סוריה ארכיון

הסיפור די פשוט. כאן בסוריה יש משטר שהורג בנתיניו בלי רחמים מזה שלושים חודשים. נוצר הרושם שמדובר במלחמת אזרחים מסתורית הכרוכה במציאות המורכבת של המזרח התיכון המפולג בין צירים פוליטיים שונים, אך האמת שונה לגמרי.

המשך קריאה..

נוכח האפשרות שארה"ב תשנה עמדתה ותפעל נגד המשטר הסורי עולות בשמאל ובימין קריאות בכותרת "לא למלחמה בסוריה". בפועל מהוות קריאות אלו אישור למשטרו של אסד להמשיך לטבוח את עמו בלי התערבות

המשך קריאה..

בסוף אסד סיפק את האקדח המעשן שדובר עליו כה רבות במהלך השנה האחרונה. גופות התינוקות המוטלות על הרצפה לא השאירו אף אדם אדיש, כמו גם סיבת המוות. לא היו עליהן סימני דם. המוות היה שקט ואכזרי. התמונות גם לא השאירו מקום לפקפוק בשאלה מי נושא באחראיות לטבח ולשימוש בגז קטלני. זהו משטר שכבר מעל שנתיים טובח בבני עמו בנשק קונבנציונלי, במטוסים ובטילי סקאד. הוא כבר גבה מחיר של למעלה מ- 100 אלף קרבנות בנפש, מאות אלפי פליטים ומליוני עקורים בארצם. שני מיליון בתים הרוסים. כפי שראינו אין אמצעי שמשטר זה בוחל בו כדי לשמר את שלטונו גם לא הנשק הכימי, האסור בכל האמנות הבינלאומיות.

המשך קריאה..

הקרב על אל-קוסייר הוכרע, העיירה הוחרבה, והתושבים שלא נהרגו בקרבות נפוצו לכל עבר. זהו ללא ספק נצחונו החשוב ביותר של משטר אסד על המורדים מאז פרצה המהפכה לפני כשנתיים. העיירה […]

המשך קריאה..

איסטנבול, ועמה כל ערי תורכיה, התקוממה נגד מה שכונה הדיקטטורה של "מפלגת הצדק והפיתוח", ונגד העומד בראשה, ראג'ב טייפ ארדואן. בתודעתנו, כיכר תקסים התמזגה עם כיכר תחריר, שדרות חביב בורגיבה התמזגו עם כיכר אל-עבאסיין בדמשק, ונראה היה שאנו מתבוננים בעוד אירוע מאלו שהתרגלנו אליהם מאז פרוץ האביב הערבי בחורף 2011. לא רק משום שמדובר בהפגנות ועצרות לא אלימות, אלא משום שמי שיזם אותו הם צעירות וצעירים משכילים ממעמד הביניים, אשר פסחו מעל ראשן של המפלגות המסורתיות ושל התקשורת הרשמית, והשתמשו ברשתות החברתיות לפרסום המתרחש ללא צנזורה.

המשך קריאה..

בין המעורבים בנעשה בסוריה, אין כל ויכוח על כך שהמשטר הסורי כפי שהוא סיים את תפקידו ההיסטורי, חוץ מהשילוש הבלתי קדוש של רוסיה, איראן ושלוחתה הלבנונית חזבאללה. אלא שבדרך אל נפילתו, המשטר הסורי גורר את האזור למלחמה, ומדביק את השכנים במחלה העדתית. עם כניסת חזבאללה למערכה, התפשט הקונפליקט מסוריה לעיראק, וכמובן ללבנון.

המשך קריאה..

עלי אבו עווד: (שיחת סקייפ ממג'ד אל שמס) ההתקוממות בסוריה היא התקוממות עממית ומרד בשלטון. ארגונים פוליטיים פעלו במחתרת תחת דיכוי קשה ביותר דבר שיצר שממה פוליטית במשך דורות. זו לא מהפכה של האיסלאמים ולא של הקומוניסטים אלא של העם כשלם. אני לא מודאג מתופעות של עליית זרמים סלפיים, כמו ג'בהת אל נוסרא, זהו פלג שולי שלא יהיה לו מקום בבניית סוריה החדשה כשנגיע לשלב הזה.

המשך קריאה..