אוירה החמימה בכיכר, ההתחככות האינטימית בין יהודים וערבים, ההנפה המשותפת של דגלי ישראל לצד דגלי פלסטין פרטה על נימי נפשם של המשתתפים היהודים, הכמהים מזה 20 שנה לארוע יהודי ערבי ראוי לשמו. אלא שהאירוע הזה לא היו ראוי לשמו, כי הנאומים הנוחים לאוזן היו מהשפה ולחוץ, חוק הלאום קובע שהעברית היא השפה הרשמית והערבית נועדה לערבים, ומה שנאמר בעברית לא בהכרח נאמר בערבית.
"אם הממשלה יכלה לדבר עם החמאס כדי לשחרר חייל שבוי אחד, למה לא לדבר איתם כדי לשחרר מליוני בני אדם ממעגל הדמים?", כך קוראת מודעה שפרסמה חד"ש ביום ב', 19.11, וממנה משתמע כי חד"ש תומכת במו"מ מדיני. אלא שבאותו יום ממש פרסמו חד"ש ומק"י בשפה הערבית עמדה מנוגדת.
"אם הממשלה יכלה לדבר עם החמאס כדי לשחרר חייל שבוי אחד, למה לא לדבר איתם כדי לשחרר מליוני בני אדם ממעגל הדמים?", כך קוראת מודעה שפרסמה חד"ש ביום ב', 19.11, וממנה משתמע כי חד"ש תומכת במו"מ מדיני. אלא שבאותו יום ממש פרסמו חד"ש ומק"י בשפה הערבית עמדה מנוגדת.