לא בגינה הפרטית שלי
דוקומנטרי, 49 דקות, ערבית, עברית
הפקה – וידאו 48
בימוי וצילום – שירי וילק
תסריט – יונתן בן אפרת, שירי וילק, ניר נאדר
עריכה – גילי מייזלר
ראיונות – חיתאם נעמנה
מוסיקה – מוסטפה אל כורד
מייזלר – שירותי עריכה http://meisler.com
"לא בגינה הפרטית שלי" הוא סיפורו של הכפר הגלילי הלא מוכר, ראמיה, שכל אדמותיו הופקעו בשנת 1991, כדי שעירית כרמיאל תוכל להקים במקומו "שיכון לעולים חדשים". הסרט סוקר את מאבקם של אנשי הכפר בעירית כרמיאל ובעומד בראשה, עדי אלדר, שעושה הכל על מנת להיפטר מהם. הסרט מראה את חייהם הקשים של התושבים בכפר, אשר מדינת ישראל מעולם לא הכירה בו כמקום ישוב. עד עצם היום הזה לא זכו אנשי ראמיה לשירותי חשמל, מים, ביוב, טלפון, ודרכים סלולות. בנוסף חושף הסרט את חולשתה של ההנהגה הערבית בייצוג בעיות הכפר. הסרט הוא שיעור מאלף, החושף את יחסה הגזעני של המדינה ואזרחיה היהודים, לאזרחים הערבים.
אודות דעם כלכלה ירוקה - מדינה אחת
מפלגת דעם מציעה את הגרין ניו דיל ישראלי-פלסטיני כתשובה המתאימה הן למשבר הפוליטי והכלכלי שישראל עוברת, והן ליצירת בסיס לבניית שותפות ישראלית-פלסטינית אמתית. זוהי התכנית שבאמצעותה ניתן לסיים את הסכסוך בין העמים, ולהביא לביטול משטר האפרטהייד אשר ישראל כופה על הפלסטינים בשטחים הכבושים. זאת התכנית שבכוחה להחליף את הכיבוש בשותפות על בסיס של צדק אזרחי, שיעניק זכויות אזרחיות מלאות לפלסטינים כמו לישראלים במסגרת מדינה משותפת.
אנו קוראים לשינוי סדר העדיפויות הכלכלי והחברתי. המאבק לעצירת משבר האקלים והצלת העולם מכיליון, אינם משימה "ציונית" או "פלסטינית", אלא משימה כלל אנושית. כמו שאי אפשר ליישם מדיניות ירוקה בארה"ב במנותק מטיפול בגזענות נגד השחורים; כך אי אפשר ליישם מדיניות ירוקה בישראל במנותק מחיסול משטר האפרטהייד כלפי הפלסטינים, והאפליה הגזענית נגד האזרחים הערבים בישראל.
הצטרפו היום למאבק במשבר האקלים ולמען חברה צודקת ושוויונית.
כתיבת תגובה