פורסם ב 22 בדצמבר 2012 אין תגובות
"מנקודת מבטי כתושב שכונה מעורבת בדרום תל אביב אין כיום שום הבדל בין הפוליטיקה העולמית, הפוליטיקה הארצית והפוליטיקה השכונתית. מזה יותר מעשור אני עוקב אחרי הפעילות של אסמא אגבארייה זחאלקה וניר נאדר אצלנו בשכונות ובזירות אחרות, בתרבות ובמחאה. אני מכיר אותם, אני יודע שהלב שלהם תמיד במקום הנכון, ואני איתם גם במאבקים השכונתיים וגם במאבקים הארציים. בניגוד לכל המפלגות האחרות במדינת ישראל, שמשקפות כל אחת בדרכה את ההווייה העדתית שלה וכך למעשה משרתות ביחד את דחפי ההסתגרות התרבותית והאיבה השבטית ההולכים ומתגברים בחברה הישראלית, דעם צמחה והתגבשה מתוך המציאות המעורבת של השכונות ביפו ובדרום תל אביב. שלא כמו המפלגות האחרות, שהן מגזריות במוצהר או מגזריות בתחפושת, ולכן גם מורכבות על פי אותו היגיון מגזרי ותת-מגזרי (שריונים לנשים, לערבים או ליהודים), דעם היא המפלגה היחידה בישראל שלא רק מדברת על חברה משותפת, דמוקרטית וסולידרית אלא גם עושה פוליטיקה משותפת, דמוקרטית וסולידרית, וככזו היא כיום המפלגה היחידה בישראל שמציגה חזון חיובי, אמיתי וברור למאה העשרים ואחת. כל אדם במדינה הזאת שלא רוצה לראות את ילדיו או את ילדי שכניו גדלים במדינה דמויית לבנון שבה התושבים מתגוררים בערים לבנות או שחורות, מופרדים זה מזה בגטאות, בשכונות מגודרות או במחנות פליטים ושונאים זה את זה, כדאי שיפתח את לבו לחזון של דעם וייקח אותו בכל הרצינות. מול פוליטיקת השבטים והאינטרסים, דעם היא הפוליטיקה היחידה שאפשרית."
המשך קריאה..
