מפלגת דעם מציעה את הגרין ניו דיל ישראלי-פלסטיני כתשובה המתאימה הן למשבר הפוליטי והכלכלי שישראל עוברת, והן ליצירת בסיס לבניית שותפות ישראלית-פלסטינית אמתית. זוהי התכנית שבאמצעותה ניתן לסיים את הסכסוך בין העמים, ולהביא לביטול משטר האפרטהייד אשר ישראל כופה על הפלסטינים בשטחים הכבושים. זאת התכנית שבכוחה להחליף את הכיבוש בשותפות על בסיס של צדק אזרחי, שיעניק זכויות אזרחיות מלאות לפלסטינים כמו לישראלים במסגרת מדינה משותפת.
אנו קוראים לשינוי סדר העדיפויות הכלכלי והחברתי. המאבק לעצירת משבר האקלים והצלת העולם מכיליון, אינם משימה "ציונית" או "פלסטינית", אלא משימה כלל אנושית. כמו שאי אפשר ליישם מדיניות ירוקה בארה"ב במנותק מטיפול בגזענות נגד השחורים; כך אי אפשר ליישם מדיניות ירוקה בישראל במנותק מחיסול משטר האפרטהייד כלפי הפלסטינים, והאפליה הגזענית נגד האזרחים הערבים בישראל.
הצטרפו היום למאבק במשבר האקלים ולמען חברה צודקת ושוויונית.
זרמי המים האדירים שהציפו את הישובים היהודים והערבים, לא הצליחו לשטוף את הרפש הגזעני שפרץ במלוא עוזו ביום הראשון לתשדירי הבחירות. בן ארי נגד הערבים, אריה דרעי נגד הרוסים, מופז מתגאה בחיסולים, והמתנחלים מחייכים כל הדרך לסיפוח ולטרנספר. מולם מציגה יחימוביץ את המקרר המלא שלה, גלאון מעדיפה את הסלון, סתיו שפיר ואיציק שמולי הפכו לעסקנים, וחד"ש מציגה אחווה יהודית ערבית תל אביבית.
"אני תומך בדעם ובעומדת בראשה, אסמא אגבארייה זחאלקה, משום שהיא קוראת לילד בשמו, ואינה מטאטאת את הדברים החשובים מתחת לסיסמאות לאומניות שעייפנו מהן ושמזינות רק את האינטרסים הצרים במסגרת מאבקי הכוחות בתוך המפלגות. לצערי, המפלגות הערביות איבדו כל אג'נדה ברורה וכל תוכנית, מלבד התחרות על התואר מי קרבן יותר מהאחר, ובכך הן מתחרות במפלגות הציוניות הימניות.
במקום להלחם בימין הקיצוני, החליטו שלשת ראשי מפלגות המרכז להלחם זו בזו, וזה מחזה עלוב. הזיגזג של פרץ חושף אותם במערומיהם. רק לפני חודש פרש פרץ מהעבודה והצטרף ללבני, כי יחימוביץ לא היתה מוכנה להתחייב שלא תכנס לממשלת נתניהו. כיום לבני לא מוכנה להתחייב אבל פרץ עדין אתה, ויחימוביץ הפכה את עורה. יחימוביץ, לבני ולפיד הוכיחו את עצמם כתבוסתנים ושקרנים. כל מבוקשם הוא לחזק את מעמדם מול ביבי נתניהו במקום לפעול להפלתו.
הקבלנים מנסים לסכל את יוזמת רשות האוכלוסין וההגירה במשרד הפנים, להביא לישראל עובדי בניין מאסיה וממזרח אירופה, ללא מעורבות של חברות כוח אדם, הגובות ממהגרי ההגירה סכומים גבוהים כדי לעבוד בישראל. הסכם כזה קיים כבר עם בולגריה. אך הקבלנים רוצים להמשיך לייבא מסין עובדים, המשלמים כ- 20 אלף דולר כדי לעבוד כאן. העילה של הקבלנים לסכל את היוזמה היא, שהעובדים מבולגריה אינם מספיק טובים.
העיתונות מלאה בתאורי הזוועה של ראש השב"כ לשעבר יובל דיסקין, שטוען כי ברק ונתניהו מעדיפים את האינטרס האישי על האינטרס הלאומי, הם מושחתים, ואסור להפקיד בידיהם את מושכות המדינה. בוקר טוב יובל דיסקין, מה חידשת לנו? בקיץ 2011 בזמן ששאפת להאריך את כהונתך בשנה נוספת, יצאו מאות אלפי צעירים לרחובות תל אביב וזעקו, "הון שלטון עולם תחתון". הדור הצעיר לא מאמין למנהיגיו וגם לא מאמין לך. המדינה הזאת והיושבים בכנסת אכזבו אותו.
אתמול אסר בית דין הארצי לעבודה על הנהלת פלאפון לשבור את עובדיה המתאגדים במסגרת ההסתדרות, וסירב לתת תוקף חוקי לשבירת התארגנויות עובדים מצד הנהלות. יש הרואים בהחלטה זאת תקדים היסטורי שישנה את יחסי הכוחות בין מעבידים לעובדים בישראל, אולם ההחלטה, למרות חשיבותה, אינה מספיקה כדי לשנות את מצבם של העובדים בשטח.
