המציאות עבור ילדם, ונשאלם מה עושה האדריכל, ישיבו המעורים שבהם – מתכנן מבנים. תפישה זו יפה אמנם לכיתת הדרדקים, אך כשם שהפרה במציאות אינה "נותנת" לנו חלב, כך גם האדריכל (וכמוהו אנשי מקצוע רבים אחרים) אינו בפשטות "מתכנן מבנים", אלא מבקש לתכנן את האופן שבו אנו חווים את המרחב. והאופן שבו הוא מעוניין שנחווה את המרחב, את המציאות היומיומית הקונקרטית שלנו, את ביתנו, תלוי במידה רבה באידיאולוגיה שבה הוא אוחז.

המשך קריאה..

עוד לפני ששני האמבולנסים נפגשו והילדה החולה נסעה עם אמה, הגיע למקום חניית האמבולנסים נציג הצלב האדום שסיפר על תינוק בן שבעה חדשים שפגם במוחו, אולי אפילפסיה, אולי משהו אחר. "חייבים להעביר אותו להדסה" אמר האיש.

המשך קריאה..

"אנחנו לא מוכנים להתנצל על העובדה שאנחנו ציונים", אמר שר האוצר יאיר לפיד כדי לתרץ את האפליה הבוטה כנגד ערבים, המובנית בחוק החדש המעניק ליוצאי צבא פטור מלא מתשלום מע"מ על דירה ראשונה. הכרזתו של לפיד מחזירה אותנו לשנת 1975, כאשר שגריר ישראל באו"ם, יצחק הרצוג, קרע לגזרים מעל במת העצרת הכללית את ההחלטה המשווה את הציונות לגזענות. בשנת 1991 אמנם התכנסה העצרת כדי לבטל את ההחלטה ההיא, אלא שישראל של 2014, בהנהגת הטריו נתניהו-בנט-לפיד, חוזרת ומאשרת שהציונות היא אכן אידאולוגיה מפלה על רקע גזעי, דתי, ולאומי. על פי לפיד, "מי שמשרת בצבא הוא אזרח טוב יותר וראוי יותר". לו היינו מייחסים משפט זה לנושא משרה רמה כמו לפיד בכל מדינה אחרת בעולם, מאריתריאה ועד גרמניה (שם היהודים פטורים משירות צבאי), יש להניח שלפיד ודומיו לא היו מתקשים להסיק על איזה מן משטר מדובר.

המשך קריאה..

הפועלים המועסקים באזור התעשייה עטרות נמנים בין היוצאים מהכלל. אבל אסור לטעות ולחשוב שהאישורים ניתנים להם מדאגה לפרנסתם ורווחתם.

המשך קריאה..

ג'ון קרי הסתבך. הוא הגה את המילה "אפרטהייד" כאשר הוא צפה את עתידה של ישראל, ולנוכח זעקות השבר שעלו בישראל ובקרב תומכי הימין בארה"ב הוא מיהר לתקן את עצמו. המילה אפרטהייד לא באה לתאר מציאות אלא להטיל ספק בלגיטימיות העתידית של המשטר הישראלי. קרי כמו רבים אחרים בא לברך ויצא מקלל, הוא בסך הכול אמר את המשפט הבא: " פתרון שתי המדינות יתברר כאלטרנטיבה המציאותית הריאלית היחידה. כי מדינה אחת מובילה או למדינת אפרטהייד עם אזרחים מדרגה שניה או למדינה ההורסת את האפשרות של ישראל להיות מדינה יהודית." בקיצור, המשך השליטה על הפלסטינים חותר תחת ההגדרה של ישראל כמדינה יהודית. דבריו של קרי העידו על ייאושו מהממשלה הישראלית, יותר מאשר על עמדתו כלפי ישראל.

המשך קריאה..

בכ"ט בנובמבר 2012 הכירה חמאס בישראל, ומעניין יותר, אז הכירה ישראל בחמאס. הימים ימי מבצע עמוד ענן. מורסי עוד נשיא מצרים, חמאס על הסוס וישראל לפני בחירות. מטרת "המבצע" להעביר מסר מרתיע כלפי חמאס וגרירת מצרים של מורסי לקחת חלק פעיל בריסון "האחות הקטנה" והאחריות הכלכלית על עזה. לחמאס וישראל אז קיים אינטרס משותף, פתיחת מעברי הגבול המצרי ושבירת המצור על עזה. כך האחריות על 2 מליון פלסטינים בגטו הגדול בעולם יועבר מישראל לרשות האחים המוסלמים (חמאס- מורסי, לא משנה), והפילוג הפוליטי והגיאוגראפי בין הגדה לעזה רק יעמיק.

המשך קריאה..

לכל איש יש שם וכל איש נושא על כתפיו צרור של סבל ואוחז בידיו צרור ניירות שבלעדיהם אינו קיים.

המשך קריאה..

לרגע אחד בלבד הצליח אבו מאזן לאחד את כולם: לא רק האיחוד בין פת"ח לחמאס, אלא בעיקר איחוד טוטאלי של ממשלת ישראל, שרבים נבאו את פירוקה. עדיין זכורה הפצצה שזרק נפתלי בנט, שאם ישחררו את האסירים הערבים הישראלים, תפרוש מפלגת הבית היהודי מהממשלה; וליברמן שהחרה החזיק אחריו. ימים כלילות נשאו ונתנו הצוותים, ציפי לבני, סאיב עריקאת והמתווך האמריקאי, מרטין אינדיק, בחיפוש אחר הנוסחה הגואלת, שתאפשר את הארכת תקופת המו"מ, וגם תשמור על שלמות הקואליציה הממשלתית. הפרשנים טחנו עד זרה את ההסבר הרשמי שהדבר בלתי אפשרי, מאחרואבו מאזן לא רק מתעקש על שחרור כל האסירים שהובטחו, כולל הערבים הישראלים, אלא גם מוסיף שני תנאים חדשים: דיון על הגבולות, והקפאת התנחלויות לשלושה חדשים. תגובתו של נתניהו הייתה מידית: "אבו מאזן לא רוצה שלום!".

 

המשך קריאה..