כיבוש ארכיון

החלטת נתניהו להחרים את ועידת הליכוד ולוותר על ההתמודדות ליו"ר הוועידה, מעידה על מצבו הנחלש. המנצח הטרי ח"כ דני דנון ידוע בעמדותיו הקיצוניות, והוא כבר הודיע כי מוסדות הליכוד לא יאשרו כל הסכם עם הפלסטינים על בסיס שתי מדינות. לצדו עומד יו"ר הקואליציה הנוכחי יריב לוין, שמקדם את חוק יסוד "מדינת הלאום" כדי להדגיש את יהדותה של המדינה על חשבון אופייה הדמוקרטי. אביגדור ליברמן, שותפו של נתניהו, דואג מצדו להפיץ לכל עבר שאבו מאזן אינו פרטנר למו"מ מדיני. על פניו נראה שהליכוד מקדם אג'נדה של סיפוח כל "ארץ ישראל", בנוסף לחקיקה אנטי ערבית מובהקת.

 

המשך קריאה..

כאשר השווה נפתלי בנט את הפלסטינים לרסיס בישבנו של חייל גולני, הוא ללא ספק כיוון לדעת רבים בציבוריות הישראלית. מי שראה כיצד הנושא המדיני נדחק לשוליים במסע הבחירות האחרון, וכיצד תנועת המחאה חיבקה את המתנחלים, מבין שבנט אינו היחיד שחושב שעדיף לא לעקור את "הרסיס" כדי לא להסתכן בשיתוק, אלא להשאירו, דבר שיוביל לאי נוחות קלה בלבד מדי פעם. לא, לבנט שותפים רבים בכנסת ומחוצה לה.

המשך קריאה..

המשך קריאה..

אז מה היה לנו כאן? נשיא שמסמל את המעבר מעבדות לחירות, מדבר אל עם שעבר מעבדות לחירות, ו"ממליץ בחום" שיתנו לעם הפלסטיני ללכת גם הוא לחופשי. הייתי אומרת שזה היה נאום ציוני קלאסי של מר"צ, אלמלא המשפט הזה של אובאמה:

 

המשך קריאה..

שביתת הרעב של האסיר המנהלי סאמר עיסאווי הינה יוצאת דופן מכמה סיבות. ולאו דווקא בגלל אורכה (היא נמשכת למעלה מ-200 ימים ומסכנת את בריאותו ואת חייו) אלא משום שהיא צעד מחאה חסר תקדים. ההיסטוריה של האסירים הפלסטינים בבתי הכלא הישראלים עשירה במאבקים ומחאות אשר גבו קורבנות רבים, אך היו להם תמיד שני אפיונים: הראשון - הם בטאו החלטה קולקטיבית, והשני - הם תמיד דרשו לשפר את תנאי המאסר. השביתה הממושכת הנוכחית היא פועל יוצא של החלטה אישית, שמטרתה לכפות על ממשלת ישראל לשחרר את האסיר מכלאו.

המשך קריאה..

בחודש מרץ, לאחר שביבי יקים את ממשלתו החדשה, מתעתד הנשיא אובמה להגיע לביקור היסטורי ראשון בישראל וברשות הפלסטינית. אובמה רוצה לדבר עם העם בישראל, אבל בפיו אין כל בשורה. הנושא הראשון על סדר יומו העמוס של הנשיא האמריקאי יהיה איראן, ולאחריו סוריה.

המשך קריאה..