דעם – גרין ניו דיל ישראלי פלסטיני

עיתון הארץ מנסה למכור לנו את ליברמן החדש. בכותרת הראשית (2.1.14) הוא מודיע: "ליברמן לקראת הגעת קרי: 'יש לתת סיכוי למו"מ'". מהפרשן ברק רביד, אנו למדים שליברמן, בפאזה החדשה שלו, שינה את טעמו. עכשיו הוא מוכן לתת לקרי את מה שנתניהו מסרב לו מזמן - סיכוי למצות את המהלך שלו ללא פרובוקציות. בצד הישראלי של המתרס, אם כן, מסתמנת אופטימיות, גם אם זהירה.

המשך קריאה..

בישיבת הועד המרכזי שהתכנסה ביולי 2013 סקרנו את המצב במזרח התיכון על רקע הנסיגה הבולטת במעמדה של ארה"ב. בחנו את מהלך האביב הערבי על רקע ההפיכה הצבאית במצרים, ונסיגת הכוחות המהפכניים בסוריה מול העליה של אלמנטים ג'יהאדיסטיים ופילוגים עדתיים, שמשחקים לטובת המשטר הפשיסטי של אסד.

המשך קריאה..

לפני שבוע נחטפו ארבעה פעילים מרכזיים במרכז לזכויות האדם בדומא, השוכן בפרברי דמשק, אזור הנתון לשליטתו של "צבא האסלאם" בפיקודו של זהראן עלוש. החטופים הם רזאן זיתונה –  דמות מרכזית באופוזיציה האזרחית, עורכת דין שמגינה על אסירים בבתי המשפט של משטר אסד –  סמירה ח'ליל  , ואיל חמאדה, ונאזם חמאדי.

המשך קריאה..

גיא רולניק, העורך הכלכלי של "דה מרקר", יכול לחגוג על חשבון עמיתו סבר פלוצקר, העורך הכלכלי של "ממון". בקרב על חקיקת חוק הריכוזיות הייתה ידו של רולניק על העליונה. הניצחון הזה, לדבריו, הוא על קואליציה של "אנשי העסקים, טייקונים ורגולטורים, רואי החשבון, עורכי הדין, הכלכלנים והעיתונאים ששירתו אותם: הקואליציה שהכחישה את רעיון הריכוזיות – מועדון קטן שהשתלט על המדינה ועל כלבי השמירה, ומחסל את הדמוקרטיה והשוק החופשי – הייתה מקיר לקיר." (דה מרקר, 11.12) לרשימה שנוצחה על ידי רולניק אפשר להוסיף את העיתון המתחרה, ידיעות אחרונות.

המשך קריאה..

ההפגנות נגד תכנית פראוור היו סוערות גם אם לא המוניות, ועל כן עוררו רעש גדול. העיתונות הישראלית אוהבת תמונות של התנגשויות בין שוטרים ומפגינים ערבים כאשר דגלי פלסטין מתנוססים ברקע. דגלי פלסטין בהפגנות הפכו לאופנה של התרסה: ביבי רוצה שנכיר במדינה יהודית, לעומתו אנחנו מכירים רק בפלסטין, ובשבילנו אדמות הנגב הן אדמות פלסטיניות בדיוק כמו אדמות הגדה המערבית ועזה.

המשך קריאה..

ההסכם הקואליציוני שנחתם בימים האחרונים עם הסיעות המכנות את עצמן "הפלורליסטיות", צריך להדיר שינה מעיני כל הדואג לעתיד ירושלים ומבין את הסכנות הטמונות בגזענות.

המשך קריאה..

אבל האמבולנס שהגיע מפלסטין כדי להשיבה למקום מנוחתה האחרונה ושעמד מטרים אחדים מהחיילים לא זכה להתייחסות. התעלמו מקיומו. ועברו דקות ארוכות. כמו הייתה זו שגרה שאדם גווע מעוכב. בעצם הייתה זו שגרה שאדם גווע מעוכב. ושקט, לא מחאה ולא תלונה. רק החידלון והמוות נחו כעננה אפורה וסמיכה ונסעו משם לצדה של האישה כשהדרך נפתחה בפניה.

 

המשך קריאה..