הוא סיפר לנו על המשק הפרטי הרזה שמתקשה לסחוב על גבו את המשק הציבורי השמן. הוא הכניס את המשק הציבורי לדיאטה חריפה, קיצץ בקצבאות, בבריאות, בחינוך ובתרבות, והתחיל לפטם את הרזה באמצעות הפרטה ודחיסה של כספי פנסיה לקופתו. כך הפך הרזה לטייקון, והתברר שבלע יותר משהוא מסוגל לעכל. הוא הסביר שהמדינה לא יודעת לנהל, ושאם ניתן לטייקונים לנהל לנו את הפנסיות, לחיינו יתפחו משובע.
ביבי טעה. הטייקונים עשו שמות בכספי הפנסיה שלנו, ולא השקיעו אגורה ביצירת מקומות עבודה. הם כן השקיעו בספקולציות ונדל"ן. לכן הרזה פושט את הרגל, והציבור נשאר ללא תעסוקה, ללא בריאות וחינוך, ולא גומר את החודש. מיליון שכירים לא משלמים מס כי הכנסתם נמוכה מדי, והטייקונים לא משלמים מס כי הכנסתם גבוהה מספיק בשביל לדעת איך להתחמק, וכי עסקיהם כשלו מרוב מינוף. כך נאלצת המדינה המדולדלת לקצץ בהוצאותיה, וחוזר חלילה. ביבי עסוק בחמאס, ליברמן בעסקת הטיעון שלו, יחימוביץ' מפחדת לחשוף אותם כדי שלא תואשם כלא "לאומית", והציבור נשאר המום, מתוסכל וחסר אונים. אנחנו על סף אסון חברתי, ואין מתריע בשער.
אחרי הבחירות יהיה צורך ליישם תכנית כלכלית חברתית רצינית, שתייבש את הטייקונים, תלאים את הגז, את בתי זיקוק ואת ים המלח, ותוציא את הפנסיות מהבורסה. צריך להחזיר לעם את מה שמגיע לו, לעשות שלום, ולקצץ את תקציב הביטחון המנופח. רק שמאל נחוש, יהודי ערבי, יכול להיאבק למען שינוי סדר העדיפויות. השמאל הזה כאן, הוא פועל, הוא מחבר בין עובדים יהודים וערבים, והוא זוכה לאהדה גוברת והולכת בקרב הציבור הכמה לשינוי.
כתיבת תגובה