"אני תומך בדעם ובעומדת בראשה, אסמא אגבארייה זחאלקה, משום שהיא קוראת לילד בשמו, ואינה מטאטאת את הדברים החשובים מתחת לסיסמאות לאומניות שעייפנו מהן ושמזינות רק את האינטרסים הצרים במסגרת מאבקי הכוחות בתוך המפלגות. לצערי, המפלגות הערביות איבדו כל אג'נדה ברורה וכל תוכנית, מלבד התחרות על התואר מי קרבן יותר מהאחר, ובכך הן מתחרות במפלגות הציוניות הימניות.
על אדמה זאת, מצאנו את עצמנו יחד, ערבים ויהודים, ואין ספק שהפיוס ההיסטורי וההכרה בעוול ההיסטורי נגדנו, אנו בני העם הפלסטיני, הם עניינים חשובים ביותר, אולם, בעיצומו של מאבק זה, אנו שוכחים שכולנו נפלנו מזה 64 שנים תחת כיבוש צבאי-גברי-קפיטליסטי הניזון מהשיח הציוני השוביניסטי, הדורס ברגליו את כולם, בין היתר ובעיקר את הפלסטינים והמוחלשים כולם, בתוך פיסת אדמה מרובת תרבויות זאת, אשר אין לנו ברירה אלא לחיות בתוכה ולנסות לשנות אותה.
רק דעם מדברת בכנות על שינוי שורשי של השיטה הקולוניאליסטית המנצלת במקום להתייחס אליה כאל גזירה משמים. אולם, בשלב זה אשר בו הוכח כשלון כור ההיתוך הציוני, איני מוצא סיבה מדוע להמשיך להיאחז בשיח הלאומני הערבי הישן וכך לשחזר את תחילת המאבק ולחזור לנקודת האפס, וכל זאת לתועלתם של כוחות שאינם מפסיקים לעשות כסף מהמצב הזה. הגיעה העת להסתכל רגע על מצוקות הפרט, העבודה שלו, חייו, החירות שלו במאבקו נגד החברה המדכאת והממסד ההגמוני, אולי משם יצמחו זרעי צדק."
כתיבת תגובה