התקנון של ארגון הפעולה הדמוקרטי – דעם, 1996

נכתב על ידי המזכירות של דעם בפברואר, 1996. אומץ על ידי הוועידה השנייה של המפלגה, שנערכה בחיפה בתאריך 10.2.96. אושר על ידי רשם המפלגות במרץ 1996

   חברות

א.      חבר/ה בארגון הפעולה הדמוקרטי יכול להיות כל אזרח מדינת ישראל שמלאו לו 18 שנה, בתנאי שהוא מסכים על העקרונות של המפלגה ומוכן להצטרף לאחת המסגרות הארגוניות שלה.

 ב.      חבר/ה חדש יכול להצטרף למפלגה דרך אחת הוועדות המקומיות בהמלצה של שני חברים.

 ג.        זכותו של חבר לבחור למוסדות המפלגה ולהציג עצמו כמועמד לכהן בהן.

 ד.      זכותו של חבר להביע את דעתו ולהצביע על כל הנושאים הקשורים למדיניות המפלגה והחלטותיה.

 ה.      כל חבר ישלם מסי חבר חודשיים, תרומתו לכיסוי הוצאות המפלגה.

 ו.        כל חבר מחויב להחלטות הרוב.

 ז.       כל חבר חייב להשתתף בצורה מסודרת במוסדות המפלגה ולהיות מוכן להקריב מזמנו וממשאביו למען המפלגה והאינטרס הציבורי.

 ח.      חבר מאבד את חברותו:

 – אם התנהג בצורה הסותרת את עקרונות המפלגה והתקנון שלה.

– אם לא שילם מסי חבר שלושה חודשים רצופים.

– אם נעדר משלוש ישיבות רצופות של מוסדות הארגון וזאת ללא סיבה מתקבלת על הדעת.

ט.      זכותו של חבר שהוצא משורות המפלגה על ידי אחד ממוסדותיה לערער למוסד מפלגתי גבוה יותר. במידה והערעור אינו מתקבל הוא רשאי לערער לוועד המרכזי.

 2.      הוועידה הכללית של המפלגה

א.      הוועידה הכללית היא המוסד העליון ביותר של המפלגה והחלטותיה מחייבות.

 ב.      הוועידה הכללית נערכת פעם בארבע שנים.

 ג.        הצירים לוועידה הופכים באופן אוטומטי חברים במועצה הכללית של המפלגה, המתכנסת לפחות פעם בשנה כדי לדון בבעיות נבחרות ובחידושים, ויש לה את אותן הסמכויות של הוועידה הכללית של המפלגה.

 ד.      הוועד המרכזי קובע לפני כל ועידה את יחסי הייצוג של הצירים לוועידה.

 ה.      חברי הוועד המרכזי וועדת הביקורת המרכזית הופכים אוטומטית צירים לוועידה.

 ו.        עם תחילת הוועידה הכללית מתפטרים כל חברי המוסדות המרכזיים, והוועידה בוחרת בנשיאות שתנהל אותה עד בחירת מוסדות חדשים.

 ז.       זכות הדיון פתוחה בצורה דמוקרטית בפני כל צירי הוועידה.

 ח.      לכל ציר או חבר מפלגה שאינו ציר, יש זכות להגיש הצעות פרוצדורליות או דף עבודה לעיון ולהחלטה בעניינו.

 ט.      החלטות הוועידה מתקבלות ברוב רגיל של הנוכחים.

 י.        לשום מוסד במפלגה אין זכות לשלוח צירים, הייצוג הוא על בסיס אישי בלבד.

 יא.   הבחירות הן אישיות וחשאיות, מלבד במקרה שאין יותר מועמדים מהמספר הדרוש, שאז הבחירה נעשית בהסכמה מחוסר מתחרים.

 יב.    הוועידה בוחרת ועדת ביקורת מרכזית בת שלושה חברים, שתפקידה לפקח על פעילות המפלגה ומוסדותיה, סניפיה וחשבונותיה הכספיים, להבטיח שלא תהיה חריגה מהתקנון.

 יג.     לחברי ועדת הביקורת המרכזית יש זכות להשתתף בישיבות הוועד המרכזי או כל מוסד אזורי או מקומי, כמו כן לראש ועדת הביקורת המרכזית יש זכות להשתתף בישיבות המזכירות או כל מוסד במפלגה.

 יד.    הוועידה בוחרת ועד מרכזי בן 20 חברים מבין הצירים לוועידה.

 טו.   לוועד המרכזי יש זכות לצרף חברים חדשים בתנאי שמספרם לא יעלה על חמישית ממספר חבריה.

