פורסם ב 26 באפריל 2014 2 תגובות
לרגע אחד בלבד הצליח אבו מאזן לאחד את כולם: לא רק האיחוד בין פת"ח לחמאס, אלא בעיקר איחוד טוטאלי של ממשלת ישראל, שרבים נבאו את פירוקה. עדיין זכורה הפצצה שזרק נפתלי בנט, שאם ישחררו את האסירים הערבים הישראלים, תפרוש מפלגת הבית היהודי מהממשלה; וליברמן שהחרה החזיק אחריו. ימים כלילות נשאו ונתנו הצוותים, ציפי לבני, סאיב עריקאת והמתווך האמריקאי, מרטין אינדיק, בחיפוש אחר הנוסחה הגואלת, שתאפשר את הארכת תקופת המו"מ, וגם תשמור על שלמות הקואליציה הממשלתית. הפרשנים טחנו עד זרה את ההסבר הרשמי שהדבר בלתי אפשרי, מאחרואבו מאזן לא רק מתעקש על שחרור כל האסירים שהובטחו, כולל הערבים הישראלים, אלא גם מוסיף שני תנאים חדשים: דיון על הגבולות, והקפאת התנחלויות לשלושה חדשים. תגובתו של נתניהו הייתה מידית: "אבו מאזן לא רוצה שלום!".
המשך קריאה..