התיאוריה הניאו-ליברלית של פרידמן מבוססת כולה על ההנחה המוטעית מיסודה שמשאבים טבעיים הם לעולם מתחדשים ולא מתכלים. הכלכלה הקפיטליסטית הניאו-ליברלית מושתת על ניצול מקסימאלי של משאבים, שמווסת אך ורק על ידי כוחות השוק. לפיכך ניאו-ליברליזם מחליש במתכוון את הממשל, ומשאיר אותו חסר משאבים ומומחים שמסוגלים לפקח ולאכוף חוקים סביבתיים, ומן הצד השני דואג הניאו-ליברליזם להעביר אחריות על הפיקוח לגופים פרטיים שאמורים לפקח על עצמם או על עמיתיהם, דבר שפותח הזדמנויות לשחיתות והעלמת ראיות בשיטת יד רוחצת יד.
אפרת מישורי, השקת קמפיין בחירות דעם מפלגת פועלים" title="אפרת מישורי, השקת קמפיין בחירות דעם מפלגת פועלים" />
זרמי המים האדירים שהציפו את הישובים היהודים והערבים, לא הצליחו לשטוף את הרפש הגזעני שפרץ במלוא עוזו ביום הראשון לתשדירי הבחירות. בן ארי נגד הערבים, אריה דרעי נגד הרוסים, מופז מתגאה בחיסולים, והמתנחלים מחייכים כל הדרך לסיפוח ולטרנספר. מולם מציגה יחימוביץ את המקרר המלא שלה, גלאון מעדיפה את הסלון, סתיו שפיר ואיציק שמולי הפכו לעסקנים, וחד"ש מציגה אחווה יהודית ערבית תל אביבית.
"אני תומך בדעם ובעומדת בראשה, אסמא אגבארייה זחאלקה, משום שהיא קוראת לילד בשמו, ואינה מטאטאת את הדברים החשובים מתחת לסיסמאות לאומניות שעייפנו מהן ושמזינות רק את האינטרסים הצרים במסגרת מאבקי הכוחות בתוך המפלגות. לצערי, המפלגות הערביות איבדו כל אג'נדה ברורה וכל תוכנית, מלבד התחרות על התואר מי קרבן יותר מהאחר, ובכך הן מתחרות במפלגות הציוניות הימניות. 
במקום להלחם בימין הקיצוני, החליטו שלשת ראשי מפלגות המרכז להלחם זו בזו, וזה מחזה עלוב. הזיגזג של פרץ חושף אותם במערומיהם. רק לפני חודש פרש פרץ מהעבודה והצטרף ללבני, כי יחימוביץ לא היתה מוכנה להתחייב שלא תכנס לממשלת נתניהו. כיום לבני לא מוכנה להתחייב אבל פרץ עדין אתה, ויחימוביץ הפכה את עורה. יחימוביץ, לבני ולפיד הוכיחו את עצמם כתבוסתנים ושקרנים. כל מבוקשם הוא לחזק את מעמדם מול ביבי נתניהו במקום לפעול להפלתו.
הקבלנים מנסים לסכל את יוזמת רשות האוכלוסין וההגירה במשרד הפנים, להביא לישראל עובדי בניין מאסיה וממזרח אירופה, ללא מעורבות של חברות כוח אדם, הגובות ממהגרי ההגירה סכומים גבוהים כדי לעבוד בישראל. הסכם כזה קיים כבר עם בולגריה. אך הקבלנים רוצים להמשיך לייבא מסין עובדים, המשלמים כ- 20 אלף דולר כדי לעבוד כאן. העילה של הקבלנים לסכל את היוזמה היא, שהעובדים מבולגריה אינם מספיק טובים. 
העיתונות מלאה בתאורי הזוועה של ראש השב"כ לשעבר יובל דיסקין, שטוען כי ברק ונתניהו מעדיפים את האינטרס האישי על האינטרס הלאומי, הם מושחתים, ואסור להפקיד בידיהם את מושכות המדינה. בוקר טוב יובל דיסקין, מה חידשת לנו? בקיץ 2011 בזמן ששאפת להאריך את כהונתך בשנה נוספת, יצאו מאות אלפי צעירים לרחובות תל אביב וזעקו, "הון שלטון עולם תחתון". הדור הצעיר לא מאמין למנהיגיו וגם לא מאמין לך. המדינה הזאת והיושבים בכנסת אכזבו אותו. 
אתמול אסר בית דין הארצי לעבודה על הנהלת פלאפון לשבור את עובדיה המתאגדים במסגרת ההסתדרות, וסירב לתת תוקף חוקי לשבירת התארגנויות עובדים מצד הנהלות. יש הרואים בהחלטה זאת תקדים היסטורי שישנה את יחסי הכוחות בין מעבידים לעובדים בישראל, אולם ההחלטה, למרות חשיבותה, אינה מספיקה כדי לשנות את מצבם של העובדים בשטח. 
התיאוריה הניאו-ליברלית של פרידמן מבוססת כולה על ההנחה המוטעית מיסודה שמשאבים טבעיים הם לעולם מתחדשים ולא מתכלים. הכלכלה הקפיטליסטית הניאו-ליברלית מושתת על ניצול מקסימאלי של משאבים, שמווסת אך ורק על ידי כוחות השוק. לפיכך ניאו-ליברליזם מחליש במתכוון את הממשל, ומשאיר אותו חסר משאבים ומומחים שמסוגלים לפקח ולאכוף חוקים סביבתיים, ומן הצד השני דואג הניאו-ליברליזם להעביר אחריות על הפיקוח לגופים פרטיים שאמורים לפקח על עצמם או על עמיתיהם, דבר שפותח הזדמנויות לשחיתות והעלמת ראיות בשיטת יד רוחצת יד. 