  3.      הוועד המרכזי

 א.      הוועד המרכזי הוא המוסד שלו הסמכות להנהיג את המפלגה בין שתי ועידות. עליו להוציא מהכוח לפועל את החלטות הוועידה ולפעול ליישום הפרוגרמה של המפלגה ולקביעת עמדת המפלגה ביחס לכל נושא בהתאם לרוח התקנון והפרוגרמה שלה.

 ב.      הוועד המרכזי בוחר:

1. מזכירות מבין חברי הוועד המרכזי. 2. מזכיר כללי של המפלגה. 3. גזברות. 4. ועדת קבילות מרכזית. 5. ועדה איגוד מקצועית. 6. ועדת נשים. 7. ועדת נוער. 8. ועדת דוברות.

ג.        הוועד המרכזי נפגש פעם בכל שלושה חודשים או לפי דרישת שליש מחבריו.

 ד.      הוועד המרכזי מחליט על רשימת המועמדים לכנסת ומציגה להצבעה ואישור במועצה הכללית של המפלגה.

 4.      המזכירות – הוועד הפועל

 א.      הוועד המרכזי בוחר מבין חבריו, בבחירות חשאיות ואישיות, את המזכירות.

 ב.      המזכירות מקיימת את ישיבותיה מדי שבוע בשבוע, ובראשון יושב המזכיר הכללי או מי שממלא את מקומו.

 ג.        המזכירות מבצעת את החלטות הוועד המרכזי ומובילה את פעילות הוועדות המקומיות ופעילות המפלגה בכל התחומים.

  5.      הוועד המקומי

 א.      הוועד המקומי מהווה את המוסד הבסיסי של המפלגה וקושר בינה ובין הציבור הרחב. התפקיד המתחייב של הוועד המקומי הוא לדון במדיניות הכללית של המפלגה והחלטות המזכירות ולבצען הלכה למעשה. בנוסף לכך הוועד המקומי הוא המסגרת לגיוס חברים חדשים ודרכו מתממשת החברות במפלגה.

 ב.      הוועד המקומי בוחר לעצמו יושב ראש הנושא באחריות לארגן את הפעילות ולנהל את ישיבותיה השבועיות, והוא האחראי על הנושאים הכספיים, בהם גביית המסים ותרומות.

 ג.        הוועד המקומי מתכנס פעם בשבוע לדון בנושאים השייכים למקומו הגיאוגרפי או תחום פעילותו. הפגישות השבועיות של הוועדים המקומיים הופכות למעין בית ספר לפיתוח יכולת החשיבה וההבנה הפוליטית של חברי המפלגה לחינוכם ולהעלאת רמת המודעות שלהם כקאדר מנהיג, כדי שיוכלו לארגן את הציבור בזירות השונות בהם נמצאת המפלגה.

 ד.      יו"ר הוועד המקומי צריך לוודא שהדיונים המתקיימים בו לא יהפכו לוויכוחי סרק. לשם כך עליו לגבש תוכנית פעילות ברורה לכל חבר וחבר במהלך השבוע. כן עליו לקבוע תוכנית פעילות חודשית של הוועדה המקומית ולחלק את המשימות בין חבריה כדי שאכן ההחלטות שהתקבלו יבוצעו. כל חבר בוועד המקומי צריך להיות גורם פעיל באחד הפרויקטים שמארגן הוועד המקומי, מתוך הבנה שפרויקטים אלה יוצרים את האמצעי לקשור בין פעילות המפלגה והציבור הרחב, ויוצרים מסגרת לגיוס ידידים וחברים חדשים.

  6.      ועד הסניף

 א.      יושבי ראש הוועדים המקומיים במקום ישוב מסוים מהווים את ועד הסניף באותו אזור, ובסמכותם להחליט בכל הנושאים הקשורים לפעילות המפלגה באזור ולהנהיג את פעילות הוועדים המקומיים.

 ב.      ועד הסניף בוחר יושב ראש וגזבר הסניף.

 ג.        ועד הסניף מתכנס אחת לשבוע וקובע את תוכנית העבודה של הסניף.

  7.      הוועד האזורי

 א.      הוועד האזורי מורכב מיושבי ראש הסניפים וחברי הוועד המרכזי באזור. הוועד המרכזי מחלק את המדינה לאזורים בהתאם לחלוקה גיאוגרפית.

 ב.      הוועד האזורי מתכנס אחת לחודש ומחליט על כל הנושאים הפוליטיים והארגוניים הקשורים לאזור.

 ג.        הוועד האזורי יארגן אחת לשנה ועידה אזורית בה ישתתפו נציגי הסניפים של המפלגה באזור. ועידה זו תדון בבעיות המיוחדות של האזור ותקבע את העדיפויות של פעולת המפלגה באזור האמור.

 ד.      הוועדה האזורית בוחרת מזכיר ומזכירות לניהול פעילותה בין הישיבות, וביצוע החלטותיה.